כשאין ספורט עכשווי, מנסים לדלות מה שאפשר מן העבר. לחפש דברים ישנים, שיספקו תחליף או סיפור מרתק במציאות שבה כל הענפים שובתים. הסדרה "הריקוד האחרון", שמשודרת בימים אלה ברשת ESPN וב"נטפליקס", מספקת חזרה ולוחצת על כל בלוטות הנוסטלגיה אל שנות השמונים והתשעים, שנות ההתפתחות והגדולה של שיקגו בולס, האימפריה שהובילו פיל ג'קסון, מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן.
ואם במייקל ג'ורדן ובהתרפקות על נוסטלגיה עסקינן, אז הנה לכם עובדה: אחד הרגעים הכי אייקוניים בקריירה של MJ "חוגג" ממש היום 31 שנה - "הזריקה". אותו סל ניצחון בלתי-נשכח במשחק 5 מול קליבלנד בסיבוב הראשון של פלייאוף 1989. שיקגו וג'ורדן אמנם זכו באליפות הראשונה שלהם רק שנתיים מאוחר יותר, אבל זה למעשה הרגע שמסמל את תחילת השושלת של הבולס - שכן היה זה סל הניצחון הראשון של מייקל במסגרת הפלייאוף.
אולי תופתעו לגלות, אבל שיקגו הגיעה לאותה סדרה כאנדרדוג מובהק ואחרי שהפסידה בשמונה מעשרת משחקיה האחרונים בעונה הסדירה. "הרגשנו באותו זמן שאין לנו מה להפסיד, שאנחנו לא מסוגלים לנצח אפילו את המחליפים שלהם", הודה מייקל. הזמן עבר, ושיקגו הראתה שיש לה מה למכור. לא רבים זוכרים, אבל הייתה לה את האפשרות לסגור עניין בסדרה כבר במשחק 4, אבל דווקא MJ פספס זריקה גורלית מהקו - והבולס הפסידו לבסוף בתום הארכה.
המשחק החמישי והמכריע היה צמוד לכל אורכו, כאשר בדקות האחרונות היתרון החליף צד לא פחות משש פעמים. שלוש שניות לסיום קרייג אילו כבר 99:100 לטובת קליבלנד. דקות ספורות מאוחר יותר - אחרי פסק הזמן של הבולס - הוא גילה ששלוש שניות הן בגדר "כל הזמן שבעולם" כשמדובר באגדת כדורסל בהתהוות.
ג'ורדן, שסיים את המשחק עם 44 נקודות, קלע מעל אותו קרייג אילו וסיפק גם חגיגה שהפכה אייקונית עם השנים. "זה היה הרגע שבו התחלנו להתגבר על המנטליות הלוזרית, התחלנו להיות פרנצ'ייז מנצח. והשמיים היו הגבול", נזכר מייקל. מאמנו דאז, דאג קולינס, סיפר מה אמר באותו פסק-זמן: "התרגיל היה כזה - 'תנו את הכדור למייקל ועופו הצידה'".
"אני על MJ". הארפר (getty)
הצד של קליבלנד ברגע ההיסטורי
סיפור טוב לא מספרים רק מצד אחד. ובפרק 3 של "הריקוד האחרון", ששודר לפני כשבועיים, ניתנה הצצה למהלך, לא רק מהזווית של הקולע, אלא גם מהזווית של מי שקלעו עליו. מתברר שהסל הגדול ההוא החל גם ויכוח, אולי אפילו סכסוך, בין שחקני הקבוצה הבולטים דאז: קרייג אילו ורון הארפר. בסדרה מופיע הארפר, שאומר: "אנחנו מובילים בנקודה ואני אומר למאמן (לני ווילקינס): 'אני על MJ'. המאמן אמר לי 'אני הולך לשים את קרייג על MJ'. אמרתי 'כן, בסדר גמור...' (הארפר מוסיף כמה קללות עסיסיות)'". השאר היסטוריה: ג'ורדן התרומם מול אילו, קלע, והמשחק נגמר בניצחון של הבולס.
בכתבה נרחבת שהתפרסמה, אילו חשף את הצד שלו בסיפור: "אף פעם לא חשבתי שאני אהיה זה שאעצור את מייקל", הוא הבהיר. "אבל באותה תקופה, 'הארפ' היה הכישרון הגדול בהתקפה, אז כשאני נכנסתי היה ברור שאני זה שהולך לנסות לשמור חזק בהגנה, כדי שהארפר יוכל לנוח ולשחק בהתקפה. הוא בכלל לא דיבר איתי על הגנה או על שמירת שחקנים מסוימים".
השעיר לעזאזל. אילו (getty)
ואילו ממשיך, גם בעקיצות כלפי חברו לשעבר: "הארפר לא היה שומר גרוע, אני חייב לתת לו את זה. אבל אחרי כל השנים שבהם הוא היה כינור שלישי ורביעי בבולס, פתאום הוא הופך להיות איזה מגן אדיר, כנראה. אני לא זוכר אותו אף פעם נלחם יותר מדי כדי לשמור בהגנה. הוא הדהים אותי באמירות כאלה, כאילו הוא רצה לשמור את מייקל".
מי שיצא להגנתו של אילו, ששנים נחשב למי שאפשר את הסל הגדול הזה של ג'ורדן, היה חבר אחר לקבוצה, לארי נאנס שהודה: "בסוף הכל התחיל ממייקל.. זה התחיל מזה שהוא הטעה אותנו במחצית המגרש. אם לא היינו נותנים לו לקבל את הכדור על קו הבסיס, כנראה שהכל היה בסדר. בסוף, הוא פשוט נתן זריקה גדולה". ושחקן אחר, מארק פרייס, הוסיף: "בסופו של דבר, אנחנו קבוצה. זה לא משנה מי עשה את הטעות, בסופו של דבר, אם הפסדנו - זו האשמה של כולנו".
הדעות חלוקות לגבי אותו מהלך, כנראה שרון הארפר וקרייג אילו כבר לא יהיו החברים הכי טובים. דבר אחד כן בטוח: לשחקני כדורסל יש זיכרון ארוך מאוד. הסדרה, והדיון המחודש במהלכים, מצליחים לעורר לא מעט ויכוחים, לא מעט דילמות ישנות, וגם יריבויות וחשבונות מהעבר. יהיו שיקראו לזה קטנוניות, יהיו שיגדירו זאת כיצר תחרותי מוגבר. על דבר אחד אי אפשר שלא לתהות: איך לעזאזל, זה עדיין חי אצלם, יותר משלושים שנה אחרי? כנראה שזה מה שהופך אותך לכדורסלן גדול.