אמש (שני) פסק בית המשפט העליון כי אופניים חשמליים לא יוגדרו ככלי רכב מנועי. המשמעות היא כי בכל מקרה של תאונה, מבטחת הרכב תפצה את רוכב האופניים ללא קשר לשאלה על מי מוטלת האשמה. מנגד, מצבם של הולכי הרגל בעייתי ורגיש מאי פעם: עליהם יהיה להוכיח כי רוכב האופניים התרשל. היה ולא יצליחו לייצר תשתית ראייתית מוצקה, הם אינם זכאים לפיצוי ומכאן נובעת המחלוקת הגדולה סביב החלטת בג"צ.
פסק דינו של בית המשפט העליון מגיע לאחר שנים של התיידנות ואינספור פסיקות סותרות לגבי ההכרה באופניים חשמליים כרכב מנועי. על פי נתוני אור ירוק, רק בשנת 2019 ארעו לא פחות מ-2,282 תאונות, או במילים אחרות – מדובר בוויכוח על סכומי כסף גדולים: מיליארדים של שקלים שעד כה לא היה ברור מהיכן יילקחו.
על מנת להבין לעומק את השלכות פסק הדין על החיים של המשתמשים בכביש, ביקשנו מעורך הדין אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ואחד מבכירי עוה"ד בישראל בתחומו, להשיב על מספר שאלות:
פגעתי עם הרכב ברוכב אופניים. מי ישלם לו על נזקיו הפיזיים?
לאור פסק הדין, מעתה, נהג הרכב או ליתר דיוק חברת הביטוח שמבטחת אותו בפוליסת חובה, היא שתשלם לו עבור מלוא נזקיו הפיזיים. פסיקת בית המשפט משווה למעשה את האופניים החשמליים לאופניים רגילים ואף להולך רגל – כל אחד מהם זכאי לקבל פיצוי במקרה שרכב מנועי פגע בו, ללא קשר לשאלה מי אשם בתאונה.
למה שאשלם לו פיצוי אם הוא אשם בתאונה?
ההיגיון שעומד מאחורי העניין הוא לייתר את הצורך להתדיין במשך שנים בבית המשפט על שאלת האחריות לתאונה ולמנוע מצב בו פיצוי כספי שאמור לשמש לצורך שיקום חייו של הנפגע, אינו משולם לו בזמן. זה הדין כאמור גם במקרה של פגיעה בהולך רגל.
רוכב אופניים חשמליים פגע ברוכב אופניים רגילים. מי ישלם למי?
במקרה כזה, היות ואין חובת ביטוח חובה שחלה על מי מהצדדים, חלוקת האחריות ובהתאם לכך, גם גובה הפיצוי, יקבע בהתאם למידת הרשלנות של כל אחד מהם. כלומר, לא מוטלת על מי מהצדדים חובת פיצוי אוטומאטית כפי שקיימת בתאונה בה מעורב רכב מנועי, אלא צריך להרים את נטל ההוכחה לגבי רשלנות הצד השני. וכך למשל, ככל שמדובר על תאונה בצומת, בה רוכב האופניים החשמליים עבר באור אדום, יתכן בהחלט כי בית המשפט יקבע כי שיעור רשלנותו עומד על 80% בלבד שכן גם על הצד השני חלה חובת זהירות בצומת. גובה הפיצוי שישולם לרוכב האופניים, יקוזז בהתאם.
עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)
בית המשפט קבע כי הרוכב אשם והוא צריך לפצות את הולך הרגל. איזו ערובה קיימת כי יהיה לרוכב די כסף בשביל לעמוד בנטל התשלום?
אין ערובה כזו וזו בהחלט בעיה. דעת הרוב בבית המשפט העליון מבסס את פסק הדין על הסטטיסטיקה שמלמדת כי רק שיעור של כ 10% מכלל הנפגעים הם הולכי רגל ולרוב פגיעותיהם קלות. במובן הזה, הם העדיפו את האינטרס של הרוב על פני המיעוט. לאור האמור, יתכן בהחלט מצב בו בית המשפט קובע כי על הרוכב לפצות את הולך הרגל, אך מצבו הכלכלי לא מאפשר זאת. במקרה כזה, יידרש הולך הרגל או ליתר דיוק, בא כוחו, לפנות להליך של מימוש פסק הדין בהוצאה לפועל.
מה הדין במקרה בו מדובר על אופניים ששופרו? האם זה לא מהותי לצורך הדיון בשאלת הפיצוי?
לא. אומנם רבים שיפרו את הכלים שלהם, בניגוד לחוק, תוך כדי פריצה בוטה של מגבלות המהירות המותרת, אך פסק הדין אינו מתייחס לכך כמצב ששולל את זכותו של הרוכב לקבל פיצוי.
ילדים רבים רוכבים על אופניים חשמליים אף בטרם הגיעו לגיל המינמאלי שמתיר זאת. האם גם לכך אין השפעה על חובת הפיצוי במקרה של תאונה?
נכון, אין לכך השפעה. פסק הדין אינו שולל את זכותם לקבל פיצוי. בהקשר זה יש לציין היבט נוסף: כל ילד , החל מגיל 3 ועד לסיום התיכון, מבוטח גם במסגרת פוליסת תלמידים. במשך שנים התנערה חברת הביטוח שמבטחת אותם בטענה כי פציעה תוך כדי שימוש ברכב מנועי- אינה מכוסה. אולם משקבע בית המשפט כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי – נסתם גם הגולל על האפשרות להדוף תביעות בטענה זו.