מאז שפרש מכדורגל והפך למאמן, ליוסי אבוקסיס הודבקה התווית - מאמן של משחקים גדולים. מאמן שבמשחק אחד, עם הגב אל הקיר וכשהוא אנדרדוג, יידע להעמיד קבוצה שתצליח להפתיע. גם אתמול (חמישי), בפעם המי יודע כמה, אבוקסיס הוכיח שאין שני לו בהכנה למשחק אחד, כשהקבוצה שלו גברה 1:3 על אלופת צ'כיה, סלביה פראג.
אחרי שהרוויחה כחמישה מיליון יורו מהעלייה לשלב הבתים, אבוקסיס דאג להעשיר את הקופה ב-570 אלף יורו נוספים. וב"ש, שמודעת לחיזורים מצד ההתאחדות לגביו לעמדת המאמן הלאומי הבא, תציע לו חוזה חדש ומשודרג. "הוא המאמן הישראלי הטוב ביותר היום", אמרו גורמים במועדון, שאחד מהם הודה: "יהיה קשה למנוע ממנו להתקדם".
במחצית הראשונה ב"ש לא שיחקה כדורגל גדול מול סלביה פראג, שהייתה עדיפה בכל פרמטר ולמשך דקות רבות. אבל במבחן התוצאה, האדומים הראו משמעת טקטית והמשיכו את המסע הקסום שלהם בליגה האירופית. לפני המשחק, התירוצים להפסד היו הגיוניים ומובנים, מאחר שרק 6 שעות לפני שריקת הפתיחה, אופ"א הודיעה למועדון כי כל מי שנמצא חיובי לקורונה רשאי לקחת חלק. אבל ההכנה, כפי שהעידו בב"ש, לא הייתה אופטימלית.
ניצחה במבחן התוצאה (אלן שיבר)
"עדיף לחיות מכוער מלמות יפה", סיכמו שחקני ב"ש לאחר שראו את הסטטיסטיקה. אוהד לויטה, שהציל ארבעה שערים בטוחים זכה למחמאות. "משחק של ציון 9 קל", אמרו בקבוצה. גם אור דדיה שנמצא במגמת שיפור, ומרואן קבהא שהוסט לעמדת הבלם ולא בפעם הראשונה, זכו לשבחים.
מעל כולם, אבוקסיס עם הכנה טקטית טובה וגם מאמני הכושר מיכאל ברוש ואודי בן שמחון שבטווח זמן קצר, הצליחו להכניס את השחקנים שלא התאמנו באופן רציף בשבועיים האחרונים לכושר ככל הניתן. וכמובן גם ז'וסואה, שבמחצית הראשונה סיפק שני רגעים שמעלים שוב את השאלה מה שחקן כזה עושה בישראל, חגג בסיום וזכה למחמאות מהצוות המקצועי.
בצד הפחות נעים, דקות של חרדה עברו על הספסל של ב"ש כשלואי טאהא סימן שהוא מתקשה להכניס אוויר. הרופא תומר ממן, שחתום על אישור השחקנים שנדבקו מקורונה לאופ"א, סירב לאפשר לו לחזור. אבל הבלם התעקש להישאר במגרש, מאחר שנותרו מספר דקות להפסקה בין המחציות.
להבא, בב"ש יבהירו לשחקנים שהם יצטרכו לקבל את עמדת הרופא ולא יוכלו להלין עליה או לשנותה, והמאמן יצטרך להוריד אותם לקרקע. לב"ש מצפה עומס משחקים לא פשוט, וכבר ביום ראשון הם יפגשו בבלומפילד את מכבי ת"א, ואבוקסיס מתכנן שינויים כדי למנוע פציעות.
טאהא, רגעים של חרדה כשהוא התקשה לנשום (אלן שיבר)