פמילייה מלדיני ממילאנו ומשפחת קירט מרחובות. צ'זרה, פאולו ודניאל. יוסף, שלמה וכפיר. שלושה דורות של כדורגל עם אותו סמל על החולצה. אצל אלה ממכבי שעריים זה לא נגמר בגביע אירופה. יום שישי, 13:00 בצהריים. השחקנים נלחמים בשמש. היה חם במגרש של הקבוצה מכרם התימנים. לפחות הארטיק לימון היה שם. בצורת ריבוע, כמו של פעם.
בסיפור של אלה מרחובות יש כמה גיבורים. הסבא בנה את קומת הקרקע, הבן את הפנטהאוס והנכד שומר על הבניין, למרות שהוא מתקלף. הכל תחת אותו סמל. רחוק מהמציאות בה צבע השטר החליף את צבע החולצה, יש מקום מיוחד.
"גדלתי פה ואני דור שלישי בקבוצה". מספר הנכד, כפיר (43), מנכ"ל מכבי שעריים ושחקן עבר של המועדון. "סבא שלי יוסף שיחק פה בשנות ה-50 ואבא שלי התחיל בשנות ה-70 . שלמה השחקן הכי טוב שגדל בשכונה הזו. הוא זכה בגביעים עם בית"ר ירושלים ושיחק בנבחרת". שלושה אנשים, שלושה שחקנים וקבוצה אחת. "נולדנו לתוך זה", אמר כפיר, "לפני 20 שנה, בסוף הקריירה של אבי, שיחקנו ביחד והיינו הראשונים שעשו את זה בעולם הכדורגל".
המלדינים. להם אין את שישי בצהריים (Getty)
איפה הכל התחיל? שעריים הוקמה ב-1950 ושיחקה בסך הכל שבע עונות בליגה הבכירה, כשהפעם האחרונה הייתה ב-1986. בעונת 2015 אלדד פרי הפך לאביר על הסוס הלבן. הוא רכש את הקבוצה והעלה אותה לליגה הלאומית עם ניר קלינגר כמנהל מקצועי.
סלים טועמה, דדי בן דיין ושי אבוטבול הגיעו לשעריים לקראת סוף הקריירה והמועדון אף זכה בתואר היחיד בתולדותיו - גביע הטוטו של ליגת המשנה. עם זאת, בסוף אותה עונה הקבוצה ירדה לליגה א'. האביר זרק את החרב והעביר את הבעלות לאוהדים.
"אנחנו רק מנשימים את המועדון", אמר כפיר, "אני והחברים שלי, שגדלנו במגרש הזה, עושים הכל כדי שהקבוצה לא תיסגר. זה מהלב ואף אחד לא משלם לנו על זה. הכסף מגיע מגלעד אלטשולר, שתומך בנו כספונסר, מהאוהדים, העמותה ותקציב דל מהעירייה".
"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת את הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ". (שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'). את משפחת קירט אף אחד לא כיבה. אז המלדינים השיגו אליפויות, אבל הלו, בצד הישראלי יצא מנכ"ל. נ.ב הקולה בשעריים הכי קרה בארץ.