הרעש שאחרי הסערה: ברצלונה פותחת עונה

"נאמר כבר הכל
אין לי מה להוסיף לזה
פשוט לא יכול
הלילות ארוכים והפחד..."

באמת, מה לא נאמר ונכתב על ברצלונה בחודש וחצי האחרון, מאז אותה תבוסה מחפירה לבאיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות בליסבון? החומרים שסיפק "פוטבול קלוב ברסלונה" בתקופה הזאת - מסערת ליאו מסי, דרך ניסיון הפלת ההנהלה בראשות הנשיא ג'וזפ מריה ברתומאו ועד לדרך עזיבתו של לואיס סוארס - יכולים לשמש את "נטפליקס" לסדרת-מופת. כל כך הרבה נכתב ונאמר, עד שכמעט נשכח (או שאולי לא כמעט) כי מדובר בקבוצת כדורגל שמעבר לכל התככים והפוליטיקות, אמורה לספק גם כותרות על המגרש.

אז רגע לפני שהיא פותחת באופן רשמי את עונת 2020/21 - לא עוד: הגיע הזמן לדבר כדורגל. או לפחות לנסות. ברצלונה היא כבר לא הקבוצה הטובה בעולם - נדמה שגם האחרונים שעוד האמינו בזה, רק כי היא מחזיקה בשחקן הטוב בעולם, כבר התפכחו - אבל אחרי כל הסערות שידעה בשבועות האחרונים (והמילה האחרונה, כך נדמה, טרם נאמרה. או נכתבה באינסטגרם), היא כנראה עדיין הסיפור הכי מסקרן בכדורגל העולמי. לפניכם, אם כן, חמש נקודות שכדאי לשים לב אליהן לקראת העונה שבפתח.

1. (לא) רק על הקווים
אחרי שני מאמנים, איך נאמר בעדינות, לא הכי מלהיבים במיוחד - לברצלונה שוב יש פיגורה על הקווים. אדם עם עקרונות (לכאורה), אגדה חיה בבארסה (לא-לכאורה) - ולא אחד שגם הוא לא בטוח מבין כיצד הגיע למשרת המאמן באחד המועדונים הגדולים בעולם. דוגמא מובהקת לכך התקבלה במסיבת העיתונאים של רונאלד קומאן לקראת ויאריאל הערב, שבמהלכה לא התבייש להפנות את האש לעבר האנשים שמעליו ("אני לא האיש הרע בסיפור של לואיס סוארס, זו החלטה של המועדון"). גם המקרה שבו לא הוסיף לעצמו נקודות זכות אצל האוהדים - המלצתו לריקי פוץ' לצאת לעונת-השאלה, לדבריו (הקשר הצעיר נשאר לעת עתה בסגל) - מוכיחה כי עם קומאן כנראה לא יהיה משעמם. רגע, "משעמם" זה עדין מספיק כדי לתאר את ארנסטו ואלוורדה וקיקה סטיין?

2. הגנה? מה זו הגנה?
נכון לכתיבת שורות אלה, חוליית ההגנה של ברצלונה מורכבת בדיוק מאותם שחקנים שהיו חלק מה-8:2 ההוא (סמדו שפתח כמגן ימני אמנם עזב, אבל סרג'י רוברטו פתח אף הוא וההבדל בין השניים בכל מקרה לא דרמטי). תנו לזה רגע, ובואו נמשיך. למעשה, עוד הרבה לפני ההתפרקות ההיסטורית מול האימפריה הבווארית, היה ברור לכל כי החוליה הזו זקוקה לרמונט כללי. יתרה מזאת, ג'רארד פיקה עצמו הצהיר בכנות דקות אחרי אותה תבוסה מבישה: "אתנדב לעזוב אם יבקשו על מנת להזרים דם חדש". חודש וחצי עברו - ופיקה הוא עדיין בלם פותח בברצלונה. למה? שאלה יפה. נכון, שמותיהם של סרג'יניו דסט (מגן ימני) ואריק גארסיה (בלם) מוזכרים כמועמדים לחזק את ההגנה עוד בחלון הנוכחי, אבל האם שני שחקנים בני 19 הם הפתרון? נמשיך לעקוב.

3. ישחקו הילדים(?)
מבחינת אוהדי ברצלונה, יש אולי רק ארבעה שחקנים בסגל שמקומם בהרכב צריך להיות מובטח. מארק-אנדרה טר שטגן (כרגע פצוע), ליאו מסי, וריקי פוץ' (21) ואנסו פאטי (17). כי אם יש משהו שהאוהדים אוהבים - מלבד לחגוג תארים - זה לראות שחקנים שגדלו במועדון משתלבים בקבוצה הבוגרת ואף מובילים אותה. והשניים האלה - פוץ' את פאטי - הוכיחו בזמן המועט יחסית שניתן להם כי יש להם את הכישרון להיות חלק משמעותי בקבוצה הגדולה הבאה של ברצלונה (מתישהו, תאמינו או לא, תהיה אחת כזו). לצד השניים הללו, אפשר לציין גם את פדרי (17) ופרנסיסקו טרינקאו (20) ככאלה שעשויים לשמש תכשירי הברקה למכונה החלודה. שאלת השאלות היא אם קומאן - וההנהלה - יתנו לכל זה לקרות.

4. מאני-טיים
בקרוב על המסך שלכם: ההתרסקות/הפריחה המחודשת של עוסמן דמבלה או פיליפה קוטיניו או שניהם גם יחד. נמצאים קצת מתחת לרדאר, הקיצוני הצרפתי והקוסם הברזילאי - שני השחקנים הכי יקרים בתולדות ברצלונה - נכנסים לעונה בריאים וככאלה שרונאלד קומאן בונה עליהם. עד עצם היום הזה - במקרה של דמבלה בגלל אין-ספור פציעות שונות, אצל קוטיניו קצת יותר קשה לשים את האצבע על הסיבה - השניים לא הצליחו להצדיק את המחיר האסטרונומי ששולם עליהם. יחד עם זאת, על הכישרון של השניים קשה להטיל ספק (והם כבר הראו ניצוצות במשחקי ההכנה). ובכן, נדמה כי אין דרך טובה יותר מאשר המים של אייל שני כדי לסכם את הנקודה: תראו, זה או הצלחה ענקית או, רוב הסיכויים, התרסקות איומה.

5. לא שכחנו אותו
ובסוף, עם כל הכבוד לרונאלד קומאן, הילדים והרכש שיגיע או לא, העיניים יופנו בעיקר לעבר הבחור עם הספרה 10 על הגב. כך תמיד היה - והיום אפילו יותר מאי פעם. ליונל אנדרס מסי עורר סערה אדירה בברצלונה בשבועות האחרונים - שעדיין לא שקטה - ולא מן הנמנע כי החודשים הקרובים יהיו גם האחרונים שלו ב"מועדון של חייו". כך או אחרת, יהיה מרתק מאוד לראות אם מסי מסוגל לשים את הצרות בצד, להתרכז בדבר שבו הוא טוב יותר מכל אחד אחר - כדורגל - ולסחוף שוב את בארסה. לא בטוח שיש לפרעוש את הצוות המסייע והמאמן המתאימים (או את התשוקה) כדי להוביל את ברצלונה לרגעי תהילה נוספים, אבל אם זו אכן העונה האחרונה בחולצת בלאוגראנה - גם לא בטוח שיהיה חכם להמר נגדו. בכל מקרה, להלן המלצת העורך: אל תחמיצו.