כמה קרוב, ככה רחוק: בין מכבי חיפה למכבי תל אביב

ברכות למכבי תל אביב על האליפות, למרות שזה לא רשמי. ה-0:2 שלה סימל עונה שלמה של מאזן הכוחות בינה לבין מכבי חיפה. מכבי ת"א אולי לא מבריקה ולא דורסנית, אבל יעילה ואגרסיבית, מרוכזת ואחראית. זה מה שליווה אותה לאורך כל העונה. ראינו את קבוצת ההגנה הכי טובה שאני זוכר מאז שהתחלתי לראות כדורגל הישראלי. מכבי חיפה, לעומתה, הגיעה להזדמנות האחרונה בלי אנרגיה, בלי לחימה, שבלונית ובלי שום ניצוץ או משהו מפתיע שיכול לצמצם את הפער.

המאזן בין איביץ' לבלבול העונה - 0:3, ולא לחינם. ציפיתי ממרקו לשינוי במכבי חיפה אחרי הפועל ת"א, מבחינת סגנון המשחק והמערך. בלבול שיחק לרגליים של מכבי ת"א עם מערך שבלוני, בלי שינוי או הפתעה, הוא שיחק במערך שהוא מראה לזה של איביץ' - 4-3-3. איביץ' סומך על האינטואיציות, סומך על חוזז, שם את שני השחקנים הכי טובים על הספסל והציב את דור פרץ כקשר קדמי שתפקידו לנטרל את נטע לביא, השחקן הכי חשוב של מכבי חיפה. כמו שעשה בכל המשחקים המכריעים בליגה העונה, המאמן ניצח דרך השלישייה העוצמתית והחזקה במרכז השדה, שכתשה את היריבה ברמת האגרסיביות והלחץ על הרביעייה האחורית. והוא עשה את זה ללא תגובה של בלבול.

גלזר VS לביא. תענוג לראות את דן גלזר. הוא לא מרשים התקפית, אבל כל כך חכם, כל כך אחראי, כל כך אגרסיבי ומעל הכל מנהיג. הוא עושה את השחקנים סביבו יותר טובים. הוא גורם למכבי לשחק כמו יחידה אחת, שיודעת לצופף כשצריך וללחוץ גבוה כשצריך. קפיצת המדרגה שלו מופלאה, ללא ספק שחקן העונה. נטע לביא נראה יותר מרשים מבחינת הוורסטיליות, כקשר שיודע לכבוש שערים, אבל יש לו מה ללמוד מדן גלזר מבחינת חוכמת המשחק, המנהיגות והאחריות. הוא תמיד נמצא במקום הנכון ולא נותן לקבוצה שלו, ובעיקר לקו ההגנה, להיות חשופה במתפרצות או בהתקפות מעבר.

מכבי ת"א ספגה העונה שבעה שערים בלבד וב-23 משחקים לא ספגה בכלל. בדרך כלל זוקפים את זה להגנה או לשוער, אבל השחקן שהכי השפיע על הנתון הזה הוא גלזר, שמונע ממנה להיות חשופה במתפרצות. מכבי ת"א ספגה רק שער אחד במתפרצת השנה, וזה שייך לו.

מכבי חיפה עשתה דברים מדהימים העונה. עד משבר הקורונה, ולפני ההדחה מהגביע, השינוי היה ניכר, אך בסופו של דבר המשימה הכי חשובה היתה להיצמד למכבי ת"א עד סוף העונה, ולא לתת לפער כזה להיפתח. במבחן התוצאה הזו מכבי חיפה נכשלה, וקשה לזכור את הדברים הטובים. אין לי ספק שהיא היתה יכולה להיות שם, עם החלטות טובות יותר של מרקו בלבול, בציוותים, בניהול המשחק, ביכולת להתאים את המשחק ליריבות. זו הסיבה שמכבי חיפה לא נמצאת בפער סביר ממכבי ת"א.

עד לפני משבר הקורונה, הייתי בעד להשאיר את מרקו בלבול. בעקבות הפער הגדול וההדחה מהגביע, מכבי חיפה צריכה שוב לעשות שינוי. עד שראשי מכבי חיפה, הקודקודים ברח' המסגר, יבינו שצריך לעשות שינוי חשיבתי ומהותי ברמת המועדון, ולהבין איך בשנה טובה כזו הפער כל כך גדול בשלב כל כך מוקדם, הם לא יוכלו לצמצם אותו. מעבר לאכזבה מבלבול, גם יענקל'ה שחר צריך לעשות חשבון נפש. יש לו חלק בכישלון לא פחות מהמאמן, בעיקר בשל הטיפול בסאגת ירדן שועה והחיזוק בינואר. מכבי חיפה עם אפס איומים למסגרת, במשחק כל כך חשוב - זה מעיד על הפער.