אם מישהו מחפש אשם בצרות של הספורט האמריקאי מספיק שיפנה אצבע מאשימה לעבר קנדה- יותר נכון, טורונטו, העיר אשר מספקת נאחס לשלוש ליגות גדולות כבר מעל 100 שנה.
ביש המזל של קבוצות הספורט של העיר מתחיל ב-1918, אז קבוצת ההוקי קרח טורונטו מייפל ליפס זכתה באליפות ליגה ראשונה. רק ששנה מאוחר יותר, הפלייאוף בוטל בגלל מגיפת השפעת הספרדית- ולא הוכרזה אלופה.
קופצים במנהרת הזמן 75 שנה קדימה, קבוצת הבייסבול טורונטו בלו ג'ייז זוכה באליפות שניה ברציפות בכל ההיסטוריה שלה. העתיד נראה מבטיח, חברת קוקה קולה מוציאה פרסומת לכבוד התואר, ויש גם שיר מיוחד לחגוג את ההישג
אבל הנאחס של העיר הקנדית הסימפטית פשוט מסרב להסתיים. הפעם מדובר במגפה מסוג אחר - חמדנות. שנה לפני פקיעת חוזה העבודה, הנהלת הליגה הציבה לשחקנים תנאים נוקשים מאוד לפני חתימה על הארכת ההסכם - הדרישות הבולטות – תקרת שכר קשיחה, וחלוקת כספים שנוטה בבירור לטובת בעלי הקבוצות.
חובבי הענף פשוט לא הצליחו להבין למה מיליארדרים לא מצליחים להגיע להבנות עם מיליונרים. העוינות בין שני הצדדים הביאה למצב חסר תקדים. אחרי שאף מלחמת עולם לא הצליחה להשבית את הליגה, המאבק הכספי גרם לכך שלראשונה הפלייאוף בוטל ואף אלופה לא הוכתרה.
כשהבייסבול חזר אחרי שנה בעקבות הפסד הבעלים במו"מ מול השחקנים, זה כבר היה מאוחר מידי. הענף שהיה פעם צמוד לפוטבול בפופולריות שלו הפך לנלעג, האוהדים שכן חזרו למגרשים בזו לשחקנים, אבל המפסידה הגדולה לא הייתה טורונטו בלו ג'ייז אלא דווקא מונטריאול אקספוס שבעונה שבוטלה הייתה בוודאות הטובה מכולן, גם כאן קנדה יצאה מפסידה.
האקספוס אמנם התכבדו בטקס סמלי של אלופת 1994, אבל זה קרה כשהמועדון כבר עזב את קנדה לטובת וושינגטון הבירה. אליפות עדיין אין - וזו תזכורת למה שעלול לקרות גם בליגת הנבא העונה.
בעונה שעברה הראפטורס זכו בתואר ראשון לקבוצה מחוץ לארה"ב, הכדורסל נשאר על המפה גם אחרי שקוואי לנארד עזב והקבוצה נמצאת במצב מצוין במזרח. אבל שוב, אחרי אליפות של קבוצה מטורונטו יש סימני שאלה לגבי הכתרת האלופה.
ימים יגידו איך תסתיים עונת הנבא הנוכחית, והזמן בוודאי אינו משחק לטובה, אבל בכל מה שקשור להיסטוריה, יש לחובבי הענף מקום לדאגה. אם העונה אכן לא תגיע לסיומה, תהיו בטוחים שכבר ימצאו את האשמים העיקריים- ויהיה אפשר מכל הלב להאשים את הקנדים.