ליגה משלנו. זוכרים את הימים שלפני חידוש הליגה? היתה באוויר תחושה שאולי זה בכל זאת לא היה רעיון טוב. שאולי באמת אין ממש היגיון בכך שאנחנו אחת משתי הליגות היחידות באירופה שמשוחקות. שהמתווה של משרד הבריאות הוא חסר אחריות, שהמנהלת אטומה מדי על כך שהיא לא עורכת בדיקות (הסעיף הזה אולי עדיין מוצדק, בדיקות נערכות בכל מסגרת ספורטיבית מקצוענית ואין סיבה שכאן יהיה אחרת). ומעל לכל היה חשש שתדמית הליגה נפגעה, ששחקנים לא ירצו להגיע אליה.
ובכן, אז הגיע הקיץ, ולא רק ששחקנים מעוניינים להגיע לכאן, הליגה מצליחה למשוך שחקנים עם רקורד מרשים במיוחד ולא מעט שחקני יורוליג בעברם. שימו לב לחלק מהשמות שיכדררו כאן בעונה הקרובה: אקס אולימפיאקוס פטריק יאנג שחתם בגלבוע/גליל, אקס ברצלונה ראקים סנדרס שהפועל ב"ש החתימה בהפתעה, דונטה סמית' שגם בגיל 36 הקאמבק שלו למכבי חיפה מרגש, דביון ברי מנס ציונה שיהיה מועמד בכיר לתואר מלך הסלים, ו-וולטר למון ג'וניור שצפוי להיות הזר שיוביל את הפועל ת"א.
הפועל אילת שמה את ידיה את שני שחקני יורוליג בעבר, ג'ו רג'לנד ומרקל בראון, ויש גם שורה ארוכה מאוד של שחקנים מבטיחים כמו טיירוס מגי ואייזיאה מיילס בחולון, ג'רון בלוסומגיים בנהריה, פרנק גיינס ועוד אקס יורוליג קוטי קלארק בהרצליה, ומלקולם היל בהפועל ירושלים. צריך להזכיר גם את אחד הגארדים הטובים ביותר באירופה, העונה לשם סקוטי ווילבקין? צריך, אז הזכרנו, למרות שהוא מעדיף יותר את היורוליג.
ברצלונה, ריאל ועכשיו הגיע להפועל ב"ש. ראקים סאנדרס (getty)
על קרונות רכבת הקידמה. אז אחרי שהחמאנו לליגה על היותה רלוונטית למרות הכל, בואו נצלול לנושא קצת יותר כאוב ורגיש: ניהול הקריירה המדאיג של שניים מהשחקנים הישראלים המובילים בליגה שלנו: יפתח זיו וכארם משעור. שניהם מהמוכשרים שגדלו כאן בשנים האחרונות ובחורים משכמם ומעלה, בלי גרם של ציניות. אבל מי שמנהל עבורם את הקריירה צריך לעשות חשבון נפש.
נתחיל מהמלפפון הכי חם שהיה הקיץ, יפתח זיו. מי שהיה לשחקן הישראלי המצטיין של הקורונה היה צריך לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בקריירה. חלילה אין בדברים כדי לזלזל בגלבוע גליל, אבל להישאר בגן נר זה לא מה שזיו דמיין בתום העונה. בראיונות שנתן עם סיום העונה, הוא אמר שהמטרה שלו היא מכבי ת"א או קבוצה באירופה.
יפתח אמר את זה כי כנראה שהסוכן שלו שיכנע אותו כי במקומות האלה הוא יצליח לשים אותו. אחרי הכל, מדובר באותו סוכן שעומד מאחורי המהפכה הצרפתית של תומר גינת, רפי מנקו ואיתי שגב. אלא שמכבי ת"א למשל, לא חשבה בכיוון של זיו. אלא שמהרגע הראשון יאניס ספרופולוס הבהיר כי המטרה שלו היא לשמור על ג'ון דיברתולומיאו, וכך קרה.
זיו, מוכשר לא פחות מחבריו לנבחרת, ראה איך בזה אחר זה הם יוצאים לחו"ל, והוא נשאר עם הצעות ממכבי חיפה ומגלבוע. הירוקים אפילו הציעו לו להיות הרכז הראשון והמוביל, להפקיד בידיו את המפתחות באופן טוטאלי. אבל לבסוף הפור נפל על גן נר. לא בדיוק פירסט קלאס דסטיניישן.
בגיל 25, יפתח זיו, אחד השחקנים הכי מוכשרים שיש לנו, עדיין לא רשם ולו משחק אחד במסגרת אירופית. גן נר זה באמת מקום נהדר להתקדם בו, ואין ספק שזיו ימשיך לבסס את מעמדו כישראלי בכיר, בטח אצל ליאור ליובין. אבל כמו שנהוג למתוח ביקורת על מאמנים שלא מצליחים להביא לידי ביטוי את הכשרון של שחקניהם, כך צריך לומר את האמת: יפתח זיו היה יכול וצריך להיות במקום אחר בשלב הזה של הקריירה. השאלה הגדולה היא מי אחראי על כך?
אירופה, קבוצה גדולה יותר. זיו כשרוני מספיק כדי להתקדם לשלב הבא (מנהלת הליגה)
אין כארם. הסיפור של כארם משעור שונה. בניגוד לזיו שבנה את עצמו כישראלי בכיר במשך כמה עונות, כארם הוא כמו זמר שנתן להיט אחד ענק ומאז נעלם. הכוונה היא כמובן לשנה הבלתי נשכחת שלו בבני הרצליה בעונת 16/17, שבסופה נבחר לישראלי המצטיין. כמו רבים לפניו שזכו בתואר הזה, הוא הגיע למכבי ת"א, וכמו רבים לפניו, לא מצא את עצמו. אחרי עונה אחת בלבד הוא חזר להרצליה ולא רק שלא הצליח לשחזר את ההצלחה, הוא גם ירד איתה ליגה.
בעונה שעברה דווקא עוד היו למשעור לא מעט הצעות, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. רצה רק חו"ל. גם כשההצעות מחו"ל לא הגיעו, הוא חיכה עד אמצע נובמבר רק כדי להגיע לאוברהופן מהליגה הצרפתית השנייה. לא ברור מי ב"טים כארם" חשב שהקבוצה הזאת עדיפה על מכבי חיפה, למשל, שמאוד רצתה את משעור.
אז הסיפור של משעור הוא שילוב של חוסר הצלחה לשחזר יכולת מקצועית טובה, לצד קבלת החלטות לא טובה מאז עונת הפריצה. אבל יש גם תקווה: העולה החדשה הפועל חיפה מסתמנת כמקום אידיאלי שבו משעור יוכל לשקם את הקריירה ולחזור ליכולת שאנחנו יודעים שיש בו.
ההבדל בין קבוצה למועדון. יסלחו לי בהפועל ירושלים, ותסלח לי הפועל חולון, אבל מכבי ראשל"צ היא הקבוצה מס' 2 בכדורסל הישראלי בשנתיים האחרונות. שני גמרי פלייאוף, אינספור נצחונות במאני טיים, השנתיים האלה עשו את שלהן. אבל, וזה אבל גדול, מכבי ראשל"צ היא לא המועדון מס' 2 בליגה.
וכי למה? כי בסוף בסוף, כששני המועדונים הגדולים קראו - אז שני הישראלים הבכירים של מכבי ראשל"צ התייצבו: אדם אריאל בהפועל ירושלים ועוז בלייזר במכבי ת"א. השלב הבא באבולוציה של הכתומים הוא לא רק להגיע לעוד גמר ולקטוף עוד תואר - אלא להפוך למועדון גדול שיודע לשמור על הנכסים האסטרטגיים שלו.
מועדון גדול יותר לשמור על הנכסים שלו. אריאל (אלן שיבר)