למרקוס אולדרידג' הימם את עולם הכדורסל לפני כחודש וחצי, כשהודיע על פרישה בגיל 35 בעקבות בעיות לב. הסנטר/פורוורד, שחתם זמן קצר לפני כן בברוקלין נטס, סיפר על השגרה הלא פשוטה מבחינתו, אחרי הפרישה הכפויה.
"הייתי בדיכאון", סיפר אולדרידג'. "ואני מנסה להבין איך לנווט דרך זה, ללמוד לא להיות בדיכאון. אני עדיין אוהב כדורסל ומרגיש שיש לי הרבה מה לתת. אבל גם עכשיו, אני עדיין מנסה למצוא את עצמי. כשאתה מפסיק לעשות משהו שאתה אוהב ועשית כל כך כל כך הרבה זמן ואתה מאבד אותו בן לילה, זה הלם".
כדורסלן העבר סיפר על התמיכה מהסביבה: "למרות שידעתי שזו ההחלטה הנכונה, בימים אחרי היו הרבה שיחות עם משפחתי, הסוכן שלי והנטס, והם תמכו בי בכל מקרה. הם אמרו לי: 'זה עליך, אנחנו לא יודעים איך הרגשת ואיך אתה מרגיש, אז אנחנו הולכים בעקבותיך'. חשבתי שזה מדהים מצידם, מעולם לא הרגשתי שום לחץ לחזור או לקבל החלטה על סמך העונה. זה תמיד היה: 'אנחנו מבינים מה עובר עליך, ואם זה מה שאתה רוצה לעשות, נתמוך בך'".
אולדרידג' סיפר על תחושת ההחמצה מכך שלא הצליח להגשים את עצמו בנטס: "זה היה קשה כי הרגשתי שאני נמצא במקום ובקבוצה שחיבקו אותי, וחיבקתי אותם. לכולנו הייתה מטרה משותפת, וזה היה סיום מר בשבילי. סוף סוף מצאתי את הלכידות שרציתי לראות בקבוצה, ופתאום לא יכולתי לשחק יותר. הרגשתי שאם אשאר בקבוצה, בטוח שנוכל להגיע לגמר ונעשה משהו מיוחד. החבר'ה האלה תמכו בי בדיוק כמו שתמכתי בהם. זה מה שהופך את המשחק הזה למהנה, כשלחבורת שחקנים אין אגו וכולם מעודדים אחד את השני".
אולדרידג' וחברים. תחושת החמצה (Getty)