יום חג לכדורגל. הליגה האירופית הבכירה הראשונה שחזרה לבעוט על המגרש היא הגרמנית עם שישה משחקים שנערכו היום (שבת) וכמה שהיא הייתה חסרה. פגרת הקורונה השביתה את הבונדסליגה למשך 66 ימים והעיניים של כל ראשי הליגות הופנו ל"ניסוי האנושי" בצל הנגיף. קהל במגרשים לא היה, אבל השערים והמשחקים החזירו את החיוך לעולם הספורט, שנפגע אנושות מהקורונה. כצפוי, בגרמניה לא נותרו אדישים לשובו של הכדורגל.
בכלי התקשורת הגדולים, "קיקר" ו-"בילד" הביעו אושר. "הספירה לאחור הסתיימה. הכדורגל היה רדום במשך חודשיים והבונדסליגה הראשונה והשנייה העזו לחזור בשבת. הכדורגל הגרמני נמצא תחת תצפית מקסימלית". כמו כן, כל הכותרות באתרי הספורט עסקו בחזרת הענף עם לא מעט ידיעות והאווירה במדינה מאוד חיובית אחרי יום המשחקים הראשון.
את מירב תשומת הלב משך הדרבי של חבל הרוהר בו דורטמונד הביסה 0:4 את שאלקה. 82 אלף המקומות בזיגנאל אידונה פארק נותרו ריקים ושחקניו של לוסיאן פאברה ביצעו פעולה מרגשת בסיום, כשרצו לחגוג מול יציע האוהדים השרופים. "זה היה ספונטני", אמר יוליאן ברנדט, שבישל פעמיים והודה בעייפות לאחר שנראה מותש על הספסל: "מורגש שלא שיחקנו במשך שמונה שבועות".
כמו כן, השפעות הקורונה באו לידי ביטוי גם בחגיגות השערים, כששחקני דורטמונד לא חגגו ביחד והתחבקו כמו שכולם רגילים. "זה קשה, אבל זה המצב כרגע", הוסיף ברנדט, "אנחנו מנסים לדבוק בחוקים כמה שאפשר". מלבד זאת, העמוד הרשמי של המועדון פרסם הודעת תודה לכלל העובדים שעזרו בתהליך החזרה לליגה.
"זה היה משחק מאוד מיוחד", סיפר מאמן דורטמונד, לוסיאן פאברה, "אין רעש. השחקנים כובשים שערים ושום דבר לא קורה, זה מאוד מצחיק ואנחנו מתגעגעים לקהל. זה משחק אחר לגמרי בלעדיו". מאמן שאלקה, דייויד וגנר הוסיף: "תבוסה בדרבי זה משהו לא נוח אפילו באווירה כזו ביזארית. המצב הזה יוצא דופן".
בנוסף, לייפציג איבדה גובה במאבקי האליפות עם 1:1 מול פרייבורג. מאמן השוורים יוליאן נגלסמן התייחס לחזרת הכדורגל: "זו הייתה הפסקה ארוכה עם כמה שבועות ללא אימונים. אנחנו מנסים לדמות קצב של משחק באימון, אבל זה עוד לא קורה". המגן השמאלי, לוקאס קלוסטרמן הוסיף: "זה היה מוזר, אבל היינו מוכנים לעובדה שלא יהיו צופים והראינו רצון ותשוקה למרות זאת".
מי שלא שמרו על ההוראות הם שחקני הרטה ברלין שניצחו 0:3 את הופנהיים. בזמן חגיגות השערים הם לא הצליחו לעצור את החיבוקים ביניהם - התגעגעו בכל זאת. עם זאת, ההתאחדות הגרמנית הפעילה הגיון בריא והודיעה כי לא תעניש את המעורבים בחגיגה.
במשחק נוסף שהתקיים, וולפסבורג גברה 1:2 על אוגסבורג בתוספת הזמן. המגן השמאלי של המפסידה, פיליפ מקס אמר: "זו הפעם הראשונה שאנחנו משחקים באווירת הרפאים הזו. זה יוצא דופן, במשחק בית אתה מצפה לראות ולשמוע את האוהדים שלך. היה לנו קשה להיכנס למשחק כי התאמנו בתנאים קשים יותר מחודשיים. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא ששתי הקבוצות סיימו את המשחק ללא פציעות".
בתוך כך, מי שתהה על איסור חגיגת השערים עם מגע הוא חלוץ גלאטסראיי, רדאמל פלקאו. "אני צופה בחזרת הכדורגל ושואל את עצמי, האם יש סיבה ספציפית שבגללה לא מאפשרים לשחקנים להתחבק אחרי גולים?", כתב הקולומביאני ברשתות החברתיות והאמת שאפשר להבין אותו, "במהלך המשחק אנחנו כל הזמן במגע. בקרנות שחקני ההגנה נצמדים אלי".
על זה הם לא ייענשו (GETTY)
ולסיום, מקבץ תמונות מהחזרה ל"שגרה" בצל הקורונה:
שחקני הופנהיים מתרגלים למסכות (GETTY)
האצטדיון הביתי של הופנהיים מיותם (GETTY)
ככה מתראיינים אחרי משחק בימים אלה (GETTY)
תא המדיה בזיגנל (GETTY)
שחקני שאלקה מאוכזבים ומוגנים (GETTY)
הקהל תמך מהבית (GETTY)
מרפקים לוולפסבורג (GETTY)
יש כדורגל, רק הקהל חסר (GETTY)