כל אחד יזכור את 1998 מהסיבות שלו. יש כאלה שעבורם, זו היתה שנת "הריקוד האחרון" של שיקגו בולס; יש כאלה שבשבילם זה היה סיפור של שרוכים בין בית שאן, הפועל ובית"ר. ויש מי ש-1998 עבורו היתה התחלה חדשה: למשל, ריאל מדריד.
היום כבר קשה לזכור, אבל בשנה הזאת היא שברה רצף של 32 שנה ללא גביע אירופה לאלופות. כנראה המועדון החזק בעולם, סבל מתקופת יובש ארוכה, אותו הוא ניסה שנים ארוכות לשבור - עד שסוף סוף הצליח. היום, לפני 22 שנה, ריאל מדריד חזרה מהגמר באמסטרדם (אז עוד לא יוהאן קרויף) ארנה, עם ניצחון 0:1 על יובנטוס וזכייה ב"גביע עם האוזניים הגדולות", בסה"כ בפעם השביעית.
והסיפור של ריאל מדריד ההיא, מתחיל שנה קודם: בקיץ 1996, החליט נשיא ריאל דאז לורנצו סאנז לעשות מהפכה. פאביו קאפלו מונה למאמן, ואיתו הוחתמה חבורה מעניינת של שחקני רכש: היו שם השוער הגרמני בודו אילגנר, מגן שמאלי ברזילאי צעיר בשם רוברטו קרלוס, דאבור שוקר הקרואטי, קלרנס סיידורף השקט - וגם חלוץ יוגוסלבי בשם פרדראג מיאטוביץ'.
והמהפכה הצליחה: אחרי שבעונת 95/96 ריאל סיימה רק במקום השישי (המיקום הכי נמוך שלה בליגה מזה 19 שנה), ואפילו לא השתתפה בגביע אירופה לאלופות, את העונה ההיא, היא סיימה כאלופה. אבל למרות ההישג, קאפלו לא היה פופולרי: הוא הסתכסך עם האוהדים בעקבות ההצבה של הסמל ראול באגף השמאלי, וגם עם סאנז היחסים לא היו טובים יותר. מי שהחליף אותו, היה מנג'ר גרמני בשם יופ היינקס.
הקבוצה שנבנתה והגיעה לתהילה. הרכב ריאל בגמר 98 (getty)
היינקס שמר על הסגל שבנה קאפלו, והוביל אותו להצלחה גדולה בליגת האלופות: אחרי שעבר את שלב הבתים, הוא עבר שתי קבוצות גרמניות בשלבי הנוק אאוט: את באייר לברקוזן ברבע הגמר, ואת דורטמונד (האלופה היוצאת) בחצי. בגמר, חיכתה לו יריבה חזקה - יובנטוס הגדולה, כשבהרכבה שמות כמו אדגר דווידס, פיליפו אינזגי, אלסנדרו דל פיירו - ומעל כולם, זינדין זידאן, רגע לפני שיזכה עם צרפת בגביע העולמי.
את המשחק המתוח, הכריע מהלך אחד: בדקה ה-66 רוברטו קרלוס שלח כדור עומק שנבלם, מיאטוביץ' השתלט על הכדור, עבר את אנג'לו פרוצי ושלח בעיטה מדויקת לשער. ריאל ניצחה 0:1, והניפה גביע. עם זאת, יש אנשים שלא שכחו את המהלך הזה - גם 22 שנה אחרי. "זה היה נבדל ברור", אומר היום ממש מרצ'לו ליפי, מי שעמד על הקווים של יובנטוס.
כמו ברצלונה, שביום הזה נולדה מחדש בתור אימפריה בסדר גודל אירופי, גם ריאל מדריד תזכור את היום הזה לטובה. זה היום שבו התחילה את ההתנפלות המחודשת על גביע אירופה לאלופות, וב-22 השנים הבאות תניף אותו לא פחות משש פעמים נוספות (האחרונה שבהם, לפני שנתיים בקייב). זו היתה שנת אפס של שתי היריבות הגדולות, השנה שבה היריבות עברה מספרד - לשאר העולם, ובגדול. בזכות לילה אחד באמסטרדם.
רגע של תהילה (getty)