כדורסל לא יהיה ככל הנראה האסוציאציה הראשונה שתעלה לכם בראש כשתשמעו על קולומביה. אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל - ולישראל הגיע העונה בראיין אנגולה, אחד הכדורסלנים הקולומביאנים היחידים שמשחקים באירופה. בעוד יומיים הוא גם יוכל להניף תואר עם הקבוצה שאליה הצטרף תוך כדי תנועה, עירוני נס ציונה, ועזר לשנות אותה מהקצה אל הקצה בדרך למקום בין ארבע הגדולות של היורופקאפ.
"הייתי קרוב להגיע ל-NBA, אבל לא הצלחתי", מספר אנגולה על הדרך שלו לנס ציונה, "חשוב שיהיה קולומביאני ב-NBA, כי זה משהו שלא נעשה. לא קיבלתי חוזה, אבל שיחקתי בליגת הקיץ עם אורלנדו מג'יק. אני שמח שהייתה לי הזכות לייצג את המדינה שלי ברמות האלה. עדיין לא מאוחר עבורי להגיע ל-NBA. אני צועד בדרך טובה. אם אעשה את הדברים נכון בכדורסל האירופי, תיפתח בפניי הזדמנות להגיע ל-NBA".
אמנם הוא מגיע מענף עם כדור כתום, אבל הסיפור שלו לא שונה מהרבה כדורגלנים קולומביאנים: "עזבתי את העיירה שלי בגיל 14. הגעתי ממשפחה דלת אמצעים. בחרתי לשחק כדורסל וללמוד כדי להבטיח עתיד טוב יותר עבורי ועבור משפחתי. לא רציתי שההורים שלי ידאגו בגללי. תודה לאל, זו הייתה החלטה משנת חיים. בגיל 18 הגעתי לארה"ב והיום אני בן 27 ואני משחק בישראל. כשהייתי במכללה, אימא שלי הגיעה לבקר אותי ולא ידעתי מזה. זאת הייתה הפעם הראשונה שאימא שלי ראתה אותי משחק. זה היה מאוד יפה".
אנגולה במכללות. הגשים חלום (Getty)
במהלך ארבע השנים שלו במכללות בארה"ב, חווה אנגולה טרגדיה אישית שמשפיעה עליו עד היום: "שנתיים אחרי שהגעתי למכללה, אבא שלי מת. הוא היה בן 40. אני הייתי בן 20. זה היה מאוד קשה. הפכתי לאב במשפחה. זו הייתה חוויה מטלטלת. לא ידעתי מה לעשות, אימא שלי ואחיותיי היו לבדן. קיבלתי החלטה קשה והמשכתי וסיימתי תואר במדעי החברה. אני לא אוכל לשחק כדורסל לנצח, אז היה חשוב לי שאלמד".
לאחר קריירת המכללות והניסיון ב-NBA, המשיך אנגולה לאירופה: "זכיתי באליפות בבלגיה עם אוסטנד, לאחר מכן הגעתי לפרטיזן בלגרד, אבל שיחקתי שני משחקים בלבד. אמרתי לסוכן שלי שאני רוצה לחזור הביתה, עד שנוצר קשר עם בראד גרינברג, הוא דיבר עם הסוכן שלי והבטיח לו שאקבל זמן משחק. הגעתי לכאן, המאמן והמנכ"ל הסבירו לי בדיוק מה הציפיות ממני, אני גם אוהב את האוהדים. טוב לי בישראל. לא הייתה לי הזדמנות לצאת ולהכיר את ירושלים והמקומות הקדושים, אבל זאת מדינה יפיפייה. מעניין אותי להגיע למכבי ת"א. היא משחקת ביורוליג, כל אחד רוצה להגיע לרמה הזאת ובשביל זה אני עובד, כדי שתיפתח הזדמנות כזאת בפניי".
לאנגולה חשוב שיידעו מאיפה הוא מגיע, ואולי גם לפתוח דלת לשחקני כדורסל נוספים ממדינתו: "אני רוצה שיתפתחו קולומביאנים לא רק בכדורגל ובמוזיקה, גם בכדורסל, שיראו שיש בקולומביה כדורסל, שיהיו חבר'ה צעירים שיגיעו לאן שהגעתי ואפילו רחוק יותר. אם תשאלו אנשים בבוגוטה, הם ידעו מי אני. עשיתי הרבה מאמצים כדי לפרוץ. אין דבר שהוא בלתי אפשרי. הכדורסל הקולומביאני נמצא בידיים טובות ויהיו צעירים שיגיעו יותר רחוק ממני. הכדורסל הקולומביאני מתפתח ומתקדם. הארגון שם טוב יותר בהשוואה לעבר. האחדות במדינה מחזקת את הענף. הליגה השיגה יותר ספונסרים ומגיעים שחקנים יותר טובים. גם הנבחרת מתקדמת".
"טוב לי בישראל" (מנהלת הליגה)
"ההקרבה הגדולה שעשיתי נתנה דחיפה לכדורסל הקולומביאני", המשיך אנגולה, "יש שחקנים בליגה הספרדית, שחקנים הוכיחו שהם יכולים לצאת מקולומביה ולקדם את המדינה. מעולם לא היה קולומביאני בליגה הישראלית, מעולם לא היה קולומביאני ב-NBA. מעולם לא היה קולומביאני בליגה הבלגית, מעולם לא היה קולומביאני בפרטיזן. פתחתי דלתות עבור הצעירים. עוד 3-4 שנים תראו יותר שחקנים מקולומביה באירופה. כמו בכדורגל, טינו אספרייה פתח דלתות, ראדמל פלקאו פתח דלתות, חאמס פתח דלתות ועכשיו הכדורגל הקולומביאני ברמה גבוהה. זה מה שאני רוצה להיות עבור הכדורסל הקולומביאני".
על פי הגארד, הסדרה נרקוס עשתה שם רע למדינה ממנה הוא בא: "קולומביה מדינה נהדרת. כשיש לנו הזדמנות לצאת מהמדינה ולעשות משהו גדול, הקולומביאנים תומכים זה בזה. חאמס, ג'רי מינה, דובאן ספאטה, קתרין איברגואן, אלופת העולם בקפיצה משולשת. ג'יי באלבין, מאלומה, כולנו רוצים לשנות את התדמית שנהרסה לנו בגלל נטפליקס, בגלל הסדרה "נרקוס". אני מזמין את כל הצופים לבקר בקולומביה. תשתנה אצלכם התדמית של קולומביה. אומרים שהיא מדינה של סמים וזה לא נכון. כל הצעירים בקולומביה משחקים ואוהבים כדורגל, הרבה בגלל חאמס. נפגשנו בקיץ בביתו ושיחקנו כדורגל. שיחקנו גם כדורסל, כי הוא מאוד אוהב כדורסל. בחרתי לחשוב בצורה שונה. אני אוהב כדורגל. כשאפרוש מכדורסל, אני רוצה לשחק כדורגל שנתיים-שלוש. אני פונה לבעלי הקבוצות בישראל ואומר להם שאני פנוי להצעות".
עכשיו האתגר של אנגולה הוא להוביל את נס ציונה לזכייה ביורופקאפ: "אין כאן קבוצות קטנות או גדולות, צריך לשחק כדורסל. זה ספורט נפלא. שמביא אותך להמון מקומות ובזכותו אתה צובר חוויות. אנחנו רוצים להשאיר את הגביע בישראל. הסיכויים שלנו טובים מאוד, אנחנו יכולים לנצח. אנחנו נהנים בקבוצה, השחקנים אוהבים לשחק אחד עם השני ויש קשר טוב בין כולם על המגרש ובחדר ההלבשה".
חאמס רודריגס. חבר (Getty)