(תמונה: ראובן כהן, האתר הרשמי של מכבי חיפה)
כולם מכירים את הרגע הזה במשחק: הזמן שבו קבוצת כדורגל מחפשת את המושיע שלה. את מי שייצר משהו חדש, כשהכל תקוע. שיביא את הברק, את ההפתעה, את מי שיוכל לנווט את הספינה אל עבר אופק חדש. למנהיג. היה נדמה שהעמדה הזאת, שפעם כינו אותה "פליימייקר" - עושה המשחק, נעלמה מן העולם; אבל נדמה שבכדורגל הישראלי היא צמחה מחדש, דרך שני שחקנים זרים: אחד מהולנד, אחד מפורטוגל, שהפכו להיות הכוכבים של הקבוצות שלהם. השחקנים שאליהם הקהל פונה כדי לקבל משהו מסעיר יותר מהחומר הקיים. ורגע לפני שהם נפגשים שוב על הדשא, במפגש בין הפועל באר שבע למכבי חיפה, ערכנו השוואה קצרה כדי לראות - מי גדול יותר: צ'ארון שרי או ז'וסוואה?
הביוגרפיות שלהם, אגב, דומות להפליא: שניהם סומנו ככשרונות בגילאים הצעירים (ז'וסוואה בפורטו הגדולה, שרי בטוונטה ההולנדית), ועברו לא מעט תחנות עד שהגיעו לישראל. שרי מבוגר יותר, בן 32 לעומת ז'וסוואה בן ה-30, אבל נחשב ל"דרופאאוט": מי שאמנם הצליח להביא מספרים לא רעים בכרונינגן, ואפילו בקווינס פארק ריינג'רס בליגת המשנה באנגליה, אבל לא ממש מצא את מקומו - ואחרי תקופה בקייסריספור הטורקית, שם גם הרשים, מכבי חיפה שמה עליו יד - והביאה אותו.
גם ז'וסוואה נחשב לכישרון גדול: מי שגדל בפורטו, מועדון הפאר של פורטוגל, אבל רוב הקריירה הסתובב כנווד בין מועדונים שונים. בעונת 2012/13, הצליח לא מעט במדיה של פאסוס דה פריירה, ואפילו הוביל אותה למוקדמות ליגת האלופות - תוך כדי שהוא נבחר לשחקן הצעיר הטוב בליגה. אחרי אותה עונה, הוא חזר לפורטו תחת פאולו פונסקה (מי שאימן את מנור סולומון בשחטאר, והיום מאמן את רומא האיטלקית), אבל גם שם לא ממש הפך לכוכב - ועבר לטורקיה, שם שיחק בין היתר בבורסאספור, אקהיסר - וגלאטסראיי, המועדון הגדול האחרון בו שיחק, וזכה להתעלמות. בקיץ 2019 ברק בכר הביא אותו לטרנר.
ז'וסוואה. אומן עם הכדור (ברני ארדוב)
שרי. יותר מסוכן לשער (אלן שיבר)
שניהם, בכל מקרה, הם דוגמא קלאסית לזר הדומיננטי בישראל: בד"כ שחקנים מנוסים, שנפלו בין הכיסאות של הכדורגל האירופי. כשרונות שלא תמיד זכו לתשומת לב ועין, או פשוט היו בעייתיים מדי, עבור המועדונים הגדולים באמת - וכך נוצר חלון ההזדמנויות לשים עליהם יד. בכל מקרה, שני המועדונים שהביאו אותם - הרוויחו לא מעט קבלות, וגם הצלחה מקצועית: שרי היה שותף לעונה המצוינת של חיפה בעונה שעברה, שהסתיימה במקום השני אחרי שנים של דשדוש, ונחשב למנהיג בקישור החיפאי שדוהר לאליפות אחרי עשור שחון; ז'וסוואה היה שותף לזכייה בגביע השני של באר שבע בהיסטוריית המועדון, כמו גם לקמפיין החלומי באירופה העונה.
אבל סטטיסטית, מי תורם יותר? כאשר בוחנים את הנתונים באתר מנהלת הליגה - התשובה ברורה, ונוטה לכיוון של ההולנדי: העונה שרי אמנם כבש פחות מז'וסוואה (5 שערים לצ'ארון, 6 לז'וס), אבל בישל יותר (4 מול 1), וגם איים יותר לשער (42 מול 33) וסיפק יותר מסירות מפתח (13 מדויקות מתוך 26 להולנדי, 7 מתוך 20 לפורטוגלי). שרי גם בועט יותר למסגרת - 27 פעמים לעומת 15, מבצע פחות עבירות (9 לעומת 15 של יריבו) ומאבד פחות כדורים (120 מול 178).
את הטיעונים לטובת ז'וסוואה, אפשר יהיה למצוא במקום שבו אין מספרים או נתונים יבשים. ז'וסוואה משחק בקבוצה פחות איכותית (גם בעונה שעברה וגם העונה), ולכן מה שהוא מייצר עבור הקבוצה שלו שווה ערך הרבה יותר. אם שרי משחק בקבוצה שיש לה הגנה לא רעה, קישור חזק מאחוריו (לביא, אבו פאני, רודריגס) וחלוץ בכושר שיא בדמותו של רוקאביצה, "ז'וס" עושה את מה שעושה עם - בכל הכבוד הראוי - שחקנים צעירים ומקומיים, ולא עם שמות גדולים ונוצצים. עם כל הכבוד לאיתמר שבירו, אנתוני וארן או סינטיהו סלליך. ולפיכך, מקומו של ז'וסוואה בבאר שבע גדול אף יותר מזה של שרי במכבי חיפה. וכך, אולי, גם ההערכה צריכה להגיע אליו בהתאם.
אז מה דעתכם? מה מנצח כאן - היעילות המספרית של ההולנדי, או "הוצאת המים הסלע" של הפורטוגלי? הזמן שלכם לנסות ולקבוע - את מי הייתם מביאים לקבוצה שלכם?