עדיף מאוחר: השחקנים שהתגלו בגיל מבוגר

להצלחה בעולם הכדורגל יש המון משתנים שיכולים להשפיע על קצב ההתקדמות עד ההגעה לרמות הגבוהות. לא כל השחקנים מספיק חזקים מנטאלית, מוכנים מבחינה פיזית או נמצאים בסיטואציה הנכונה עבורם ובעקבות כך הקריירה שלהם מתחילה לצבור תאוצה רק בגיל מתקדם יותר. ברשימה הבאה מופיעים כמה מהלייט בלומרים המרשימים ביותר בכדורגל שטיפסו מעלה בזכות נחישות והתמדה.

דידייה דרוגבה
לא הרבה יודעים זאת, אך דרוגבה למד ראיית חשבון בזמן שדשדש בליגות הנמוכות של צרפת והפך למקצוען רק בגיל 21. עונת הפריצה של החלוץ הייתה בגנגאן כשהיה בן 25 והיא הקנתה לו מעבר למארסיי, שבמדיה נראה כמו הדבר הגדול הבא שמגיע מצרפת. עוצמה בלתי רגילה, מהירות מסחררת וקור רוח מרשים גרמו לצ'לסי להסתער על החלוץ שכבש 32 שערים והוליך את מארסיי לגמר גביע אופ”א. אצל הלונדונים יליד חוף השנהב הפך במהרה לאגדה כשהוא זכה בארבע אליפויות, ארבעה גביעים ותואר ליגת אלופות. דרוגבה יזכר לנצח בתור אחד מגדולי הכדורגלנים האפריקאים, לא רע בשביל מישהו שעד גיל 24 כבש רק שלושה שערים בליגה ראשונה.

ג'יימי וארדי
אחד מסיפורי הסינדרלה הגדולים בתולדות הכדורגל. בגיל 24 עוד שיחק בליגה השמינית באנגליה וכעבור שלוש שנים בלבד זכה באליפות הפרמייר ליג עם לסטר הקטנה. עד גיל 24 החלוץ היה עובד במפעל רפואי על מנת לאפשר לו להמשיך את חלום הכדורגל. השועלים האמינו בווארדי שהראה ניצוצות בפליטווד טאון ולאחר שנתיים יחד לסטר עלתה ליגה. העונה הראשונה של החלוץ בפרמיירליג ממש לא סימנה את הבאות כאשר וארדי הוליך את הקבוצה לאליפות ההיסטורית רק שנה לאחר מכן. מאז, קשה מאוד לעצור את וארדי - שכבש מספר דו ספרתי בכל שנה ואף היה חלק בלתי נפרד מנבחרת אנגליה במשך תקופה ארוכה.

דאדו פרשו
המפציץ הקרואטי זכור בעיקר מהגעתו לגמר ליגת האלופות עם מונאקו הקטנה, כאשר בשלב הבתים חורר את הרשת של דפורטיבו לה קורוניה עם רביעייה בלתי נשכחת. על אף ההצלחות בגיל מתקדם כשפרשו היה בן 21 הוא עדיין עבד בתור מכונאי רכב והכדורגל היה רק קצת יותר מתחביב. לאחר שש עונות בליגות הנמוכות של צרפת, מונאקו בחרה לתת לחלוץ הזדמנות מאחר וגילתה אותו אצל השכנה, סן רפאל. בעונתו הראשונה במועדון מהנסיכות הקרואטי זכה באליפות על אף שלא היה הבחירה הראשונה בחוד (דוד טרזגה עמד בדרכו). כאמור, פרשו הגיע לשיא הקריירה בגיל 28 עם ההופעה ההיסטורית של מונאקו בליגת האלופות.

לוקה טוני
הנווד ששיחק ב-15 מועדונים לאורך הקריירה, פרץ לעולם הכדורגל בגיל 27 ושנתיים לאחר מכן הניף את גביע העולם עם איטליה. את שש העונות הראשונות שלו, טוני העביר בליגה השלישית והשניה באיטליה עד שזכה לשחק בסריה א' עם ויצ'נזה. החלוץ לא הביע את חותמו בליגה ואחרי שלוש שנים מצא את עצמו בפלארמו מהסריה ב'. הדברים התחילו להתחבר אצל האיטלקי ואחרי שהעלה את הקבוצה מהדרום ליגה, הפציץ 20 שערים בעונה לאחר מכן. טוני המשיך את המסורת שלו ומצא בית חדש בפיורנטינה שם נתן את העונה הטובה בקריירה עם 31 שערי ליגה ובעקבות כך, באיירן מינכן עטה על המציאה. על אף העונות הרבות בליגות הנמוכות ומספר שנים בבונדסליגה, טוני ניצב במקום ה-19 במלכות השערים של הסריה א' בכל הזמנים.

אנטוניו די נטאלה
הסמל הגדול של אודינזה מזכיר מאוד יין איטלקי. ככל שחלפו השנים, 'טוטו' רק השתבח כשאת השנים הטובות של חייו עשה בגיל 31 עד 34. די נטאלה שיחק לראשונה בחייו בסריה א׳ כשהיה בן 25 וככל שצבר ניסיון כך גם מספריו השתפרו. לא בכל יום אנו רואים חלוץ שבגיל 37 כבש פי שניים מאשר היה צעיר בעשור. 'טוטו' המשיך לשחק בליגה הבכירה עד גיל 38 כשהוא הכובש השישי בכל הזמנים של הסריה א'.

פאביו גרוסו
רק בגיל 28 המגן השמאלי הפך לשם דבר בקרב חובבי הענף כשזכה עם איטליה במונדיאל. גרוסו שיחק לראשונה בסריה א׳ בגיל 24 כשפרוג'ה הימרה על המגן הנמרץ שעד אז שיחק בליגה השלישית בארץ המגף. שנתיים טובות במדי פאלרמו גרמו לאינטר של רוברטו מנצ׳יני לרכוש אותו ובסופו של דבר זכו יחד באליפות. בהמשך שיחק וזכה בתארים גם בליון ויובנטוס, אך לנצח יזכר בתור השחקן שהעניק לאיטליה את גביע העולם בזכות השער בהארכה נגד גרמניה בשלב חצי הגמר ובעיטת העונשין המכריעה בגמר נגד צרפת.

איאן רייט
בגיל 22 רייט הרגיש שפספס את החלון שלו להיות כדורגלן מקצועני אחרי שנכשל במבחנים במספר קבוצות ואף נכנס לכלא בגין עבירות נהיגה. למרות הקשיים הרבים והעובדה שמעולם לא שיחק כדורגל מקצועני, סקאוט של קריסטל פאלאס התרשם מרייט והזמין אותו למבחנים. כך החלה הקריירה של החלוץ ובגיל 25 רייט שיחק לראשונה בליגה הבכירה של אנגליה. שנתיים לא רעות בפאלאס גרמו לארסנל לפתוח את פנקס הצ'קים ולהנחית את הסקורר המחונן. כזכור, בקרב התותחנים רייט הפך לאגדה כשזכה במספר תארים והוא ממוקם שני במועדון במספר השערים בכל הזמנים.