הרבה דיווחים סותרים צפו בחודשים האחרונים אודות גורלו של אחד המותגים הוותיקים בתעשיית הרכב, לנצ'יה. המיזוג של פיג'ו-סיטרואן עם תאגיד פיאט-קרייזלר שהוליד את מגדל יצרני הרכב 'סטלנטיס' טמן בחובו גם קורבנות פוטנציאליים שלא עמדו בקנה אחד עם מיזמי ההנהלה המשותפת, שדרה מורכבת של אנשים בעלי ניסיון שעליה מוטלת האחריות לתמרן בין קרוב לתריסר מותגים מובחנים. אבל האם מותג שאינו רווחי בקנה מידה עולמי מצדיק את השארותו נוכח הסיכונים הכלכליים שכרוכים בהפעלתו?
ובכן, אם לנצ'יה, שנבחרת כלי הרכב שלה מבוססת כיום רק על דגם בודד, אפסילון (סופר-מיני) באמת הייתה על הכוונת של סטלנטיס בתחילת הדרך, הרי שבימים האחרונים נשמעים קולות אחרים לגמרי מאיטליה שרומזים על שינוי כיוון קיצוני עבורם. ראש הפירמידה הזו, קרלוס טאוורס, הבטיח שלא רק שלנצ'יה תשרוד את הטלטלות בעתיד, היא אפילו תוסב למוצר פרמיום בדיוק כמו DS וברמה מסוימת כפי שמיצבו את אלפא רומיאו.
מי שנקרא לדגל הוא לוקה נפוליטנו, שיצטרך לנהל ביד מכוונת את פיאט, אבארת' ו-לנצ'יה ביחד. מקורבים לפיאט ברומא טוענים שהוא דמות חזקה מאוד שמביאה ניסיון של 20 שנה מתוך קונצרן פיאט, ולפי כלי התקשורת בצרפת הבחירה בו בהחלט מסמנת שלנצ'יה תזכה לרגליים יציבות על הקרקע ולתמיכה נרחבת מהאנשים שיושבים שם בקומה האחרונה.
העבר ישפיע על העתיד? כנראה שכבר לא
לנצ'יה יתחילו עם מה שיש, כלומר עם האפסילון שהינה המכונית השניה הנמכרת ביותר באיטליה אחרי פיאט פנדה (שהתייצבה בצמרת ובהפרשים עצומים מהשאר). בשלב הראשון תהפוך האפסילון למכונית היברידית ולאחריה גם תופיע גרסה חשמלית מלאה שלה, ובעתיד כבר חוזים קרוסאוברים בגדלים שונים שיורשו להתבסס על רצפות של פיג'ו-סיטרואן. האתגר הגדול ביותר של נפוליטנו יהיה לייצא את לנצ'יה לשווקים רחוקים יותר כפי שעשתה בעבר הרחוק, והפעם גם לנטוע שורשים עמוקים שלא יהיה ניתן לעקור אותם כל כך בקלות.