$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"כל המדינה על הכתפיים". כשישראל שיחקה בפלייאוף

הטירוף, הלחץ, העצבים והעצות לנבחרת הנוכחית. רגע לפני שישראל שבה למעמד, שניים שכבר היו שם, בוני גינצבורג (1989) ועמיר תורג'מן (1999), משחזרים: "הגענו אל הלא נודע"

סהר דיין
סהר דיין   08.10.20 - 16:46
Getting your Trinity Audio player ready...

הקרב על היורו. אחרי ההעפלה למונדיאל מקסיקו 70, לישראל יש הערב (חמישי) הזדמנות אולי בלתי חוזרת להתקרב להעפלה לטורניר גדול, כשהיא תפגוש את סקוטלנד בהאמפדן פארק בפלייאוף היורו. ניצחון יציב אותה מרחק משחק אחד מאליפות אירופה. זה הזמן לחזור לאחור עם שניים שכבר היו שם, במשחק פלייאוף עם נבחרת ישראל - עמיר תורג'מן ובוני גינצבורג.

"כמה ימים לפני המשחק ההרגשה הייתה כאילו כל המדינה על הכתפיים שלנו", סיפר תורג'מן, ששיחק בהתמודדות הכפולה מול דנמרק בפלייאוף יורו 2000, "העיתונים התעסקו רק בזה, והלחץ היה לחץ אחר, כזה שלא הכרתי בקבוצות. אתה רוצה את הכי טוב למדינה ויודע שאם תצליח אנשים ישמחו. לנו זה התפוצץ אחרי 30 דקות באצטדיון רמת גן וטעויות קטנות עשו את ההבדל הגדול".

תורג'מן מסמן מפתח לקראת סקוטלנד: "החכמה היא לנתק את הלחץ, להיות מרוכזים ולתת את המקסימום. לנו הייתה התרגשות מאוד גדולה לקראת המשחק מול דנמרק בארץ, כולם היו דרוכים. זה לא היה פשוט והיה עניין של שליחות. אסור להפוך את זה לפסגה שאי אפשר להגיע אליה, בסופו של דבר זה כדורגל וצריך לשדר לשחקנים פרופורציות. החשיבות בכל מקרה גדולה ולא צריך לנפח את זה".

"אני לא רוצה להיכנס להבדלים בין הדורות, לכל נבחרת יש את ההזדמנות שלה ומה שמשחק פה הוא העניין המנטאלי. הוא זה שיכריע", המשיך תורג'מן שרשם 13 הופעות בכחול לבן, "סקוטלנד מעט עדיפה, אבל לא מדובר בנבחרת שלא ניתנת להכנעה. יש פה משחק אחד מול נבחרת שאנחנו מכירים טוב מאוד".

בניגוד לקרב מול הדנים, עשר שנים קודם לכן בפלייאוף מונדיאל 1990, הנבחרת הייתה קרובה מאוד להעפלה. צמד המשחקים מול קולומביה של רנה היגיטה, קרלוס ואלדרמה וארנולדו איגוארן הסתיימו ב-1:0 לנבחרת הדרום אמריקאית, אחרי החמצות גדולות של ישראל בגומלין ברמת גן שהסתיים ב-0:0.

"אמנם הנבחרת תשחק מול סקוטלנד בפלייאוף, אבל המעמד שונה", אומר השוער בוני גינצבורג, שהצטיין ה-1:0 בקולומביה, "הנבחרת קיבלה פה הזדמנות שלא תואמת את היכולת וזה לא זהה למשחק הפלייאוף מול דנמרק וקולומביה. אנחנו שיחקנו נגד נבחרת אדירה, הייתה לנו הזדמנות אבל הם היו טובים יותר".

"במשחק הראשון הגעתי מגלאזגו ריינג'רס ועשינו מחנה אימונים במיאמי", סיפר בוני,  "הגענו אל הלא נודע, זה לא כמו היום שאתה מכיר כל שחקן אצל היריבה. ידענו שאנחנו מגיעים לטירוף, משחק בדרום אמריקה על כל המשתמע מכך".

"ההייפ סביב הנבחרת שלנו היה מטורף. אמנם הפסדנו בחוץ, אבל לא היו כרטיסים לגומלין ואצטדיון רמת גן היה מפוצץ. היו 50 אלף איש", תיאר גינצבורג את התחושות, "בלי הקורונה אני בטוח שגם סביב סקוטלנד היה טירוף, אבל אין מה להשוות מבחינת העניין שהנבחרת שלנו יצרה וגם באיכות הסגל. הנבחרת הזו לא מלהיבה. אנחנו על סף טורניר גדול ואני מאחל בהצלחה, הלוואי ונגיע לשם. עם זאת, אין מה להשוות בין המסלולים. גם אם נגיע ליורו זה יהיה מהדלת האחורית, בזכות ליגת האומות".

"סיימנו במקום החמישי בבית, הצגנו יכולת מאכזבת ופתאום יש לנו סיכוי להגיע ליורו, זו שיטה לא ברורה", הבהיר בוני, "אני מקווה שננצח והיתרון הוא שעידן הקורונה משבש את המשחק של הסקוטים. תמיד לישראל קשה במשחקי חוץ וזה שהמשחק בלי קהל נותן לנו יתרון עצום".