נופלות וקמות: הקבוצות שניצלו מהכחדה

"אנחנו מועדון ענק שחייב לברוח מהליגה הזאת מהר לפני שזה יהיה כבר מאוחר״. המשפט הזה חזר מספר רב של פעמים לאורך הסדרה הנפלאה, סנדלנד עד המוות (לא לדאוג, אין ספוילרים) ומסמל בצורה הטובה ביותר את הדיסוננס בין העבר המפואר להווה העגום של קבוצת פאר. בין אם זה בשל ניהול כושל או בעיות כספיות, מעת לעת אנו יכולים לראות כי גם הקבוצות הגדולות אינן חסינות לדבר וכאשר שוקעים עד לתחתית הדרך חזרה יכולה להיות ארוכה ומפותלת. הפעם בחרתי לצלול אל המועדונים הגדולים ביותר של הכדורגל העולמי שלמרות והיו כבר בדרך הבטוחה להכחדה, הצליחו לשנס מותניים ולחזור אל קדמת הבמה אחרי שנים של יזע, דמעות וכאב.

פיורנטינה
בין שנת 2000 לשנת 2004 ה'ויולה' עברה טלטלות מטורפות שמזכירות התקף מאניה דיפרסיה. פיורנטינה הספיקה בחמש עונות לשחק בצ'מפיונס ליג, לזכות בגביע האיטלקי, לפשוט רגל, לרדת ליגה, להתפרק, להיוולד מחדש תחת שם אחר ולזנק מהליגה הרביעית עד לליגה הראשונה.

לאחר ההצלחה בליגת האלופות שכללה ניצחון על אלופת אירופה, מנצ׳סטר יונייטד, הקבוצה מפירנצה נפרדה מהכוכב הבלתי מעורער שלה, גבריאל באטיסטוטה בשל הקשיים הכלכליים וקיוותה כי 33 מיליון הדולר שקיבלה תמורתו ישפרו את מצבה אך הדבר היה רחוק בשנות אור מכך. על אף שזכתה בלעדי באטיגול בגביע האיטלקי, התגלה כי נשיא פיורנטינה ביצע עבירות רבות ביניהן הלבנת כספים ורישום כוזב בספרים. לאחר חקירה ממושכת התברר כי המועדון בחובות של יותר מ-50 מליון דולר והקבוצה הוכרזה כפושטת רגל. על אף שהתפרקה מנכסיה בינהם‪ אנריקו קייזה, פרדראג מיאטוביץ' ואפילו הנער הצעיר, אדריאנו. פיורנטינה לא הצליחה לגייס תקציב לליגה השניה ומצאה את עצמה מתדרדרת עד לליגה הרביעית.

המושיע של המועדון היה טייקון הנעליים דייגו דלה ואלה, שנשבע לתושבי פירנצה כי יחזיר אותם לליגה הראשונה. למרות המצב הכואב והלא מוכר, 30,000 אוהדים סגולים הגיעו למשחק הפתיחה מול פיזה כשהם מביעים את מלוא תמיכתם בפרויקט החדש שקורם עור וגידים לנגד עיניהם. תוך שנה אחת ה'ויולה' עלתה לליגה השלישית ואז הפוליטיקה נחלצה לעזרתה, כשההתאחדות האיטלקית העניקה למועדון כרטיס לליגה השנייה בשל רפורמה חדשה ומוזרה שנוסתה באותו הזמן. על אף שסיימה את העונה הסדירה במקום השישי בלבד, פיורנטינה הצליחה לברוח מהליגה השניה לאחר צמד משחקים צמוד ומותח מול פרוג׳יה כשבאטיסטוטה מעודד מהיציע את אהובתו הנצחית.

פארמה
רק לפני חמש שנים ה'צלבנים' עוד שיחקו במגרשים נידחים בליגה הרביעית של איטליה וכעת הקבוצה נמצאת במרחק ארבע נקודות בלבד מכרטיס לאירופה (במידה והליגה תחודש), כשהיא הציגה השנה כדורגל חיובי ושמח שמעורר ערגה.

למרות שהכתובת הייתה על הקיר במשך זמן רב, הניהול הרשלני של פארמה קיבל חותמת סופית בקיץ 2015 כשהקבוצה מצפון איטליה הכריז על פשיטת רגל בשל חובות של כ-218 מליון דולר ומצאה את עצמה נושרת עד לליגה הרביעית. שיא השיאים היה בתקופת הבעלים תומאסו גירארדי (2007-2014), שקיבל את הקבוצה עם חוב של 16 מיליון דולר בלבד. תחת איש העסקים המפוקפק, פארמה קיבלה 220 מיליון יורו מזכויות שידור כך שלא ברור איך המצב החמיר בזמן כל כך קצר, כאשר בעונה האחרונה נגמר הכסף לתשלום משכורות השחקנים.

בדיוק כמו שאר הקבוצות ברשימה החזרה לצמרת הכדורגל הייתה מהירה במיוחד. ה'צלבנים' השלימו שלוש עליות ליגה רצופות תחת השם החדש. אומנם, פארמה תכננה חזרה איטית והדרגתית יותר, אך האופי החזק והמנצח של המועדון עשה את שלו. את החבורה הנהיג הסמל, אלסנדרו לוקארלי, שנשאר בפארמה בליגות הנמוכות עד אשר עזר לה לשוב לסריה א׳. הדרך לליגה הראשונה הייתה קשה ומתסכלת עד לשריקת הסיום של העונה. במחזור האחרון פארמה לא הייתה תלויה בעצמה כשהיא ממוקמת שלישית בלבד. רק בדקה ה-89 פוג׳ה ספגה את שער השוויון שאפשר ל'צלבנים' לעשות בעצמם את העבודה במשחק נגד ספציה ולהשלים את מלאכת העלייה.

גלאזגו ריינג'רס
עולמה של האימפריה הסקוטית חרב עליה בסוף עונת 11/12 כשבית המשפט הורה להוריד אותה ליגה בעקבות שחיטות ואי סדרים כספיים. עד אותה שנה ריינג׳רס מעולם לא ירדה ליגה אך חובות של כ-134 מיליון ליש"ט ובעקבותיו כניסה לתהליך של פירוק גרמה ל'גרס' למצוא את עצמם בליגה הרביעית. כזכור, ריינג׳ס היא אחת הקבוצות המעוטרות בתולדות הכדורגל העולמי. המועדון נוסד בשנת 1872 והוא היחיד בעולם המחזיק ביותר מ-50 תוארי אליפות ו-112 תארים סך הכול. המשמעות של ה'גרס' לאוהדים היא מעבר לדשא, כשהקבוצה מייצגת את הפלח הקתולי פרוטסטנטי שתומך בצפון אירלנד בסקוטלנד.

הדרך חזרה למעלה הייתה מהירה ביותר, שלוש עליות ליגה בארבע שנים החזירה את ריינג׳רס למקומה הטבעי כשחובבי הכדורגל יכלו לחזור לישון בשקט בידיעתם ש״האולד פירם״ חזר להתקיים לפחות פעמיים בשנה. מאז שחזרה לליגה הבכירה לפני ארבע שנים, ריינג׳רס אומנם לא זכתה בתואר משמעותי אך ניתן לראות התקדמות מצוינת ובמיוחד בשנתיים האחרונות תחת עבודתו של סטיבן גרארד שניצח את סלטיק בשלושה משחקים כולל במפגש באצטדיון סלטיק פארק.

נאפולי
ההווה של הפרטנופיי בעשור האחרון היה המוצלח מאז ימי דייגו ארמנדו מראדונה כשנאפולי הניפה שני גביעים והיוותה ליובנטוס יריבה עיקשת מדי עונה, למרות שלא הצליחה לזכות באליפות המיוחלת. בתחילת המילניום העתיד של הקבוצה נראה פחות ורוד בלשון המעטה, כשהשיא הגיע בשנת 2004 עם פשיטת הרגל בשל חובות כספיים של יותר מ-80 מליון יורו שנצברו בעיקר בשנים הבינוניות לאחר עידן מראדונה.

הקולנוען הצבעוני, אאורליו דה לאורנטיס, קפץ על המציאה כשהוא הקים מחדש את המועדון בליגה השלישית של איטליה כשרצה להחזיר לגדולה את המועדון מעיר ילדותו. גם במקרה של נאפולי הדרך חזרה למעלה היה מאוד מהיר והקבוצה שבה לסריה א׳ לאחר שלוש שנים בלבד. בעזרת ניהול חכם של הבעלים, דה לאורנטיס ומבלי לשפוך כסף גדול בשנים הראשונות, הפרטנופיי התקדמה עקב אחר אגודל עד אשר הצליחה לשוב לצמרת של הכדורגל האירופאי.

ווימבלדון
תתארו לכם שביום בהיר אחד אתם מתעוררים ומגלים שהקבוצה האהובה שלכם מועברת לעיר אחרת במרחק של 90 ק”מ ומקבלת שם חדש לגמרי. נשמע הזוי לא? קונצרן נדל”ן השתלט על ווימבלדון F.C שהתקשתה באותם ימים והחליט להעביר אותם בספטמבר 2003 לעיר אחרת לגמרי (מילטון קינס) במהלך שכולו שיקול כלכלי לטובתם של ראשי הקבוצה החדשים. הדבר עורר סערה אדירה בממלכה הבריטית ואוהדי הקבוצה המסורים בחרו שלא להשלים עם הגזרה הכואבת והקימו מועדון חדש משלהם בווימבלדון.

קבוצת האוהדים התחילה את דרכה בליגה התשיעית של אנגליה ובמהלך 13 שנים המועדון הצליח לרשום שש עליות ליגה וכיום הקבוצה משחקת בליגה השלישית של אנגליה. החל מעונת 2016/2017 ווימבלדון AFC ומילטון קינגס דונס משחקות יחד באותה הליגה (מלבד עונה אחת) כשהן הופכות לאחת היריבויות הגדולות ביותר שאנגליה יכולה להציע. כאשר אנשי ווימבלדון ביקשו ממילטון קינס להשמיט את הדונס משמם הם נענו בשלילה, אולם דווקא השם המפורש מעיד על המעשה שנעשה, כאות קין.