באחד המשחקים הכי חד-צדדיים שנראו בשנים האחרונות בליגת העל, מחצה הפועל אילת את עירוני נהריה האומללה עם 60:123 באולם בגין. זה היה משחק שבו אילת קבעה לא מעט ציוני דרך: זה היה הניצחון השני הכי גדול שלה אי פעם בליגה הבכירה (רק הניצחון על בית"ר רמת גן בעונת 1994/5 היה גדול יותר), וגם ההפרש השני הכי גבוה בתולדותיה בסיום רבע בודד (8:40). כמו כן, רשמה החבורה של אריאל בית הלחמי שיאי מועדון במדד (165) ובשלשות (18).
בצד השני, עירוני נהריה, נועלת הטבלה, חטפה תבוסה משפילה ונראה כי היא כבר השלימה עם הירידה לליגת המשנה בסיום העונה. "לא היינו ראויים ללבוש את המדים של עירוני נהריה", הודה המאמן שי סגלוביץ' והוסיף: "גם אם הירידה היא בלתי נמנעת - יש דרך לרדת, וצריך לכבד את הקבוצות האחרות. כולנו צריכים להתבייש מאיך שהופענו פה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתבזות ככה. יש לדברים האלה השפעה על העתיד של כולנו".
במקביל, גם באילת יודעים כי לניצחון מהסוג הזה אין יותר מדי משמעות באשר לעתיד לבוא. "המשחק הזה הוא לא קנה מידה לכלום, אבל כן לרצינות ולמקצועיות של השחקנים שלנו שהופיעו ככה במשחק שהסתיים אחרי רבע אחד", אמר אריאל בית הלחמי.
"אני קודם מסתכל על הצד שלנו. השחקנים באו בשיא הרצינות וזה הדבר הכי חשוב. לא זלזלנו בשום שלב של המשחק. אני לא יכול להסתכל על הצרות של אחרים. היה לנו חשוב לשחק טוב, למרות שזה לא מעיד כלום לקראת ההמשך", סיכם מאמן הפועל אילת, המדורגת שנייה בליגת העל.