החוק במדינת ישראל קובע כי כל אדם שנפגע בגופו במהלך תאונת דרכים זכאי לקבלת פיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סעיף 8 לחוק זה קובע מנגנון הקרוי בשפה המקצועית "כלל ייחוד העילה". משמעותו של כלל זה היא כי מקום שבו קמה לנפגע עילת תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, נשללת ממנו עילת התביעה בשל נזק גוף על פי דיני הנזיקין, כולל בעילה של רשלנות רפואית במהלך טיפול רפואי לו נזקק בעקבות התאונה.
לכאורה, החוק פוגע בזכויות של נפגעי תאונות דרכים וחוסם את דרכם להגשת תביעה על נזק מאוחר שנגרם להם כתוצאה מהתאונה, אולם אין כך הדבר. כל אירוע שנגרם כתוצאה מתאונת הדרכים, לרבות כל נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני לו נזקק מי שנפגע במהלך התאונה, נכנס בגדרו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים ומכוחו ניתן יהיה לקבל פיצוי הן עבור הנזק שנגרם במהלך התאונה גופה והן עבור הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרפואי.
מהי האופציה העומדת בפני נפגע תאונת דרכים אשר נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית לאחר התאונה לממש את זכות לקבלת פיצוי בגין נזקיו?
כל אדם שניזוק מטיפול רפואי רשלני, לו הוא נזקק כתוצאה מתאונת דרכים, יכול להגיש תביעה מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולכלול בתביעה זו הן את הנזקים שנגרמו לו במהלך התאונה עצמה והן את הנזקים שנגרמו לו לאחר מכן, דהיינו במהלך הטיפול הרפואי שקיבל בעקבות תאונת הדרכים, בין אם הטיפול הרפואי היה רשלני ובין אם לאו.
מטרתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים היא סוציאלית ונועדה לאפשר, באמצעות מנגנון של "אחריות מוחלטת", לכל אדם שנפגע במהלך תאונת דרכים לקבל פיצוי עבור נזקיו מבלי שיידרש לנושא האשם, כלומר מבלי להיזקק לשאלה מי אשם בתאונה. הרעיון שעומד מאחורי כלל ייחוד העילה, לפיו ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים אך ורק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוא שככל שהנפגע לא היה נפגע במהלך תאונת דרכים, הוא כלל לא היה נזקק לקבל טיפול רפואי כלשהו. לכן, משאדם נזקק לטיפול רפואי בעקבות תאונת דרכים וניזוק במהלך הטיפול הרפואי הוא זכאי לפיצוי כאילו נגרם נזק זה במהלך התאונה עצמה.
לעקרון ייחוד העילה הנ"ל יתרון וחיסרון. היתרון הוא בכך שהנפגע אינו צריך להוכיח קיומה של רשלנות רפואית, משימה אשר מניסיון רב בניהול תביעות אלו פעמים רבות לא פשוטה כלל ועיקר. החיסרון בא לידי ביטוי בסכומי הפיצוי ברכיב של כאב וסבל הנמוכים, לעתים באופן משמעותי, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ביחס לסכומים הנפסקים בתביעות נזקי גוף אחרות מכח פקודת הנזיקין, כולל בעילה של רשלנות רפואית.
האם בשום מקרה נפגע רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים אינו יכול להגיש תביעה לפי דיני הנזיקין?
לא. ישנם מקרים שבהם ניתן יהיה לתבוע את הנזק בגין הרשלנות הרפואית לפי פקודת הנזיקין. כך למשל, במקרה בו ניזוק אדם במהלך טיפול רפואי בעקבות נזק שארע בתאונת דרכים, ואולם הטיפול הרשלני התרחש לאחר שההליך המשפטי בתאונת הדרכים הסתיים והניזוק פוצה בהתאם לחוק. ואכן, בית המשפט העליון קבע מפורשות כי במקרה בו ניתן פסק דין בגין נזקי הגוף שנגרמו לאחר תאונת דרכים ולאחר מתן פסק הדין התקיימה רשלנות רפואית שגרמה לנזק, אזי במקרה זה ניתן יהיה לתבוע את הנזקים לפי פקודת הנזיקין, שכן מרגע שהניזוק פוצה על נזקי התאונה כבר לא עומדת לו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים.
במילים אחרות, הדלת להגשת תביעה בגין אירוע רשלנות רפואית תיפתח לניזוק לאחר שבית המשפט נתן פסק דין באירוע תאונת הדרכים או לאחר שהניזוק פוצה במסגרת הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. גם במקרים בהם ניזוק אדם בתאונת דרכים, אך לא קיימת לו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, בין אם משום שנהג ללא ביטוח ובין מסיבה אחרת, יוכל אותו ניזוק להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית. בנוסף, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי במקרים חריגים ביותר שבהם הטיפול הרפואי שניתן היה רשלני באופן קיצוני, כזה שמנתק כליל את הקשר בין הפגיעה שארעה במהלך תאונת הדרכים לבין הנזק שנגרם במהלך הטיפול הרפואי, ניתן יהיה להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית לפי דיני הנזיקין.
הכותב הינו עו"ד במשרד כספי סרור ושות' המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית