את מזי גרגו ז"ל מעולם לא פגשתי, אך אני מרגישה שאני מכירה אותה רוב חיי, הצטרפתי למשפחתה שנה לאחר הפיגוע. עדי , אחותה, הפכה להיות אחת מהחברות הטובות שלי, ואימה אורלי הפכה לאמא נוספת עבורי.
את מזי אני מכירה דרך הסיפורים האין סופיים, התמונות בבית, חדר השינה שלה שנשאר בדיוק כמו שהוא והכאב הגדול של המשפחה והחברים. הזמן לא עוזר ולא מרפא, אך בכל סיפור שמספרים לי, אני מבינה כמה מזי הייתה אחות, בת ונכדה שהסבה אושר לסובבים אותה, אחת שכולם אוהבים.
2 דקות קודם עוד הספיקה לדבר עם אורלי, אמא שלה, בטלפון, זאת הייתה השיחה האחרונה, כך סיפרו לי, לפני שמזי נרצה עם עוד שמונה חיילים וחיילות. אותו רגע שינה את חייהם של הרבה מאוד אנשים, לראות את משפחת גרגו והסובבים כואבים, מתקשים לעכל, ומתקשים לקבל את המציאות שנגזרה עליהם.
ג'רבי עם אמה של מזי. "הפכה לאמא נוספת עבורי"
בכל שנה אני משתדלת ללכת לבית העלמין, לכבד ולהיות חלק מהיום הזה. השנה לאור הריחוק החברתי קשה וכואב יותר. אני כואבת את כאבם של משפחת גרגו היקרה, שכבר שנים היא משפחתי, ואת כאבם של כל המשפחות השכולות.
מזי הייתה כל כך מדהימה שחבריה כתבו והלחינו לה שיר שמתאר אותה ואת האובדן, השיר כל כך עמוק וחזק שאי שאפשר להישאר עם עין יבשה. ״פרח שנקטף״ שכתב, הלחין ושר עידן ניסים .
"כבר עברו שעות את לא איתנו. הדקות רצות לאן הגענו.
לא תשובי לעד ופה כואבים. מחכים לבואך המומים.
VIDEO