אתלטיקו מדריד היתה רחוקה מלהבריק הערב (ראשון) ב-0:2 על ויאריאל. אך מצד שני, למרות שהחבורה של דייגו סימאונה נראית לא טוב כבר תקופה ארוכה, היא הצליחה לגבור על קבוצה חזקה, במגרש בו לא ניצחה מזה שש שנים ולצאת עם שלוש נקודות משמעותיות במאבק האליפות.
הכדורגל של הקולצ'ונרוס מעולם לא היה נעים לעין של צופה הכדורגל הממוצע. דייגו סימאונה מאז ומתמיד שם דגש על משחק ההגנה הקשוח של קבוצתו והדרך שלו הוכיחה את עצמה עם אליפות, שתי סגנויות, שני גמרים בליגת האלופות וגביע אחד בשמונה השנים האחרונות. גם הערב אתלטיקו לא הציגה משחק שוטף במיוחד, אך בזכות יעילות אדירה בהתקפה והרבה מלחמה הצליחה לגבור על הצוללת הצהובה.
"אתלטיקו מנצחת בדרך שלה", נכתב ברשת. ואכן ניתן לראות עד כמה הקולצ'ונרוס לא היו דומיננטיים במשחק. ויאריאל החזיקה ב-63% מהזמן בכדור, כשהחניכים של אונאי אמרי מאיימים 19 פעמים על שערו של יאן אובלאק לעומת שש בעיטות בלבד של המוליכה. בנוסף, הצהובים השיגו 10 קרנות לעומת שתיים בלבד של האורחת. אך כאמור, מי שידעה לנצל טוב יותר את ההזדמנויות שלה היא החבורה של סימאונה.
אך לא כאן תמה השליטה של ויאריאל במשחק. קשרה ההתקפי של הצוללת הצהובה, סמואל צ'וקווזה, נבחר לשחקן המצטיין של ההתמודדות. בחירה מדהימה בהתחשב בעובדה שלא רק שהמארחת הפסידה במשחק, היא אפילו לא כבשה. לרוב, כאשר נבחר שחקן מצטיין מהקבוצה המנוצחת, יהיה מדובר בשחקן הגנה שהציג משחק הירואי שמנע השפלה, אך במקרה הזה הבחירה היתה שונה מהרגיל.
ובכל זאת, היו גם נקודות אור עבור הקולצ'ונרוס. ניצחון ראשון במגרש בו לא יצאה עם שלוש נקודות מזה שש שנים הן תמיד סיבה לחגיגה, בייחוד כשהקבוצה שמרה על שער ריק לראשונה מאז חודש ינואר. בנוסף, השארת הפער מברצלונה על חמש נקודות נתן לאוהדיי אתלטיקו הרבה סיבות ללכת לישון עם חיוך מפה לאוזן. וכל זאת, שבוע לפני הדרבי הגדול מול ריאל מדריד במטרופוליטנו.
מי שגם כן יכול לחזור הביתה עם חיוך ענקי הוא דייגו סימאונה. המאמן הארגטיני ידע להוציא את קבוצתו מהבוץ ולנצח משחק קשה במיוחד. אך הנתון המרגש ביותר עבור צ'ולו הוא העובדה שה-0:2 על ויאריאל היה ניצחונו ה-308 כמאמן אתלטיקו מדריד. בכך, השווה האיש על הקווים את שיאו של לואיס ארגונאס האגדי וכעת הוא קרוב מתמיד לשבור את שיא כל הזמנים של המועדון.