למכבי חיפה יש סגולות רבות כקבוצה - יש לה הגנה טובה, יש לה קישור שהתחזק משמעותית, יש לה התקפה עמוקה. ברק בכר הצליח בשנה הזאת לקחת קבוצה טובה, שנבנתה בכישרון על ידי מרקו בלבול, ולהוסיף לה את המרכיבים הדרושים כדי - אולי - לזכות באליפות. גם ערב לא טוב כמו שחוותה אתמול בסמי עופר, אסור שיטשטש את העובדה שבכרמל השנה נבנתה קבוצה שלא ראו שם שנים רבות.
אולם, מולה עמד ארגון מוצלח. בארץ לא מרבים להשתמש בביטוי האמריקני, שבאנגלית הוא די נפוץ - Organization. ארגון ספורטיבי. במהלך הסדרה "הריקוד האחרון", הוא אף עלה לדיון הפילוסופי: מי משמעותי יותר בניצחון - השחקנים או המערכת שסביבם. יכול להיות שמכבי תל אביב תפסיד השנה את תואר האליפות, אבל המשחק אמש בסמי עופר הוכיח את כוחה הגדול של הקבוצה הצהובה - כמערכת, כשלם הגדול בהרבה מסכום חלקיו.
הפרטים של מכבי ת"א חזקים, זאת אין להכחיש. למען האמת, השבוע ראינו קיצוניות הפוכה ביחס לחבורה של פטריק ואן לוון - ממצב שבו היא נתפסה כבלתי ניתנת להכנעה, למצב שבו היא נתפסה כאנדרדוגית גמורה מול מכבי חיפה. ולא כך היא; גם אתמול בהרכב היו שם דניאל טננבאום ואיתן טיבי, דור פרץ ודן גלזר, יונתן כהן וכן, גם איתי שכטר - כולם שחקנים מצוינים לליגת העל, כולם שחקני מפתח בקבוצה שרצה לאליפות.
שכטר, המערכת הצהובה מתפקדת מדהים (אלן שיבר)
ובכל זאת, העובדה שמכבי ת"א הגיעה חבולה למשחק הזה - לא רק ללא הזרים, אלא גם ללא אייל גולסה (שהיה לטעמי משמעותי לא פחות) - מעידה על הכוח שיש בתלכיד שנבנה בקריית שלום. אם יש משהו שמכבי הוכיחה בעונה הזאת, גם אם היא לא תיגמר באליפות, היא שתזמורת טובה יכולה להחליף נגנים, והעסק עדיין יעבוד.
הלך איביץ'? הגיע ואן לוון, שהצליח להחזיר את החלקים למקום - עד כדי כך, שמחק את "הפור" שמכבי ת"א נתנה לליגה בתקופתו של דוניס. נעלם דן גלזר מהמפה? דור פרץ נתן עבודה. פשיץ' עלה על מטוס? קבלו את איתי שכטר בהופעה של צמד. יש חיסרון בהגנה? והנה בא שרן ייני הבלתי נגמר עם כ"כ הרבה אחריות (ועם בישול לשער הראשון, כדובדבן שעל הקצפת). כשהמערכת בריאה וחזקה, הפרטים שבתוכה חשובים - אבל עם הזמן, יתאקלמו היטב וייצרו קבוצה מנצחת.
כל זה לא אומר שהצהובים הם בלתי מנוצחים. מדי פעם, תוכל לפרוץ יריבה כמו הפועל באר שבע של אמצע העשור הקודם, או מכבי חיפה הנוכחית - לתת פייט ואפילו לנצח, לפרקים. אבל זה כן אומר שמכבי ת"א ככוח דומיננטי נמצאת כאן, חזקה, שרירה וקיימת. ומי שמספיד את הגוף הזה טרם זמן, עושה זאת על אחריותו בלבד.
ומכבי חיפה צריכה להתעורר על עצמה. המשחק הזה צריך להוות עבורה קריאת השכמה, לקראת המטרים האחרונים במרתון. מול מכבי ת"א אמש היא בעיקר נראתה כבויה, דווקא בשלב שבו היא הייתה צריכה להגיע הכי רעננה ועירנית. יכול להיות שכל זה ישתנה במשחק הבא; אנחנו בכל זאת בעונה משוגעת והפכפכה, והמערכת של מכבי חיפה מודל בכר ידעה להתאושש מסטירות כאלה בעבר. אבל אין להכחיש שמדובר בסטירה. ולחיפה אמנם יש יתרון במאבק האליפות, אבל עוד לא את האליפות בכיס.
מכבי חיפה חטפה סטירה (אלן שיבר)