נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור אם מכבי תל אביב אכן תבטיח אליפות שנייה ברציפות. אבל בין אם זה יקרה עכשיו, או במועד מאוחר יותר, ברור שרק נס בלתי נתפס ימנע מהצהובים את התואר. אי לכך ובהתאם לזאת, החלטתי לנסות ולהגיש סיכום - ניסיון לבחור את השחקן המצטיין, את איש המפתח של מכבי תל אביב בדרך לעוד אליפות מרשימה - ואחת הקבוצות החזקות, מנטלית וכדורגלנית, שראינו בשנים האחרונות. הנה חמישה מועמדים, וגם ההזדמנות שלהם להכריע: מי ה-MVP של האלופה?
דן גלזר - הברירה הטבעית?
מבין כל השמות, השם שעולה הכי הרבה. גלזר הוא לא רק כדורגלן מצוין (וגם דמות שאפשר להסתכל וללמוד ממנה - לא דבר מובן מאליו בימים כאלה), אלא בעיקר מהווה סמל למכבי ת"א הנוכחית: כזו שבצוק העתים, תחת עננת עונש הפייר פליי, נאלצה לחזור למקורות ולחזור אל שחקני הבית שלה.
והעונה, היא הרוויחה בענק כתוצאה מכך את מס' 6 - לב ההגנה הצהובה, ששיחק בכלל בקישור, אבל מנע מכל התקפה יריבה (לא משנה כמה היתה איכותית) להתקרב לשער של דניאל טננבאום, או לחוליה האחורית. בדרך כלל, שחקני העונה מגיעים מעמדות ההתקפה - השחקנים היוצרים, היצירתיים, אלה שיודעים להבקיע שערים ולזכות בתהילה. מכבי ת"א הזאת, היא אולי ההזדמנות לתת את הקרדיט למי שעומדים בצל, אבל היוו את הלב לאלופה הדורסנית שראינו העונה.
אייל גולסה - התוסף לדלק
כמעט אפשר לשכוח מי היה גולסה בצעירותו. סוג של פנטזיסט, מעין כישרון נא, אחד שקיבל הזדמנות במכבי חיפה בגיל מאוד מוקדם. השנים חלפו, גולסה קצת נדחק אחורה בתודעה - אבל העונה, כך נדמה, הוא חזר בגדול. מהרגע שנכנס, לאט לאט, לקישור הצהוב - ראית את השיפור החד ביכולת. את הדורסנות, את פתיחת הפער משמעותית מהיריבות (גם בטבלה, אבל יותר מכל על המגרש). אפשר להיזכר במשחק מול הפועל חיפה, בתחילת העונה, בו שולב - וכמעט מיד יכולת לצפות בכל השחקנים מסביבו הרבה יותר טובים. סגולה של שחקן גדול.
גולסה גם הבקיע שערים חשובים: שניים מתוך הארבע שלו העונה הגיעו מול מכבי חיפה, כולל במשחק שהלכה למעשה הכריע את התואר. ההבטחה ההיא, מהגילאים הצעירים, שנראה שהיה שלא תתממש, התקיימה בגדול. עכשיו, מכבי רק צריכה לדאוג שלא יילך לה - כי מדובר בנכס.
מעוז ההגנה. גלזר (צילום: אלן שיבר)
חזר מן הכפור. גולסה (צילום: דני מרון)
אנריק סאבוריט - שמאל. חזק.
נהוג לומר שהאליפות של מכבי ת"א היא אליפות של הישראלים, ויש בכך מן האמת - אבל היא גם עושה עוול לקו האחורי הצהוב, ובראש ובראשונה למגן השמאלי הספרדי. שנה שנייה בארץ לשחקן שהגיע בזכות העין של איביץ', ולמרות שהעונה הוא לא הבקיע - נראה שהוא הוכיח עוד יותר את עליונותו.
הפריצות החדות על האגף, היכולת לתמוך גם בהתקפה ברגעים רבים, והשקט הנפשי הפכו אותו לאחד הזרים הטובים בליגה. כשמדברים על חוליית ההגנה הצהובה, שהיתה נקודת העוצמה שלה, סאבוריט הוא אחת מהנקודות החזקות והדומיננטיות שלו בהחלט נותנת לו מקום טוב בחמישייה הראשונה.
יונתן כהן - רגע גדול של שחקן גדול
עד העונה, יונתן כהן הוא סוג של סימן שאלה. כולם ידעו שהוא מוכשר, אבל עוד לא ידעו עד כמה הוא מסוגל להיות ברמה הגבוהה. גם הוא תוצר של עונש הפייר פליי, שהחזיר את מכבי אל המקורות שלה - אבל בעונה שעברה שיחק רק מדי פעם (אם תרצו, כמו דן גלזר), והעונה כבר לקח את המושכות, חלק מרכזי בשלישייה הקדמית הצהובה.
אין למכבי ת"א הרבה רגעים שהיא תיקח אל הנצח מהאליפות הזאת, אבל אם יש רגע אחד כזה, הרי שהוא הגיע ממס' 24 שלה: הדקה ה-93 בסמי עופר, כשעומר אצילי פרץ ומסר כדור רוחב, וכהן - בסיומת "א-לה זהבי" שלח את הכדור לפינה של ג'וש כהן. יהיו מי שיאמרו שברגע הזה, מכבי תל אביב הבטיחה את האליפות שלה. היא סימנה את הקו בחול, פתחה את הפער ממכבי חיפה שדלקה אחריה כל העונה, הבהירה שיש מכבי ת"א - ויש את כל היתר, ברגע שאף אוהד צהוב לא ישכח. בשביל רגעים כאלה, ראוי לתת לו את הבלון הצהוב.
הזר המצטיין. סאבוריט (צילום: ברני ארדוב)
"והנה ה-3:4!" (צילום: דני מרון)
ולדימיר איביץ' - הבוס
ואולי, השחקן הכי טוב של מכבי תל אביב בכלל לא לבש מדי משחק? נכון שזו האליפות השנייה ברציפות של מכבי, אבל נראה שהעונה איביץ' הביא לשיא את השליטה שלו בקבוצה. הדמות הקשוחה, ייצרה גם קבוצה קשוחה. כזו שלא רק מנטרלת את היריב, אלא אפילו לא נותנת לו להתקרב. הגנרל הסרבי הוא מכבי תל אביב הזאת יותר מכל סכום חלקיה: עקשנית, בלי הרבה ניצוצות - אבל עשויה מברזל.
בכדורגל הישראלי, בטח זה של השנים האחרונות, המאמנים לא זוכים לעדנה - הם מוחלפים, מבוזים, סופגים ביקורות קשות. אבל במכבי ת"א קיבלנו דוגמה יחסית נהדרת למקום שבו המאמן הוא באמת המלך: היחיד שקובע מי ישחק ומתי, האיש שמציב את הסטנדרט ומי שלא עומד בו (אהלן אלירן עטר), יכול לחפש מקום אחר.
הנתונים של איביץ' מדברים בעד עצמם - במצב לא אידיאלי, הוא הביא את מכבי לאחוזי הצלחה משוגעים, להפרש שערים כמעט בלתי נתפס ולנתון שערי חובה שייקח שנים כדי להשוות. הוא אולי לא חייך, אבל הוא גרם להרבה מאוד אוהדי מכבי ת"א לחייך. ומה צריך בנאדם יותר, כדי להיות שחקן העונה?
אז מי המצטיין מבחינתכם? הצביעו בסקר!