צפירת הרגעה נשמעה בשבועות האחרונים באולמות התצוגה של יונדאי, קיה, פיג’ו, רנו, סיטרואן ועוד מותגים שמשווקים כאן קרוסאוברים עירוניים בעיצוב מגוון ורמות איבזור שונות עם טווח מחירים שמנסה לצוד כל נהג או נהגת שמחפשים מכונית עירונית חדשה. על שום מה אותה צפירת הרגעה? ההודעה על כך שצ’מפיון מוטורוס החלו את השיווק של הטי קרוס החדש, העלתה את רמת הסקרנות בשוק הרכב וכולם ביקשו לדעת מה מסתתר מאחורי העולה החדש של המותג הגרמני הענק שכבר הראה את כוחו בקרוסאוברים שכאלה עם הסיאט ארונה וסקודה קאמיק, האם יש בכוחו להציג מכונית שוברת שוויון בתחום העיצוב או האיבזור או אולי במפרט הטכני שלה וחשוב מכל אלה, במחיר. התשובה לכל הנתונים הללו אינה אחת ולתוכה יש כמובן להכניס את עניין הנסיעה עצמה ולהבין האם יש כאן מתחרה רציני בקטגוריית הקרוסאוברים הקטנים או שבדומה לאחיו הגדולים האחרים כמו הטיגואן והטוארג, המספרים ברשימת ההזמנות בסוף השנה יהיה קומפקטיים כמו המידות של המכונית שקיבלנו לידנו לנסיעת מבחן ברמת גימור קומפורט ליין פלוס.
קצת היסטוריה, תרתי משמע
יצרנית המכוניות הגרמנית פולקסוואגן לא הסתערה על פלחי השוק העירוניים בקטגוריית הקרוסאובר והתרכזה יותר בדגמים משפחתיים לאירופה כמו טיגואן וטוארג ובדגמים הרבה יותר גדולים לשוק האמריקאי כמו הפולקסוואגן אטלס ודגם גדול אחר לשוק הסיני. משימת המכירות ביבשת הישנה של דגמים קטנים וקומפקטיים נשארה בידי סיאט וסקודה כאשר בפולקסוואגן רק אותתו על הכוונה להצטרף בסוף עם דגמי טי רוק (על בסיס הפולקסוואגן גולף) וטי קורס (על בסיס פולקסוואגן פולו) ועכשיו זה קורה. הטי קרוס אמנם הוצג לראשונה בתערוכת ז’נבה 2016 כדגם אב טיפוס תחת המיתוג טי קרוס בריז (משב רוח) שבנוי על פלטפורמת MQB המוכרת של הפולקסוואגן פולו. הגרסה הסדרתית הגיעה שנתיים לאחר מכן ב-2018 והוצגה לעיני העולם בכמה מוקדים באירופה, סין ובדרום אמריקה ורק בחודש אפריל 2019 היא החלה להימכר וכיום בחלוף 9 חודשים בלבד, היא כבר אצלנו.
מנוע חסכוני, בטיחות גבוהה ומולטימדיה חדישה
העיצוב החיצוני של המכונית איננו פורץ דרך בעולמות העיצוב של המכוניות המודרניות בנות הדור הנוכחי. אולם, יש בטי קרוס משהו מרענן בהשוואה לדגמי פולקסוואגן האחרים שנתפסים כשמרנים בעיצובם ובמיוחד הדבר בא לידי ביטוי בגולף, פולו ובפסאט שעברו בכל פעם עדכונים כאלה ואחרים, אבל לא הציגו מהפכות. הטי קרוס שקיבלנו צבוע בגוון כתום להבה שצבעו משתנה מול קרני השמש ובכל זווית מתקבל גוון אחר ומשחק הצבעים הזה הולם את המכונית. אם נוסיף גם את גוון הטורקיז המיוחד שאיתו בחרו לשווק את המכונית בשלטי החוצות, אזי שיש באמת משב רוח מרענן שם בוולפסבורג הרחוקה.
הקרוסאובר הקופסתי הקטן קיבל עיצוב מודרני שמשדר דינמיות ונוכחות גם יחד. החזית שלו היא בהחלט האלמנט החשוב בכרטיס הביקור עם פיצול אופנתי בגריל הקדמי לחלק עליון מושחר שבקצותיו פנסי החזית הצרים ואילו חלקו התחתון ממש קרוב לגחון כשלוחית הרישוי מותקנת ממש במרכז הפגוש הקדמי בין שני חלקי הגריל. הפרופיל מודגש בכמה קוי עיצוב בחלק הנמוך של הדלתות וגם בגובה ידיות הפתיחה של הדלתות כאשר שני האלמנטים הבולטים האחרונים שנציין כאן הן המסילות על הגג כמתבקש מכל קרוסאובר וגם פס הקישוט האחורי שמחבר בין הפנסים האחוריים לכל רוחב הזנב.
הטי קרוס נמתח לאורך של 4.108 מטרים ורוחבו 1.760 מטרים עם בסיס גלגלים של 2.551 מטרים וגובהו מתנשא ל-1.559 מטרים. סידור המושבים אמנם מאפשר שלושה נוסעים מאחור, אך מעבר למרחב ראש עדיף מזה של הפולקסוואגן פולו עליו בנויה המכונית, גם לטי קרוס לא היינו דוחקים שלושה מבוגרים לנסיעה ארוכה ואולי זה בכלל לא הייעוד של המכונית שמתאימה למשפחות קטנות בין אם מדובר בהורים עם שני ילדים קטנים או דווקא זוג מבוגרים שמחפש לצאת מהקופסא ולוותר על המשפחתית הקטנה או הסופרמיני המסורתית ולהתחבר לעולמות הג’יפוניים וזה בהחלט פתרון מצוין עבורו. תא המטען של המכונית מציע 380 ליטרים אולם המושבים האחוריים יכולים לנוע קדימה על מסילה ולהרחיב את נפח המטען ל-455 ליטרים ואם תבחרו לקפל את המושבים האחוריים, ניתן להגיע לנפח נאה מאוד של 1,281 ליטרים. כאמור, מדובר במימדים קטנים יחסית כמו אותן יריבות לקטגוריה: סיאט ארונה, יונדאי קונה או סיטרואן C3 איירקרוס ובקרוב גם פיג’ו 2008 אבל העיצוב והצבע שלה יחד עם חישוקי 17 אינץ’, חלונות אחוריים מושחרים ובתי מראות בצבע שונה העניקו לה את הנוכחות המתבקשת.
בתוך המכונית מצאנו מושבים איכותיים ותומכים מלפנים ומאחור בהתאם לשם של רמת הגימור “קומפורט ליין” ובמרכז הקונסולה הראשית הותקן מסך מולטימדיה בגודל 8 אינץ’ קריסטלי וחד בגוונים ועליו אפשרות להפעיל את מערכת הבידור של הרכב וגם את הטלפון הסלולארי ובנוסף גם התקנה מקומית של תוכנה מבית צ’מפיון הכוללת את האפליקציות החשובות לנסיעה (waze) ולחניה. תא הנהג מסודר ולא עמוס מדי בכפתורים וחצנים כאשר את כל המערכות למעט המיזוג ניתן להפעיל מהמסך של המולטימדיה ולשלוט בהן מגלגל ההגה באופן אינטואיטיבי ולא מסובך אך יחד עם זאת מחייב לימוד ותרגול לתפעול המערכות. לוח השעונים בגרסה שקיבלנו היה בטכנולוגיית הקוקפיט הוירטואלי עם מחוונים דיגיטליים צבעוניים ואינפורמטיביים. איכות החומרים שמהם הרכיבו את המכונית איננה מהגבוהות וכמויות הפאנלים מהפלסטיק ניכרות בכל מקום אך בניגוד לחומרים הפשוטים הללו, איכות ההרכבה לא מאכזבת וכל המתגים והחלקים מותקנים היטב ללא מרווחים שעלולים עם הזמן להשמיע חריקות וציוצים שונים. בלם היד ממוקם בין המושבים והוא מופעל במשיכה ולא כמו במכוניות מודרניות אחרות באופן חשמלי, אבל יתכן כי גם כאן מדובר בניסיון לחסוך במחיר כמו מערכת המיזוג שנראה כי היא נלקחה מהמדפים האחרונים של מחסני פולקסוואגן והיא בנויה מפאנל צר וקטן עם צגים זעירים של הטמפרטורה וגם הכפתורים של ההפעלה שייכים לעידן אחר. מרחב המחייה במושב האחורי סביר לגמרי ביחס למידות הרכב הקטנות והאפשרות להזיז את המושב האחורי על מסילה קדימה ואחורה בהחלט מסייעת ולשמחתנו מצאנו כמות נאה של חיבורי USB במושבים הקדמיים וגם מאחור.
מתניעים ונוסעים
בכדי להישאר במשחק מבחינת הפונקציונאליות ולא פחות חשוב מכך, בהיבט המחירים, בחרו בצ’מפיון להביא ארצה גרסת מנוע אחת עם תיבת הילוכים אחת ויחידה אך בשתי רמות גימור ואיבזור עם שני מחירים שונים כמובן. אמנם, ממפעלי היצרן יוצאת גם מכונית עם גרסה חזקה של מנוע בנפח 1.5 ליטרים והספק 150 כוחות סוס אבל במקרה שלנו, תחת מכסה המנוע שוכנת יחידת כוח קטנה יותר וצנועה וחסכונית בנפח 1.0 ליטר עם 3 בוכנות בהספק 115 כוחות סוס ומומנט של 20.4 קג”מ שמשודך לתיבת הילוכים אוטומאטית כפולת מצמדים בת 7 מהירויות בטכנולוגיית DSG המוכרת, והיא מאפשרת תאוצה מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 10.2 שניות לפי נתון יצרן וצריכת דלק משולבת של 20 ק”מ לליטר בנזין גם כן על פי נתוני היצרן. ההספק המרבי של המנוע מגיע בסל”ד גבוה של 5,000 עד 5,500 סל”ד והמומנט הגבוה ביותר מתקבל רק ב-2,000 סל”ד ונמשך עד 3,500 ומכאן שככל שתבקשו להיות נמרצים וזריזים יותר, כך תצטרכו לדחוק במנוע לטפס לנתונים הגבוהים הללו והמחיר יהיה בתצרוכת הדלק וגם ברעשי המנוע שחודרים לתא הנוסעים אפילו בסל”ד נמוך יותר.
תגובות מפתיעות
טווח הנסיעה בו נהגנו במכונית לא עלה על כמה מאות ק”מ בסך הכל במסגרת המבחן הזה, ורובם ככולם היו בתנאי נסיעה עירוניים עם קטעים לא ארוכים במיוחד של נסיעה בכבישים בין עירוניים. בתוך העיר הרגיש הטי קרוס בבית והוא השרה עלינו מידה גדולה של ביטחון כבר בדקות הראשונות בזכות תנוחת הישיבה של הנהג, תגובת ההגה לתמרונים בתוך העיר וגם בזכות המידות של הרכב שהתאימו לסביבת המחייה שלו. רעשי המנוע חדרו בחלקם לתוך תא הנוסעים ואפשר היה לשמוע אותם טוב יותר בכל פעם שלחצנו קצת יותר על דוושת התאוצה כאשר הבוכנות התבקשו לעמוד בדרישה שלנו. רעשי הרוח לא פסחו אף הם על העניין ואפשר היה לשמוע אותם במהירויות של מתחת למאה קמ”ש ושני אלה הצטרפו כמובן לרעשי הכביש שהגיעו מהגלגלים. חשוב לומר כי לא מדובר כאן בקקפוניה מטרידה, אבל פולקסוואגן החמיצו את הנקודה של הנסיעה השקטה ברכב עירוני ואפשר היה לעשות יותר לטובת בידוד הרעשים. גם הפעלת החלונות החשמליים מלפנים הרגישה שונה ותגובת החלון והצליל המלווה את ההעלאה שלו נשמעה מוזרה ו”חלולה” במקצת.
כיול הבולמים והמתלים קלע למטרה שלשמה נולד הטי קרוס והגבשושיות בכבישים העירוניים ובמיוחד פסי ההאטה (ובמקומות מסוימים היו אלה גבעות האטה) לא גרמו לטי קרוס שלנו למצמץ או לחרוק. בכבישים בין עירוניים הרגשנו טוב יותר אך רעשי הרוח והמנוע קצת קלקלו את השמחה. תפעול ההגה טוב ומדויק והמשוב החוזר מהגלגלים התאים לציפיות ולא חשנו מנותקים ממה שקורה בחלק הקדמי של המכונית. גם בתפעול הגה בפניות הדוקות, המכונית התנהגה בצורה נשלטת וללא זוויות גלגול חריפות ולא הורגשה נטייה של המכונית על צידה. ההפתעות הטובות מצידו של המנוע הגיעו בסל”ד גבוה כאשר ההספק התקרב לשיאו. או אז, במקרים בהם נהגנו בכבישים המהירים וביצענו כמה עקיפות, אז הרגשנו כי המנוע יודע להגיב בנמרצות וזריזות והמכונית האיצה בצורה טובה מאוד בעקיפות ובמהירויות הביניים. כאשר מדברים על תחום הנסיעה, זה המקום לציין את חבילת הבטיחות שנמצאת בטי קרוס והיא בהחלט ראויה לציון על העושר שלה באבזור ברמת הגימור קומפורט ליין פלוס לרבות כל מערכות הסיוע לנהג יחד עם בקרת שיוט אדפטיבית וזיהוי מכוניות בשטחים מתים וגם תנועה חוצה מאחור ובלימה אוטומאטית בחירום.
במחיר של 140,000 שקלים לגרסת קומפורט ליין פלוס שבה נהגנו, מקבלים מכונית קרסאובר עירונית מודרנית וחסכונית, מעוצבת בסגנון מעודכן עם נוכחות מובחנת בזכות חבילת התוספות שלה שמציעה חישוקי 17 אינץ’ במקום 16 בגרסה הרגילה, חלונות אחוריים מושחרים, בתי מראות מושחרים, כניסה והתנעה עם מפתח חכם ולוח שעונים דיגיטלי בטכנולוגיית וירטואל קוקפיט של פולקסוואגן. הגרסה הזאת תהיה ללא ספק המבוקשת מבין שתי הגרסאות אך השאלה הגדולה היא כמה מכוניות כאלה תימכרנה עם תג מחיר שכזה? הטי קרוס איננה מושלמת וניכר שגרסת המנוע הזאת יחד עם המאמץ של היבואן להגיע למחיר תחרותי כלשהו ניכרים בחלק מהמאפיינים שלה עם המון פלסטיק בחלק הפנימי, רעשי מנוע ורוח שחודרים לתא הנוסעים וגם כמה דברים קטנים שחסרים כמו תאורת LED מלאה, זיהוי תמרורים, ובלם יד חשמלי. למרות הדברים הנ”ל, אין ספק כי המיתוג של פולקסוואגן והלוגו על חרטום המכונית שווה את ערכו ועושה את שלו, אבל במבחן המציאות כשמציבים את הטי קרוס מול הסיאט ארונה אחותו, ובקרוב מול סקודה קאמיק ואחרים, או אז עולה השאלה האם התוספת במחיר מול המתחרים שווה את זה? גרסת הכניסה שנקראת קומפורט ליין אמנם זולה בעשרת אלפים שקלים, אבל היא חסרה יותר מדי אלמנטים לטעמנו, אלמנטים שיגרמו לה לקרוס מול היריבות האחרות כמו מפתח חכם ולוח שעונים דיגיטלי.
בשורה התחתונה אנחנו מאמינים כי הטי קרוס ימצא בית חם בישראל וטוב שכך כי משהו רענן מבית פולקסוואגן קורה כעת בעולם כולו וישראל עדיין רחוקה מהסיפור הזה והטי קרוס החדש (ואולי גם טי רוק בעתיד) יוכל להיות שגריר ראשון של אותה רוח רעננה שנושבת מוולפסבורג. אם השיקול הכלכלי הוא הקריטי ביותר, הרי שהטי קרוס פספס את המטרה אבל הערכים של המותג ואיכות ההנדסה והאמינות המוכרת של פולקסוואגן, אלא יעמדו לצד הטי קרוס ואלה הערכים שידברו יותר מהכל לרוכשי המכונית בכלל.
פולקסוואגן טי קרוס קומפורט ליין פלוס
אורך: 4.108 מטרים
רוחב: 1.760 מטרים
גובה: 1.559 מטרים
מרווח גלגלים: 2.551 מטרים
נפח תא מטען: 380 ליטרים/455 ליטרים (בהזזה מלאה של שורת מושבים אחורית)
משקל כולל: 1,760 ק”ג
מנוע: בנזין
נפח: 1.0 ליטר טורבו, 3 בוכנות
הספק: 115 כוחות סוס
מומנט: 20.4 קג”מ
תיבת הילוכים: אוטומאטית
סוג: 7 מהירויות כפולת מצמדים
תאוצה מעמידה ל-100 קמ”ש: 10.2 שניות (יצרן) לא נבדק במבחן
דרגת זיהום אוויר: 9
דרגת בטיחות משרד התחבורה: 7
צריכת דלק: 5 ליטרים למאה ק”מ (יצרן)
צריכת דלק במבחן: 6.2 למאה ק”מ