בתקופה האחרונה ג'ורדי קרויף מקושר בעיקר להיות חלק מההנהלה המקצועית של ז'ואן לאפורטה בברצלונה, תפקיד שאותו מילא בהצלחה גדולה במכבי תל אביב. בראיון ל"The Coaches Voice", ההולנדי שיתף על העבודה במועדון הצהוב ועל הניסיון שצבר.
"אני אוהב כדורגל, אוהב להתווכח ואוהב להיות מוקף באנשים שמבינים עניין", פתח קרויף את דבריו. "אנשים שלא תמיד מסכימים איתך, ובעלי השקפות שונות ודעות חזקות, ולכן התפקיד של המנהל הספורטיבי התאים לי. הייתי אחראי על ייעוץ והקמת תרבות המועדון. ה-DNA של המועדון, סגנון המשחק שרצינו להנחיל. הייתי עובד עם הבעלים כדי להחליט מה אנחנו רוצים שהמועדון יהיה. בתל אביב, ידענו שאם מאמן יצליח הוא יעזוב לליגה גדולה, ולכן תמיד היינו צריכים לחשוב לטווח הקצר. ניסינו ליצור תרבות הצלחה מהירה, במקביל ללנסות לקנות שחקנים צעירים ולמכור אותם למועדונים גדולים יותר".
"תמיד הייתי מאוד פתוח עם המאמנים, הייתי אומר להם שאנחנו צריכים תוצאות לטווח הקצר ואנחנו יכולים להיות מקפצה עבורם. במקביל, התפקיד שלי היה לחשוב על השלב הבא של המועדון. אם היה לנו שחקן צעיר שחשבנו שיכול לפרוץ בבוגרים תוך חצי שנה, לא רצינו להחתים שחקן שיחסום לו את הדרך, במיוחד אם מדובר בשחקן שיעלה לנו הרבה כסף".
קרויף המשיך והוסיף: "הצלחתי לפקח על האימונים, לראות כיצד מאמנים נערכים לקראת משחקים, לנתח את רגשות השחקנים וכיצד אינטראקציות שונות השפיעו עליהם. שיתפתי את מחשבותיי על טקטיקות, והיה לי דיאלוג מאוד פתוח עם המאמן. היה קו אדום שהקפדתי לא לחצות - המאמן היה האחראי על הקבוצה ולכל מה שנוגע לצד המקצועי. אך כאשר החלטה השפיעה על עתיד המועדון לטווח הארוך בדרך כלשהי, זה היה הזמן שלי להתערב".
"הכדורגל חסר סבלנות בימינו, כך שאי אפשר שלא לחשוב לטווח הקצר", המשיך אקס מכבי ת"א. "אבל זה האתגר של המנהל הספורטיבי, לנהל שאיפות לטווח ארוך, בינוני וקצר וחשוב למצוא בסיס משותף שכולם מרוצים ממנו. הבנתי כמה חשוב שיהיה צוות טוב סביבך. עבודה מקרוב מאוד עם בעלי מועדוני כדורגל - אנשים שאינם בהכרח מומחי כדורגל, אך אנשי עסקים מצליחים מאוד - לימדה אותי גם הרבה מאוד והרחיבה את האופקים שלי".
"אני מרגיש שהעובדה שחוויתי דברים כשחקן וכמנהל ספורטיבי גרמה לכך שאני שאני מבין איך מועדונים חושבים. היו לי כבר תעודות מאמן וכמנהל מקצועי הצלחתי להבין את המאמנים ולדבר איתם, מכיוון שבסופו של דבר, היו לי אותם כישורים כמוהם. אבל חשוב להבין איפה הגבולות ולתת למאמן את המרחב לעבוד".
"ב-2017, הדברים לא הסתדרו עם שוטה ארוולאדזה. הגענו לתקופה אינטנסיבית, עם שמונה או תשעה משחקים תוך מספר שבועות. הבעלים רצה לעשות שינוי, אבל הוא לא רצה למנות מישהו חדש שיצטרך להסתגל והוא ביקש ממני לאמן. זה הלך ממש ממש טוב, ואיתי כמאמן השגנו שמונה ניצחונות וסיימנו בתיקו אחד בתשעה משחקים. הבעלים אמר לי שהוא רוצה שאשאר כמאמן, אבל זה לא מה שחיפשתי באותו זמן ותמיד אמרתי לעצמי 'לעולם אל תחליף מאמן בעצמך, זה לא הדבר הנכון לעשות ומביא אנרגיה רעה', אבל אחרי שליטו וידיגאל נתקל בקשיים, הבעלים חזר אליי והסכמתי לאמן עונה אחת".
"הייתי הרבה זמן בתל אביב, אבי נפטר ב-2016, אז להיות קרוב לאמא שלי וילדי פתאום הרגיש הרבה יותר חשוב" קרויף אמר. "אז אחרי שנה סיימתי את דרכי בישראל כי הייתי צריך לחזור לברצלונה כדי להתרענן. לקחתי קצת זמן לדבר עם מאמנים אחרים, מנהלים מקצועיים אחרים, לחלוק רעיונות ולדבר על שיטות. כדורגל ממשיך להתפתח כל הזמן, לכן חשוב להישאר מעודכנים בכל תחום אפשרי ולשמור על הדחף להמשיך ולהשתפר, לשמור על ראש פתוח וללמוד כיצד אחרים עושים דברים, כיצד אחרים פותרים בעיות. הייתה לי הזדמנות ללמוד בזמני".
ומה בנוגע לעתיד? קרויף סיכם: "אני לא מעולה בתכנון העתיד, אני פשוט לוקח את החיים כמו שהם באים ומנסה ללמוד בכל הזדמנות. אתה אף פעם לא יודע לאן החיים והכדורגל יקחו אותך, אז אני תמיד מנסה להישאר בראש פתוח. ובעיקר, אני מנסה ליהנות מכל יום".