אחרי תשעה ימים אינטנסיביים במיוחד, רוכבי ה"טור דה פראנס" זכו היום (שני) ליום מנוחה והרכב הישראלי היחיד בטורניר, גיא ניב מקבוצת ישראל סטארט אפ ניישן, התראיין למגרש פתוח וסיפר על החוויות מהבמה הגדולה בעולם.
"אני לא מאופס על איפה אנחנו", הודה ניב. "אנחנו כבר לא בפירינאים, אני יודע שהיומיים הקרובים יהיו מישוריים יותר. זה נכון שאנחנו לא רוכבים על האופניים 4-5 שעות, אבל זה לא יום המנוחה האולטימטיבי. בסך הכל ממלאים מצברים ונחים, יש עוד שבועיים לפנינו. היום הזה מוקדש להתאוששות, ושעה וחצי רכיבת התאוששות, מסאז'ים, ומנוחת צהריים קצרה שעוזרת. הגוף הרבה פחות כואב עכשיו ואנחנו מוכנים להמשך".
מחר יקבלו הרוכבים את תוצאות בדיקות הקורונה שערכו, וקבוצה שתקבל שתי תוצאות חיוביות, תודח מהתחרות, סוגייה שבהחלט מדאיגה את המארגנים. "זה לא שיש לי איך להשוות, כי זה טור דה פראנס ראשון שלי", סיפר ניב על התחרות בצל המגפה. "אך ממה שדמיינתי, חשבתי שיהיה הרבה יותר שקט. אי אפשר לעצור מירוץ אופניים לאורך כ"כ הרבה ק"מ, עדיין הקהל הצרפתי מגיע, שומר על החוקים ועם מסיכות, האווירה מורגשת וזה לגמרי טור דה פראנס".
"היום הראשון ללא ספק היה ההלם הכי גדול שלי", הודה הרוכב הישראלי. "אחד מהיתרונות של הספורט הזה ההוא שהוא שלושה שבועות, אז אפשר לחוות את השוק הראשוני ועדיין להנות מהמשך הטור ולהבין איפה אתה נמצא. היום הראשון היה שוק למערכות, אחרי הורדה דרסטית לשלב הראשון למי שראה שהיה מטורף ועם מזג אוויר מטורף, כמות התרסקויות שהפלוטון לא ראה הרבה מאוד זמן. יום מאוד מאוד קשה ומאז אני מרגיש הרבה יותר טוב".
ומה לגבי המיקום שלו? "האמת שאני לא יודע, המיקום שלי בטור לא רלוונטי. אנחנו פה בשביל השגת ניצחון באחד השלבים, אני לא פה בשביל לעשות דירוג כללי. אין לנו בכלל רוכב לדירוג הכללי, אנחנו יותר מסמנים את ימי הספרינט והימים שנוכל לעשות משהו דרך הבריחות. אני כאן כדי לעזור לקבוצה לעשות את העבודה הזו ולשמור את הרגליים איפה שצריך".
עד כה, סטארט אפ ניישן הגיעה ארבע פעמים לטופ 10 בשלבים בטור, וניב מרוצה: "אני חושב שבסך הכל אנחנו עושים את מה שמצופה מאיתנו, אבל אנחנו רוצים יותר. אנחנו נהיה יותר אגרסיביים בשבוע השני והשלישי, אנחנו מסוגלים ליותר. אני באופן אישי גם אנסה יותר ואקבל יותר הזדמנויות.
הרוכב הישראלי שיתף במה שהכי מרגש אותו בטור: "אני רוצה להגיד שכל דגל ישראל שאני רואה בצידי הכביש הוא מאוד משמעותי וכיף עבורי. אני יודע שבסיטואציית חיים נורמלית היו פה הרבה יותר ישראלים, אבל אני רואה בכל יום לפחות דגל ישראל אחד וזה עושה לי טוב על הלב. גם כשיש הרבה מאוד רוכבים בכירים בפלוטון, זה לא נעלם מהם שיש ישראלי בטור. הם באים לברך ולהגיד כל הכבוד לי ולפרויקט הזה, וזה נחמד. הקהל הישראלי אומנם רחוק אבל אני מרגיש אותו איתנו".
למרות הקשיים, ניב ממש לא מתייאש: "חד משמעית לא. כרוכב אופניים, אתה סוג של רגיל להתמודד עם הכאב וחי עם זה, זה מירוץ אופניים וזה מה שאני הכי אוהב ויודע לעשות. אני מאושר שיש לי האפשרות לעשות את זה על הבמה הכי גדולה שיש".