היום בעידן שבו יש VAR, ושחקנים הפחיתו משמעותית את הנפילות שלהם ברחבה. אנו עדים לכך שיש פיחות בהתחזויות מנותקות למה שקורה על כר הדשא. בזכות הטכנולוגיה זה נראה לנו ברור שזה המצב. אבל בעבר היה שופט, שאם יש משהו ששחקנים לא העיזו לעשות לידו זה את כל כיפופי החוקים שצוינו.
פיירלואיג'י קולינה, השופט הגדול בהסטוריה של הכדורגל חוגג היום (חמישי) 60. לכבוד יום הולדתו, הוא התפנה לספר מי היו השחקנים שהכי נהנה לשפוט, על מי הוא מצטער שלא זכה להיות איתו על הדשא, וגם איך השפיע השופט האיטלקי על הכדורגל עד ימים אלו.
בימיו הגדולים. (GETTY)
אחת הסיבות שקולינה נחשב לשופט כל כך טוב היא יראת הכבוד שחלקו לו שחקנים מכל העולם. כדורגלן העבר ג'וזפה ברגומי, אשר שיחק כל הקריירה במדי אינטר סיפר על חוויה מהשופט. השנה היא 1997, קרב צמרת בין המילאנזים ליובנטוס. ברגומי סיפר שבאותו משחק קולינה פסל לאינטר שער ואמר: "הוא צדק. אבל רק אחד עם אישיות כמו שלו יכול היה להרשות לעצמו לקחת החלטה כזאת".
קולינה אכן היה אישיות מיוחדת. מי שהיום עומד בראש הבוררות של פיפ"א, נחשב לפנאט מבחינה מקצועית. השופט האיטלקי, שהחלק בלתי נפרד כמעט מכל גמר של טורניר חשוב שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 סיפק פנינה מתוך הקריירה כשסיפר: "לפני ששפטתי את הגמר בין גרמניה לברזיל (2002), ביקשתי שיביאו לי את הקלטות של כל המשחקים של שתי הנבחרות בטורניר. כולם הופתעו והסתכלו עליי בצורה מוזרה. ביליתי שעות בצפייה כדי להבין מכל משחק מה יכול לעזור לי לשפוט בגמר".
קולינה הגיע מוכן לגמר ב-2002 (GETTY)
זו תמצית האישיות של אחת הקרחות הכי מפורסמות (ומפחידות) בכדורגל העולמי. כאשר בימים אלו אנו מדברים רבות על טעויות שיפוט ואיך נתפס תפקיד זה על המגרש, בעיקר לאור החלטות שנויות במחלוקת, אמר השופט בדימוס: "אני תמיד אומר שברגע שאתה מבין מדוע טעות נעשתה, הדבר הכי טוב לעשות זה לשכוח מזה".
וגולת הכותרת. קולינה סיפר מי היו השחקנים שהכי נהנה לשפוט: "ראיתי הרבה שחקנים, אבל אם אני חייב לבחור שלושה, אומר קודם כל רונאלדו". השופט סיפר שעד היום הוא שומר בקנאות על חולצתו של החלוץ הברזילאי, איתה הוא שיחק באותו גמר מונדיאל מפורסם ביוקוהמה.
יחד איתו קולינה ציין גם את דיוויד בקהאם ופאולו מאלדיני, אותם נהנה במיוחד לשפוט. השופט הוסיף עוד ציטוט מעניין, דווקא על מי שלא יצא לו לשפוט: "אני מצטער שלא יצא לי לשפוט את מראדונה, הוא ברח מאיטליה בדיוק כשהגעתי לסריה א'".
יש כבוד. (GETTY)