סדרת טוני הוק פרו סקייטר נחשבת לאחת הסדרות הותיקות והמוצלחות ביותר והצליחה בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 להפוך נסיעה על סקייטבורד, לספורט שנחשב למיינסטרים ופופולארי. למרות שכותרים צדדים בסדרה כמו Underground אמנם קיבלו ביקורות משבחות, ככל שהסדרה התקדמה עם השנים היא ספגה דעיכה מתמשכת, כאשר המשחק החמישי נחשב לכישלון משמעותי שממנו לא היה נראה שיש דרך חזרה.
בחברת אקטיוויז'ן לא ויתרו על המותג, והבינו שהדרך להחזיר את הקהל היא לתת לו לטעום את טעם הנוסטלגיה המתוק של פעם. היא שמה את חברת Vicarious Visions כאחראית על החידוש, וכך למעשה קיבלנו את Tony Hawk's Pro Skater 1 + 2 - גרסת ה-Remastered המחודשת לשני המשחקים האייקוניים ביותר בסדרה. בתור שחקן שתמיד יעדיף משחקים חדשים על פני חידושים, לא יכולתי שלא לתהות האם מדובר בעוד צעד ציני לנצל את הרצון לנוסטלגיה מצד השחקנים, או שמדובר בחידוש שמביא איתו גם בשורה חדשה כלשהיא?
חידוש נוסטלגי שמבוצע היטב
טוני הוק פרו סקייטר מעולם לא הציג משחק עם עלילה או נרטיב. לא ולא. מדובר בזמנים פשוטים יותר בעולם הגיימינג, כאשר השחקנים ניצבים עם הסקייטבורד הפרטי שלהם בזירות שונות, עם משימות מגוונות שעליהם לבצע תחת מגבלת זמן. המשימות יכולות לכלול מגוון פעולות שונות: שבירת חלונות או שאר מעשי הרס בזירה, וביצוע תרגילים שונים ומסובכים והשגת נקודות.
מהשנייה הראשונה שהרמתי את השלט, הרגשתי בבית. בתור אחד שחרש בעיקר על שלושת המשחקים הראשונים, שמחתי לגלות כי החידוש שומר על משחקיות שהיא "ארקיידית" ופחות "ריאליסטית". תיארתי לעצמי שעם השנים, אולי ינסו להכניס יותר אלמנטים של פיזיקה למנוע המשחק ובכך יהיה הרבה יותר קל להתרסק, אך זהו לא המצב. המשחק אמנם מרגיש מעט אגרסיבי ומהיר יותר, אך שחקנים שזוכרים את השליטה במשחקים הקלאסיים ירגישו מיד תחושת נוסטלגיה חמימה ומוכרת.
המשחקיות אמנם נשארה זהה, אך המפתחים לא התביישו לנסות להכניס גם אלמנטים חדשים שהיו מוכרים בכותרים מאוחרים יותר בסדרה. הוספה של אפשרויות לתרגילים חדשים יוצרת יותר הזדמנויות ליצור קומבואים מסובכים, מה שלא היה אפשרי במשחקים הקלאסיים. למשל, האפשרות לבצע קפיצה מקיר (Wallplant), מאפשרת לשחקנים ליצור קומבו אווירי ואז לסיים אותו ב-Rail מפואר. את זה לא יכולתי לבצע במשחקים המקוריים.
דור חדש מביא איתו גם חידושים ואפשרויות חדשות
גם עיצוב השלבים עבר בצורה נהדרת וחלקה לדור החדש, כאשר כולם מקבלים שיפוץ מסיבי שגורם להם להרגיש גם גדולים ורחבים יותר. מעבר לזה, הטקסטורות ואפקטי תאורה החדשים גורמים לזירות השונות באמת להרגיש כאילו מדובר במקום אמיתי, שיכול לשמש את השחקנים כמגרש המשחקים הפרטי שלהם, שרק מחכה שנבצע בו הרס ותרגילים. כמו שכבר אמרתי: השחקניםפ ירגישו בבית.
מעבר למשימות הקלאסיות והמוכרות משני המשחקים, לכל מפה התווספו גם מספר משימות חדשות על מנת להאריך את חיי המדף של המשחק. ולמי שחושש מתוכן חדש, מדובר באתגרים ומשימות שזהות במבנה שלהן לנוסחא המוכרת, כך שבעצם מדובר פה בתוספת מבורכת ומרעננת.
אחד הדברים שמהם חששתי לגבי החידוש היא תופעת המיקרו רכישות הנוראית, שלשמחתי הרבה, אינה קיימת כלל במשחק. השחקנים יבצעו אתגרים שיזכו אותם בכסף בתוך המשחק, וזהו. עם הכסף הזה הם יוכלו לשפר ולעצב את הדמות שלהם: החל מביגוד, ציוד, קעקועים וכמובן טפטים לסקייטבורד עצמו.
שום דבר במשחק אינו עולה כסף אמיתי, והמשחק מנסה לדרבן את השחקנים להתמקצע במשחק (או במילים עממיות: Git Gud) בשביל להשיג את כל התוכן שהוא מציע. שום קיצורי דרך באמצעות כרטיס אשראי. איזה שינוי מרענן בנוף של ימינו.
החידוש לדור הנוכחי מביא איתו גם אפשרויות חדשות, ומאפשרים לכם ליצור דמות סקייטר מותאמת אישית, וכמובן מצב יצירת פארק פרטי משלכם - בהחלט תוספות נהדרות ומהנות. יצירת פארק פרטי תאפשר לכם לשחרר את היצירתיות שלכם, וליצור זירות בעלות תנאים שלא בהכרח תואמים את חוקי הפיזיקה במציאות, מה שיאפשר לכם לבצע קומבואים וטריקים מטורפים שלא בהכרח אפשריים בזירות של הקמפיין הראשי במשחק.
מולטיפלייר שמספק את הסחורה
כמובן שחידוש לימינו לא היה מסוגל לכבד את עצמו ללא מצב משחק ברשת, ואין ספק שהמולטיפלייר במשחק מספק את העבודה. המשחק מאפשר לכם לשחק עם קו אופ עם חברים, או להתחרות מול שחקנים רנדומליים במצבי משחק שונים: השגת יותר ניקוד מהקבוצה היריבה, ביצוע קומבואים מורכבים יותר או סימון נקודות ספציפיות במפה. לא מדובר בשינויים מרחיקי לכת, אך בהחלט מסוגלים לספק לשחקנים עוד כמה שעות משחק מהנות.
פסקול המשחק - חגיגה של Rage לאזניים
אחד ההיבטים האייקוניים מבחינתי בז'אנר משחקי הספורט אקסטרים, הם פסי הקול הנהדרים שמלווים את המשחקים הללו. ממש כמו פיפ"א או NBA 2K, ברור לי שמדובר בעניין של טעם, אבל כל כך נהניתי לחזור לגיל 13 לכל ה-Rage שמתלווה עם מוזיקת פאנק-רוק ואלטרנטיב של אותה תקופה. להקות כמו Millencolin ,Powerman 5000, ולעזאזל, אפילו Papa Roach נתנו לי התקף נוסטלגיה ובאו טוב לאוזן ברגעי המשחק.
לסיכום
למרות שציינתי שתמיד אעדיף משחקים מקוריים על פני חידושים, לא יכולתי שלא להנות מגרסת ה-Remastered של טוני הוק פרו סקייטר. הוא פשוט כיף טהור. הוא נתן לי התקף נוסטלגיה לתקופה הרבה יותר פשוטה - תקופה שמשחקים לא דרשו ממני לחרוש עליהם יומם ולילה רק בשביל להרגיש תחושה של התקדמות בתור שחקן.
מדובר בחידוש שנשאר נאמן למה שהמקור הציג, וכמו כל חידוש טוב שמכבד את עצמו הוא לוקח את האלמנטים שלא עבדו באותה תקופה, משפר אותם, ומוסיף אלמנטים של הדור הנוכחי להשלמת החוויה. ולפעמים זה כל מה שצריך.
עותק הסקירה התקבל תודות ל"עדלי יונייטד" - המשווקת הרשמית של Tony Hawk's Pro Skater 1 + 2 בישראל.