$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"יש לו זריקה די מוזרה, הכדור מתעופף לכל עבר"

אלוף ה-NBA? מועמד לזכיה ב-MVP? היחיד שיכול לעצור את לברון? זה לא מה שחשבו על קוואי לנארד עוד לפני שהפך לעל-טבעי. מחוסר היציבות בקליעה, דרך המשמעת ההגנתית הלקויה ועד למחמאות, המעטות. פרוייקט דו"ח סקאוט ביום נמשך, והפעם: כוכב הקליפרס

אלון אמסלם
אלון אמסלם   05.04.20 - 17:40
Getting your Trinity Audio player ready...

את פרס מצטייני העשור האחרון ב-NBA, בלי צל של ספק, אפשר לחלק בין שניים: גולדן סטייט ולברון ג'יימס. הראשונה זכתה בשלוש אליפויות והגיעה לחמישה גמרים, בעוד השני, כמעט לבדו, היה הקונטרה. אבל זה לא הדבר היחיד שחולקים הווריירס וקינג ג'יימס. מה עוד? לשניהם "נגנבה" אליפות אחת בידי קוואי לנארד.

כמובן שהמילה נגנבה, בטח במקרה של טורונטו, לא סתם נמצאת מרכאות. ה-MVP של סדרות הגמר של 2014 ו-2019, זה שנבחר במקום ה-15 בלבד בדראפט 2011, היה ראוי לכל טבעת. לא סתם הוא הפך לקונצנזוס בכל עולם הכדורסל. אבל האם בתיחלת העשור, עוד לפני שהעולם ידע מי הוא, קוואי לנארד היה קונצנזוס? פרויקט דו"ח סקאוט ביום נמשך, והפעם, כפי שכבר שמתם לב, כוכב הקליפרס מתייצב על שולחן הדיונים.

בזמנו, לנארד נחשב לאחד משחקני המכללות המבטיחים בארה"ב. הוא הוביל את סן דייגו סטייט לשמינית גמר טורניר המכללות לראשונה בתולדותיה, תוך שהוא מפגין אתלטיות ופיזיות שהייתה נראית קצת גדולה על הליגה, אבל את הסקאוטים זה לא כל כך הרשים. "אין לו היבט התקפי בולט אחד שמאפשר לו לייצר נקודות בעקביות", נכתב עליו. "עם הגודל שלו כמעט ואין ספק שהוא יהיה 'אול אראונד פלייר', אבל חסרה לו המיומנות לרמות הגבוהות".

באתר Draft.Net, העוקב אחרי פרוספקטים ל-NBA, ניתחו לעומק את היכולות ההתקפיות של קוואי. "אין לו את היכולת לבצע שינוי קצב עם הכדור והוא לא שולט מספיק טוב בידו השמאלית", הם כתבו. "גם הזריקה שלו, שהשתפרה ללא צל של ספק, עדיין לא יציבה מספיק. למעשה, הזריקה שלו די מוזרה. הוא משחרר את הכדור גבוה מעל הראש וזה גורם לזריקה להיות שטוחה. כתוצאה מכך הכדור פשוט עף לכל מקום".

כיום, לנארד ידוע בתור אחד השחקנים היחידים בליגה שיכולים להתמודד עם מפלצות התקפיות כמו לברון. אבל גם מבחינה הגנתית לנארד לא היה באנקר בתחילת דרכו, כך לפחות טענו הסקאוטים. "הוא לא ממושמע הגנתית", נכתב עליו אז. "הוא מהמר לעיתים קרובות מדי, ומותיר את קבוצתו החשופה לספוג סלים קלים".

כמובן שלא הכל היה שחור והיו גם מחמאות לאלוף ה-NBA: "לנארד משחק את המשחק עם המון אנרגיות. הוא זריז ויש לו צעדים ארוכים, זה עוזר לו לכסות המון שטחים. הוא מבלה את רוב זמנו על קו השלוש, אבל הוכיח שיכול לשחק פוסט-אפ גם. הקליעה שלו השתפרה והוא הפך לאיום מבחוץ, שקשה לעצור בגלל אופי הזריקה. ברגע שהוא נכנס לקצב הוא יכול לקלוע רצפים מרשימים. בנוסף, הוא יכול להוביל את הכדור במגרש הפתוח, בשל היותו ריבאונדר נהדר".

ייתכן שחלק מהדברים שנאמרו עליו אז היו נכונים לתקופה ההיא, אבל אין ספק שמאז ועד היום קוואי הפך לאחד הנכסים המבוקשים בליגה ולאחד הכלים הקטלניים עלי אדמות. ובזמן שהוא כבר מכוון לאליפות שלישית, הפעם בכלל במדי הקליפרס, אותם סקאוטים שפיקפקו ביכולת שלו לפני קרוב לעשור אוכלים את הכובע.