בהיתי במסך הגדול והתלבטתי אם ללחוץ על הכפתור או לא. קשה להגדיר ריסט כצעד דרמטי אבל כיוון שמעולם לא עשיתי איפוס למכונית, האזהרות הנלוות נראו פתאום מאיימות. אבל אתם יודעים מה - בואו נעצור לרגע ונחזור כמה שעות אחורה לתחילת הסיפור הזה, אי שם בכביש 90.
סשן הצילומים הסתיים, השמש התחילה לשקוע וכל הסימנים אותתו שהגיע הזמן לסובב את ההגה לכיוון תל אביב, אלא שהב.מ.וו X5, להלן בכינוייה המוכר בעולם, הבוס, סירבה להתניע תוך שהיא מנמקת על המסך המרכזי שמשהו בניהול המנוע לא תקין. ב.מ.וו חדשה דנדשה לא מתניעה? צלצלתי לדלק מוטורוס, התברר שיש קודן חבוי שלקיומו לא הייתי מודע ואחרי חמש לחיצות וכמה בדיחות על חשבוני, חזרנו לכביש.
בחצי שעת הנסיעה הראשונה הייתי בטלפון. כשסיימתי הסתבר שהרדיו - רק הרדיו - מסרב להשמיע קול. לצלצל שוב לסוכנות לעוד סבב בדיחות? אין מצב, כך שאת השעה הבאה ביליתי בנבירה בין מאות תפריטים ומסכים שיש במערכת ההפעלה של הבוס, עד שנמאס לי ועברתי ברוב עליבות לשמוע גל"צ דרך הסלולר. בלילה, ליד הבית, פתחת את ספר הרכב (דיגיטלי כמובן, דרך המסך המרכזי) נחוש לפתור את התעלומה ומצאתי שם איזה משפט סתום שהצהיר באנדרסטייטמנט גרמני אופייני, שבתנאים מסוימים אין מנוס מהחזרת המכונית ל"פקטורי סטינג" באמצעות תפריט הריסט. אתם קולטים את המילים? לאיפה נעלמו הימים שבהם היו משגרים אותך למוסכניק עם פטיש חמש?
בכל אופן נכנסתי לתפריטי האיפוס תוך שאני סופג איומים על אובדן הדאטה המתקרב שיכלול את הכל, אבל ממש הכל, כולל אפילו הזכרונות של המושב החשמלי, העדפות התאורה הפנימית והחיצונית וכמובן כל המידע שנאסף בקפידה ייקית על הנהיגה שלי, צריכת הדלק, זכרונות ה-GPS ובעצם מה לא. לחצתי "כן" כמה פעמים ברצף עד הלחצן הסופי ביותר, האפשרות האחרונה להתחרט, זאת ששואלת אותך אם אתה לגמרי לגמרי, אבל לגמרי בטוח ומשוכנע. לחצתי. הבוס חטף הלם, ויש מצב שהודעה דחופה שוגרה לחדר מצב בבוואריה שמישהו בכל זאת לחץ וחייבים להוסיף עוד כמה איומים לתפריטים. המסך נכבה ואז, עם גרפיקה בשחור לבן שהזכירה את האתחול של האייפון, החל לספור את דרכו חזרה. שלוש דקות אחר כך הממשק גמר לעלות ואיתו, חזר גם הרדיו.
עכשיו תראו, אני לא יודע אם הבעיה הייתה בתפעול שלי - שלא מצאתי באיזה תפריט נידח את ה-MUTE, או של הממשק שכמו כל מחשב, לפעמים קצת מתחרפן. אבל כך או אחרת, העומס הטכנולוגי שיש במכוניות בכלל, ובמכוניות יוקרה עמוסות פיצ'רים במיוחד, הופך להיות אתגר לא קטן גם עבור היצרנים וגם עבור המשתמשים. ועם המחשבה הזאת ארגנתי מחדש את התאורה (הפנימית), כיוונתי את המושבים, בחרתי את מצב הנהיגה המועדף, הדלקתי מחדש את החימום לכוסות כדי שהקפה לא יתקרר, ולסיום הנמכתי את המכונית ב-4 ס"מ ויצאתי לסיבוב לילי מהיר. את התחנות ברדיו הבוס יודע לכוון לבד.
היסטוריה ניהולית
ה-X5 הראשונה הוצגה ב-1999 ולמרות שיהיו מי שיערערו על כך, היא כנראה הייתה הראשונה בסגמנט הקרוסאוברים המפוארים. השילוב בין מנועים חזקים, תא נוסעים מרווח ועיצוב שהיה בזמנו יוצא דופן על הכביש, הפך אותה לתחליף ראוי לסדאן המפוארות. תוסיפו לכך את תדמית ה"רכב שטח", שאז עדיין החזיקה מים, ותקבלו נוסחה מנצחת שהפכה ללהיט מיידי בקרב האלפיון העליון. ב.מ.וו, שנהנתה ממכירות שהיו מעבר לכל הציפיות, השכילה במשך השנים להמשיך ולשכלל את הנוסחה עם שלל גירסאות, רמות גימור ויכולות כביש. ובמילים אחרות, ה-x5 הפכה למכונית מוכרת ונפוצה ככל שניתן בפלח המחירים הזה.
הדור הנוכחי, הרביעי במספר, הוצג בעולם בסוף 2018 ומתמודד עם אתגרים הרבה יותר קשים, שכן בניגוד לאבות אבותיו הסגמנט מוצף, התחרות אכזרית וקשה לשמור על ייחוד. בהמשך לסעיף האחרון ב.מ.וו עשתה מאמץ לא קטן כדי לחדד את העיצוב ה"מותגי" ולשפר את הבולטות על הכביש. החזית למשל הפכה להיות הרבה יותר בולטת עם גריל "כליות" עצום, עם פנסים שהוצרו ברוח התקופה וגם עם שימוש נרחב בכרום נוצץ. במבט צד בולטים חישוקי גלגלים אגרסיביים ומאחור פנסים מושחרים וצמד מפלטים מרובעים ועצומים. העיצוב הזה, שמכל זווית משדר כוחניות שרירית, מוצלח מאוד בוודאי ביחס ליתר הסגמנט שלא בדיוק נהנה מעיצובים מרהיבים, אבל חייבים גם להוסיף שמי שלא רוצה להיראות כבוס שנוסע בבוס יצטרך למצוא פתרון במקום אחר.
כמקובל בצמרת הליגה הגרמנית תא הנוסעים מרופד בעור איכותי ומדופן בעץ, אלומניום ופלסטיק מהטובים שיש לתעשייה להציע. הערה קטנונית - ותסלחו לי - נוגעת למרקם מחוספס במכוון של חלק קטן מדיפוני הפלסטיק עם כל מיני כתמי צבע קצת מוזרים, שלפחות לפי מה שאני מבין, אמורים לתת תחושה של רכב שטח. כיוון שאף אחד לא חושב ש-X5 הוא תחליף לאביר עם נהג שמחטיא את המאפרה, לא ברור לי מה הפלסטיק הזה עושה בלימוזינה המפוארת הזאת. ממשיכים: המרווח - במושבים הקדמיים והאחוריים - גדול, הבידוד נפלא וכך גם תנוחת הישיבה והראות, ורשימת התוספות, שכוללת את הכל כולל הכל, אינסופית.
במרכז התא מסך גדול של 12.3 אינץ' שדרכו נשלטות האפליקציות השונות של המכונית, ותחתיו פאנלים פיזיים לבקרת האקלים ולרדיו. סביב בורר ההילוכים (שאפרופו מוחצנות ראשו עשוי קריסטל) ישנם הלחצנים הקשורים לנהיגה וכן הגלגלת-לחצן שמאפשרת שליטה במסך למי שמעדיף זאת (או למי שלא מגיע למסך כי זה רחוק מדי). גם לוח המחוונים הוא מסך שמאפשר בחירה בין שלל אפשרויות תצוגה. כל המערך הדיגיטלי המורכב הזה מתבסס על מערכת ההפעלה המעודכנת של ב.מ.וו ועשוי היטב בכל מה שקשור לשימוש אינטואיטיבי ומהיר, אבל כמו שציינתי בפתיח, זה לא פותר את הקושי המובנה משפע האפשרויות.
בשימוש יומיומי שלא מחייב הגדרות מחדש זה ברוב המקרים עניין פחות משמעותי אבל ב.מ.וו, כמו בכל החברות הגרמניות, החליטו שהגדרות מסוימות יתאפסו בכל התנעה וגם לא יהיו קלות לגישה. כך למשל, מערכות הבטיחות, שכדי לכבות/לשנות אותך צריך לפשפש עמוק בתפריטים. למה לשנות בטיחות? במקרה שלי התשובה היא שאחת מהן - תיקון סטייה מנתיב - הייתה אגרסיבית מדי בהשפעתה על ההגה והפריעה לי.
וזה מביא אותנו לפינת הבטיחות שמתאמצת לקבוע שיאים חדשים עם מצלמות היקפיות, מערכות אוטונומיות, שחוץ מהבלימה הסטנדרטית ותיקון הנתיב יודעות גם לזהות תנועה חוצה, הולכי רגל רוכבי אופניים וכו', תאורה חיצונית בטכנולוגיה סופר מתקדמת ועוד ועוד. מערכת אחת מעניינת ששווה עוד משפט היא מצלמה שבאמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים עוקבת אחרי העיניים של הנהג ובמידה והיא מזהה בעיות כמו עייפות, שכרות או סתם ווטסאפ בסלולרי, יודעת להעלות את רמת המעורבות של חלק מהמערכות האוטונומיות ה"מתערבות". יאללה, מתניעים.
מנוע גיר ויתר
מתחת למכסה המנוע של הבוס שהגיע למבחן, x5 30d, שוכן מנוע דיזל של שישה צילנדרים, מוגדש כמובן, עם הספק של 265 כ"ס ב-4000 סל"ד. החצי השני והיותר חשוב של הסיפור מגיע כמובן ממומנט מרשים ששיאו 63 ק"ג החל מ-2000 סל"ד. כל זה מחובר לארבעת הגלגלים דרך גיר בו שמונה מהירויות.
המנוע הזה לא חדש אבל כמו בפגישות קודמות איתו גם הפעם הרושם מצוין: הוא חלק, חובב טורים ומספק תגובת דוושה נמרצת בכל במצב ובכל תנאי, וזאת למרות שהוא סוחב 2.2 טון מכונית. גם המספרים יפים: 6.5 שניות ל-100 קמ"ש, והשילוב עם הגיר הוא לא פחות ממצוין. באותה נשימה צריך לציין שאין במנוע הזה שום דרמה - לא סאונד, לא מדרגות כוח ולא איזו נעיצת שיניים בוטה על סיפו של מנתק ההצתה - אלא בעיקר "דיזליות" מהוקצעת ומהונדסת להפליא. אני מזכיר את זה כי בדיוק בנקודה הזאת מצטרפת לדיון השלדה והיא יכולה יותר, הרבה יותר, בין היתר בזכות שימוש בהמון טכנולוגיה שכוללת בין היתר מתלי אוויר, מערכת הנעה ל-4 גלגלים, ניטור קבוע של מצב המתלים והתאמתם למצב הכביש והנהיגה, היכולת להגביה/להנמיך את המכונית והרשימה עוד ארוכה.
על כביש 90, מהיצירות הפחות מרשימות שיש למע"צ להציע מתוך פורטפוליו עתיר כבישים מביכים, השילדה הזאת מציגה יכולות גבוהות בכל הנוגע לגיהוץ, העלמת שיבושים, וריסון על כביש גלי. בהתחשב במהירות זאת הייתה אחת מנסיעות המבחן היותר מגהצות שהיו לנו על הכביש הזה, והיו עשרות כאלה.
גם בעיקולים הבוס מציג יכולת מרשימה אם כי כאן המשקל והגובה כבר באים לידי ביטוי. הוא שומר על קו מדוייק גם תחת עומס כבד, זווית הגלגול סבירה וההגה די מדויק, עד שבשלב מסוים הפיזיקה גוברת, הצמיגים מתחילים להחליק והמוח האלקטרוני מתערב, מוריד את המהירות ומחזיר את הסדר. בהסתמכות על הזיכרון ועל האינטואיציה, שזה עניין קצת מסוכן, אוסיף שכל הקרוסאוברים האחרים שהייתי איתם על הכביש הזה זרקו את המגבת הרבה לפני הבוס. אם יש איפשהו חלום קטן שנוגע ל-suvים גדולים, הרי שהוא נראה כמו מבחן השוואתי בין אחת הגירסאות החזקות של הבוס לפורשה קאיין ספורט. מישהו בהנהלה יכול לעזור עם זה?
השורה התחתונה
ה-x5 לא באמת הפתיעה אותי, ולמען הסר ספק זו אמירה שכל כולה מחמאה. במשך השנים ב.מ.וו הקפידו והתאמצו לשמור על היתרונות בתחום הדינמי ובמקביל על שיפור מתמיד באיכות ובפאר של תא הנוסעים, והנוסחה הזאת ממשיכה לעבוד היטב גם בדור הנוכחי. נכון, אולי עדיפה אחת מגרסאות המנוע היותר חזקות (הבאה בליין היא 340 כ"ס) אבל גם לנוכחית לא באמת חסר שום דבר. תוסיפו לזה את העיצוב החיצוני שעבר החצנה ותקבלו קרוסאובר מצויין שבהחלט ראוי לכינוי שלו, הבוס.
ואחרי כל זה נותרנו עם עניין אחד פעוט על הפרק, המחיר. 694 אלף שקלים עולה הבוס שהשתתף במבחן הזה, סכום שבגרסאות מנוע וגימור אחרות יכול "לצנוח" עד ל-600 אלף שקלים או לקפוץ ל-900 אלף שקלים. זה הרבה כסף שתמורתו תקבלו הרבה אוטו. סעו בזהירות.
ב.מ.וו x530d
מחיר: 694,000 שקל
מנוע: דיזל, 6 צילנדרים בטור, 2993 סמ"ק
הספק: 265 כ"ס ב-4000 סל"ד
מומנט: 63.22 קג"מ ב-200-2500 סל"ד
0-100 קמ"ש: 6.5 שניות
מהירות מירבית: 230 קמ"ש
מימדים (ס"מ): 492*204*175
משקל: 2.2 טון
צריכת דלק: תגידו, זה באמת חשוב לכם? כי אם כן יש לנו תשובה