הרבה בעלים הצהירו כי הם הולכים לשבור את תקרת הזכוכית ולצרף שחקן מוסלמי לבית"ר ירושלים, אבל רק אחד עשה זאת, ארקדי גאידמק. עם זאת, ניתן להתווכח לגבי הנסיבות. הוא בעצמו הודה כי המטרה הייתה לשים לישראלים מראה מול הפנים, אך עד כמה הוא היה מוכן ללכת רחוק בשביל כך? על פי דריו פרננדס, ששיחק בבית"ר בתקופה הסוערת ביותר בתולדותיה, רחוק מאוד.
"הכל היה מוזר", סיפר הקשר הארגנטינאי בראיון במולדתו שעסק בסרט "טהורה לעד" על החתמת הצ'צ'נים בבית"ר, "פתאום אמרו לנו שאנחנו הולכים לשחק משחק ידידות בצ'צ'ניה. כולם שם מוסלמים ואנחנו קבוצה של יהודים מישראל. הכל היה מאוד מבלבל. בין השחקנים דיברנו על כך שהנשיא (גאידמק) הולך לעשות עסקים עם הנשיא של צ'צ'ניה. בחיים לא חשבנו שהוא הולך להביא שני שחקנים".
"פתאום אחרי שחזרנו, זרקו פצצה", המשיך פרננדס, "היינו בכושר טוב, במקום השלישי ופתאום הוא מביא את שני הילדים האלה. לא חשבנו שזה יגיע למה שהיה. לעוזר מאמן היה אח שנהרג בפיגוע. להרבה מהשחקנים היה קרוב שנהרג כחלק מהקונפליקט בין היהודים לערבים. המצב היה רגיש. מה שלא הבנתי, זו העובדה שנכון שלישראל יש קונפליקט עם המדינות השכנות, אבל מה הקשר לצ'צ'ניה? אף פעם לא היו בעיות עם צ'צ'ניה. המכנה המשותף היחיד היה שהדת בכל המדינות שבסכסוך עם ישראל היו מוסלמיות, אבל חוץ מזה אין שום קשר. אם היה מגיע שחקן ממצרים או סוריה, בסדר. אבל צ'צ'ניה?".
פרננדס. כמעט הלך מכות עם האוהדים (אלן שיבר)
גאידמק. תכננן הכל מראש? (האתר הרשמי)
פרננדס לא הבין למה חבריו לקבוצה לא הגנו על שני השחקנים החדשים: "כעסתי מאוד. לא הבנתי למה הם לא עושים משהו. עם הזמן הבנתי שהם גרים ומסתובבים בירושלים וגם המשפחות שלהם, ואם הם היו מגנים עליהם, היו לכך השלכות, גם להם וגם למשפחות. אמרו לי לא להתערב כי אני זר, אבל אני לא הייתי יכול לא להתערב. אם לא הייתי מתערב, איך הייתי יכול לגדל ילדים וללמד אותם על יושרה, על עזרה לזולת, עקרונות, ערכים? איזה מודל לחיקוי הייתי לצעירים? הייתי חייב לעשות משהו".
הקשר סיפר על תקרית עם הקהל במהלך אחד האימונים: "זה היה בלתי נסבל. כל האימונים בקושי שמענו את המאמן כי היו 600 איש שצועקים ומקללים עד שיום אחד עצרתי את האימון כי לא שמעתי את המאמן, הסתובבתי וקיללתי את הקהל. אפילו זרקתי עליהם אבן שמצאתי... אני משוגע. התאמנו במגרש אימון חלופי והאוהדים היו במרחק יריקה ממני. אני הייתי מוכן ללכת איתם מכות, אבל עצרו אותי וכאן התחילו הבעיות. הרבה אנשים אמרו לי לעזוב את הקבוצה, שזה לא בשבילי, אבל אני התעקשתי להישאר. שהאוהדים יעזבו את הקבוצה - למה אני?".
אוהדי בית"ר מוחים נגד סדאייב וקדאייב (יניב משען)
סדאייב (משמאל). זה נגמר בסרט (אלן שיבר)
"חברה שלי עבדה במרכז ירושלים, מקום מפוצץ באנשים וכולם ידעו איפה היא עובדת אז כל יום ב-21:00 חיכיתי לה מחוץ לדלת כי הייתי מקבל איומים בנייד שיקרה לה משהו. בפועל, בחיים לא קרה כלום או לא אמרו לי כלום. להפך, היו באים להצטלם איתי או לבקש ממני חתימות. אבל עדיין עמדתי שם כל יום וחיכיתי לה. כולם ידעו איפה אני גר אז אם למישהו הייתה בעיה, הוא יכול היה לבוא ולדבר איתי, אבל אף אחד לא בא, לא לריב ולא לדבר. כולם בסופו של דבר איימו והתלוננו וכעסו עליי, אבל ברגע האמת כולם התקפלו, כולם פקה פקה. אני הזמנתי שוב ושוב את האנשים לדבר איתי או לריב איתי - אף אחד לא הגיע".
פרננדס בטוח כי הכל תוכנן מראש על ידי גאידמק: "אני חושב שהכל היה מבוים על ידי גאידמק עצמו. אני לא יודע מה היה האינטרס של לה פמיליה, גם היו הרבה ריכולים, הרבה ספקולציות. אני גם חושב ששני הבחורים ידעו פחות או יותר מה מחכה להם. לדעתי הכל היה מבוים... איך יכול להיות שביום ששני הילדים מגיעים לאימון, יחד איתם מגיעה הפקה לצלם אותם? איך ייתכן? איך הם ידעו מראש שיהיה בלאגן ושאחר כך יפיקו מזה סרט תיעודי. אחר כך מכרו את הזכויות ועשו מזה מלא כסף, זכו בפרסי Emmy...הכל היה מאוד מתוסרט".