1. זו שרוצה יותר. גם אחרי ההפסד במשחק הראשון - כואב, אכזרי ומתסכל ככל שיהיה - הפועל תל אביב האמינה. ולמשחק השני מול מכבי תל אביב היא עלתה אתמול (שלישי) באמונה שיש לה את הכלים, הכוח והיכולת לנצח, בקרב וגם במערכה. אחרי ה-72:82 המשכנע, היא בחצי הדרך לאחת הסנסציות הגדולות בשנים האחרונות בכדורסל הישראלי.
"אנחנו מאוד גאים בשחקנים, הם הגיעו להישג שהגיע להם", החמיא יאניס קאסטריטיס. "זה ניצחון גדול, אבל אנחנו צריכים להיות ריאליים. יש לנו עוד משחק אחד, ואם מסתכלים על כל הסדרה כמקשה אחת - עכשיו סיימנו רק את הרבע השלישי. אנחנו צריכים לדבוק בתכנית שלנו ולשחק עוד משחק בדרך הכי טובה שאנחנו יכולים".
אי אפשר להגיד שהפועל ת"א "גנבה" ממשחק מכבי, אם כבר - ההיפך הוא הנכון. במשחק הראשון האלופה הובילה במשך 2 דקות ו-21 שניות, אתמול היא הוליכה למשך דקה אחת ו-49 שניות. תעשו לבד את החישוב, שמראה בצורה הפשוטה ביותר, וגם המפתיעה ביותר, את העליונות (כן, כן) של הפועל ת"א בסדרה הזו.
גם אנשי מכבי וגם אנשי הפועל ת"א הסכימו אתמול: האדומים פשוט יותר אגרסיביים. אף אחד לא יחלוק על העובדה שהצהובים עמוקים יותר, מוכשרים יותר וטובים יותר, אבל לפחות ב-80 הדקות הראשונות של סדרת רבע הגמר, הפועל ת"א רוצה יותר. "במשחק הראשון הרגשנו שזה בידיים שלנו וזה התפקשש", אמר תומר גינת. "היו לנו כמה ימים להתאושש ולהרים את הראש. אני שמח מאד וגאה שהצלחנו לבוא באנרגיות האלה ולקחת את המשחק הזה. זה פשוט מאוד, כשאנחנו אגרסיביים אנחנו מנצחים משחקים".
האדומים פשוט רצו יותר (אלן שיבר)
2. קבוצת הגנה. מכבי תל אביב היא קבוצת ההתקפה הטובה בישראל עם 91.2 נקודות למשחק. אבל דווקא בפלייאוף, ודווקא נגד הפועל ת"א - אחת שלא ממש יכולה להתפאר ביכולת הגנתית מפוארת לאורך העונה כולה - המכונה הצהובה נתקעת. והקרדיט צריך ללכת לקבוצה מהצד האדום של העיר, שהגיעה לשיא ההגנתי שלה בזמן הנכון, במקום הנכון ובסדרה הנכונה: 69.5 (!!) - זה ממוצע הנקודות הדל שעליו מצליחה הפועל ת"א לשמור על מכבי בסדרה הזו.
"המפתח זה הגנה", הסביר גינת. "כשאנחנו שומרים כמו ששמרנו במשחק הזה, או כמו ששמרנו בשבת, אז קורים דברים טובים. מאז שחזרנו מהפגרה אנחנו יותר מאוזנים, עשינו שני שינויים בסגל, עם טאליב זאנה וג'ורדן דייויס, ואני חושב שזה נתן לנו יציבות ורגליים טובות יותר בהגנה".
גם יאניס קאסטריטיס התייחס לעבודה של שחקניו בחלק המגרש שלהם: "עוד לפני שהופסקה העונה ראינו שההגנה שלנו השתפרה, אבל אין פה סודות מיוחדים. יש פה הרבה עבודה, רצון והבנה של השחקנים, שרק דרך ההגנה נשיג דברים טובים".
המפתח היה ההגנה (אלן שיבר)
3. נפרדנו כך, היתה דממה. זה היה ערב די סוריאליסטי בהיכל קבוצת שלמה. נכון, לעובדה שאין קהל כולם כבר התרגלו - ועדיין, היה משהו מוזר וחסר בחגיגה של הפועל מול אולם ריק, אחרי ניצחון פלייאוף ראשון על מכבי מזה 28 שנים ומקץ 16 הפסדים רצופים. ועל אחת כמה וכמה היה מוזר להיפרד כך מתומר גינת. זה היה המשחק האחרון של הקפטן האדום בהיכל קבוצת שלמה, "הפנים היפות של המועדון", כפי שהגדיר הכרוז ישי משה בגרון חנוק. הפועל הכינה מבעוד מועד סרטון פרידה, בלי קשר לתוצאת המשחק. אלא שאם היא היתה מפסידה, אז זה אולי היה מרגיש קצת יותר כמו פרידה אמיתית.
רצה הגורל, והפועל ניצחה.
אבל בכל זאת זה משחק בית אחרון, למרות שלא באמת נפרדים - וכולם אוהבים את תומר ורוצים לעשות כבוד ולהגיד תודה. אנשי מועדון בוכים, אחרים נרגשים, רמי כהן מגיע לתת מתנה מיוחדת, וגינת? הוא רק רוצה לסיים את העבודה ביום חמישי, מה פתאום פרידות עכשיו. וכדי לגרום לסיטואציה הזו להרגיש אפילו הזויה יותר, האולם ריק לגמרי, האנטי הקליימקס מושלם.
"ברור שלא רציתי לסיים כאן עם הפסד בית בדרבי", סיפר גינת בסיום. "זה היה ערב אמוציונלי, הרבה מחשבות עוברות בראש כל הזמן. זה היה משחק אחרון בבית בכל מקרה, אולי משחק אחרון שלי בכלל בהפועל, אבל הייתי חייב לשים את זה בצד. במשחק כזה אתה חושב קודם כל איך אתה עושה הכל בשביל שהקבוצה תנצח ואני שמח שזה הצליח".
כנראה שלא הייתה ברירה אחרת, וזו חייבת להיות המורשת של אחד השחקנים הגדולים של הפועל ת"א - בטח ובטח בגלגולה הנוכחי: גינת לא יסיים את דרכו במועדון עם הפסד בית, בפלייאוף, בדרבי. אז גינת, כמו תמיד, היה שם בשביל הקבוצה שלו עם 21 נקודות, כולל 4 מ-5 מחוץ לקשת, ועוד וי על משחק נהדר בפרופיל גבוה.
"לא כך רצינו להיפרד, ויותר מזה, לא כך מגיע לך שניפרד ממך", אמר הכרוז בנאום הפרידה מתומר. הניצחון אתמול סידר לגינת ולהפועל לפחות עוד משחק אחד ביחד. ולכו תדעו, אולי אפילו עוד שלושה.
גינת. ערב אמוציונלי (אלן שיבר)
4. הערב של ים. לפני שנה בדיוק, על אותו פרקט בדרייב אין, ים מדר ודני אבדיה סחפו את נבחרת העתודה לזכיה באליפות אירופה וריגשו מדינה שלמה. מאז, כל מפגש בין הפועל למכבי הופך אוטומטית למאצ' אפ בין ים לדני. זה ברור, הם לא משחקים באותה עמדה, בקושי שומרים אחד על השני, אבל עדיין - כשהשניים הללו מתמודדים ראש בראש, ההשוואה ביניהם בלתי נמנעת.
ואתמול, זה היה הערב של ים. בזמן שאבדיה סיפק את המשחק הרע ביותר שלו בעונה כולה (0 נקודות ב-22 דקות, 4 איבודים), מדר רקד על הפרקט. 22 נקודות, 7 מ-11 ל-2 נקודות, 6 אסיסטים, 5 ריבאונדים ומדד 24. ים מדר הוא כבר לא "יהלום", הוא לא "פוטנציאל ענק", הוא לא "שחקן העתיד של הכדורסל הישראלי". הוא הוכיח אתמול, על הבמה הכי גדולה ומלחיצה שיש, שהוא חוד החנית - בהווה - של הכדורסל בישראל. והוא רק בן 19, לאן זה עוד יגיע? "אני לא מופתע ממנו, אמרתי הרבה שפעם שים הוא שחקן מיוחד", החמיא גינת.
הערב שלו. ים מדר (אלן שיבר)
5. משחק על עונה. היופי בסדרות הוא שכל משחק הוא עולם אחר. הפועל היתה יכולה להישבר מנטלית מהדרך האכזרית שבה הפסידה במשחק הראשון, אבל דווקא התחזקה מכך - והחזירה מלחמה יוצאת דופן במשחק אמש. לכן, למרות שהסדרה הזו היא עד עכשיו בשליטה אדומה, גם בהפועל יודעים שלמשחק השלישי יהיו חיים משל עצמו.
"עשינו עבודה טובה עד עכשיו, אבל אני חייב לומר שאנחנו מצפים שמכבי תהיה טובה יותר במשחק הבא, כך שאנחנו נהיה חייבים להציג את הגרסה הכי טובה של עצמנו", אמר קאסטריטיס, וגינת סיכם: "המשחק הקודם היה משחק אחר וזה לא משנה איך אתה מפסיד אותו ובכמה הפרש, אתה חייב להסתכל קדימה כל הזמן. צריך לעשות התאמות לקראת יום חמישי, לבוא בדיוק באותה גישה ולנצח. אנחנו יכולים לעשות את זה".