אחרי הניצחון על מכבי תל אביב במחזור הפתיחה, מכבי פתח תקווה נותרה מושלמת עם 0:2 על הפועל כפר סבא, והראתה שבהחלט יש למה לצפות ממנה העונה. עבור המאמן המנצח, גיא לוזון, לא נראה שצבירת שש נקודות משש הן דבר חריג: "אני תמיד אופטימי וחושב חיובי, ובאופי אני מקרין לשחקנים שהמטרה לנצח, בבית או בחוץ".
לצד הניצחון המצוין, המלאבס לא נחים ומחפשים חיזוק נוסף. כבר היום (שבת) נודע לערוץ הספורט כי הקבוצה פנתה לבני סכנין על מנת לצרף לשורותיה את אוסאמה חלאיילה. אבי לוזון פנה להנהלת המועדון במטרה לפתוח במשא ומתן.
עד שיהיו התפתחויות נוספות בנושא חלאיילה, המאמן בחר להתייחס למשחק הערב:"היום היה משחק פחות טוב שלנו. צריך לפרגן לכפ"ס, שהגיעה במחזור הקודם להרבה מצבים, והיום אני לא זוכר הצלה אחת שלנו. זה מעיד על משחק ההגנה שלנו. בסופו של דבר במשחק כזה היה חשוב לנצח, ואני שמח שעשינו את זה".
לוזון התייחס גם לעובדה שקבוצתו ניצחה, למרות שלא החזיקה יותר בכדור: "באנו מראש להיות יעילים במשחק הזה, וידענו שאם נלחץ אותם גבוה, יהיו לסוקונה וקיזיטו שטחים ונהיה בסכנה. באנו להיות יעילים ולא להיות יפי נפש ונחמדים, שמפסידים את הנקודות. להגיד שאני מרוצה מהמשחק שלנו? לא".
על תאי בריבו, שכבש את השער השני, אמר המאמן: "תאי לא היה מתוכנן לשחק במשחק הזה, אבל הוא חזר מהנבחרת הצעירה ביום חמישי, ובשני האימונים היה נראה טוב. תפקידי לזהות את אלו שבכושר הכי טוב".
למרות פתיחת העונה הנהדרת, לוזון נשאר עם הרגליים על הקרקע: "לא מפנטזים על כלום. עוד צריכים להשתפר כי אנחנו קבוצה מאוד צעירה, עם חבר'ה שלא שיחקו בליגת העל. אנחנו לא בשיאנו, אבל ניקח את הדברים הטובים".
לוזון. למרות הכל, לא מרוצה (דני מרון)
עמיר תורג'מן לא הסתיר את התחושות: "אני מאוכזב מאוד, חשבנו שהכל יבוא לנו בקלות וזה לא קרה. היו לנו דקות טובות, אבל צריך להבקיע שערים ולא עשינו את זה. מאכזב מאוד. מחויבות? כולם רצו אבל זה לא מספיק, צריך לרצות עד הסוף והם רצו יותר. יש לנו כדורגל ושחקנים טובים, אבל אם אנשים לא יעבדו מספיק, אז יהיה לנו קשה".
ומה בכל זאת נקודת האור של תורג'מן? "יש לנו שחקנים מאוד מוכשרים ומהירים בחלק הקדמי, יש לנו הרבה עבודה ועדיין ראינו שאנחנו צריכים להגביר את הקצב כדי לנצח במשחקים כאלה, הם עמדו ועקצו אותנו מתי שצריך. לא מעניין אותי מה אמרו, אנחנו מתעסקים במשחק, הפסדנו כי הם רצו יותר מאיתנו".
תורג'מן. מאוכזב (דני מרון)