יש בחיים החלטות קטנות שיוצרות תוצאות גדולות. החלטות ששינו מבחינה ספורטיבית את ההיסטוריה של הקבוצה והשחקן. מה היה קורה אם סטפן שאלוי היה מגיע למכבי ת"א? החלוץ שכבש את ירושלים וזכה באליפויות עם בית"ר התראיין ל'מגרש פתוח' וסיפר על המעבר שלא קרה לקריית שלום, החיים בהונגריה והגעגועים לקבוצה מהבירה.
"המצב בהונגריה זהה לישראל, אין כדורגל", סיפר שאלוי בתחילת דבריו, "אנחנו כל היום יושבים בבית וצופים בחדשות. מצאתי קלטות מהתקופה בבית"ר, יש לי את כל המשחקים וקצת היסטוריה, זה עושה טוב לראות את זה לפעמים. אני נמצא בקשר עם המועדון. הרבה אוהדים שלחו לי הודעות כדי לראות איך אני מרגיש בהונגריה".
בין שאלוי ואוהדי בית"ר יש קשר חזק מאוד, הם פשוט התאהבו אחד בשני, אבל בהתחלה החלוץ היה קרוב דווקא למכבי ת"א: "שיחקתי בבודפשט ובעל הבית רצה למכור אותי למכבי, אבל אברהם גרנט לא רצה אותי. אף פעם לא הבנתי למה הוא לא לקח אותי, הייתי במחנה אימונים שם והייתי בכושר טוב מאוד - שחקנים אמרו לי איזה כיף ששחקן כמוך מצטרף אלינו".
שאלוי בימיו בישראל. "תמיד בלב שלי" (אלן שיבר)
כמו כן, שאלוי נזכר ביום הראשון שלו בארץ: "ישר הבנתי שישראל זה המקום בשבילי. לקחו אותי מנמל התעופה ישר למסיבה. כל מה שראיתי בהקשר של ישראל בחדשות זה היה צבא, אחר כך הבנתי שהגעתי להוליווד. הייתי שם עם אשתי וראיתי לראשונה את אלי אוחנה, שאמר לי לא לדאוג ושהליגה טובה. בירושלים הרגשתי מדהים, ישר עטפו אותי ודיברו איתי".
בתוך כך, החיבור בין הקהל בטדי לחלוץ חצה את גבולות המפה: "לפני חודש קיבלתי הודעה שבא מישהו לבודפשט לפגוש אותי ודיברנו בבית קפה על בית"ר. אני מקבל הודעות מילדים ושואל אותם איך הם מכירים אותי, הרי כשאני שיחקתי הם עוד לא נולדו. ואז הם מספרים שהאבות שלהם אמרו שאני אגדה. גם הילדה שלי מקבלת הודעות שהייתי אגדה בירושלים. ישראל וירושלים תמיד בלב שלי".