נרדמת? שילמת!
להיות אלוף אירופה לא מבטיח לך שום דבר. לשחק נהדר בשלב הבתים עם יתרון ביתיות לא מבטיח לך שום דבר. כי לא כל משחק אפשר לתת קונצרט. במפגשי הנוק-אאוט אתמול (ראשון) הנבחרות הנחמדות יותר הלכו הביתה. על הולנד התרגלנו להגיד שהיא נחמדה מדי וחסר לה אופי בעשור האחרון, אבל פורטוגל שיחקה אמש את המשחק הכי טוב שלה בטורניר, ובמקביל גם הכי נאיבי, ולכן נענשה ועפה.
בלגיה עולה לרבע הגמר כי היא תפסה ברגע אחד את פורטוגל והשוער שלה לא מפוקסים. נבחרת השדים האדומים הייתה רעה, אך שיחקה על 0:1 קטן ומכוער. כולם מדברים על השחקנים והשיטה ההתקפית שלה, אבל דווקא משחק הגנתי מושלם של החלק האחורי שלה, שמורכב משוער נפלא כמו קורטואה ומשלושה בלמים שאחרי השיא שלהם, הביא לה ניצחון בזמן שהקישור וההתקפה שלה היו חלשים מאוד. לוקאקו, מרטנס (שנכנס אחרי הפציעה של דה בריינה) ואדן הזאר היו צל של עצמם. ועדיין, הם ניצחו.
לעומת זאת, הפורטוגלים של פרננדו סנטוס היו במשך שנים ממוקדים בצורה מופתית, היו ידועים בניצול מצבים בצורה מושלמת ונחשבו למלכי האופי. הם זרקו את כל הכלים ההתקפיים המדהימים שיש להם והחטיאו ללא הכרה באחד המשחקים הכי יפים התקפית ונאיביים שלהם. פער האיומים לשער הוא בלתי נתפס לטובת הסלסאו (24 לעומת 6 בלבד של בלגיה), אבל בעיטה אחת בטכניקה עילאית (היחידה של המנצחת למסגרת) של טורגן הזאר, האח הבכיר כרגע במשפחה, תפסה את רוי פטריסיו לא מוכן וזה מה שעשה את ההבדל.
רונאלדו נפרד מהטורניר הזה עם הופעות מרשימות. העומק של פורטוגל שווה יותר משמינית גמר, אבל זו הייתה הגרלה אכזרית. אכזרית מאוד. שתי נבחרות ששוות יותר משלב הנוק-אאוט הראשון.
בלגיה לא שיחקה טוב, ועדיין העפילה לרבע (getty)
מבחינה טקטית, בניגוד להפסד נגד גרמניה, הפעם פרננדו סנטוס הכין טוב את הפורטוגלים לקראת משחק נגד מערך של 3-4-3. האלופה היוצאת ניטרלה את הבלגים די בקלות. מבחינת חילופים במחצית השנייה, הפורטוגלים העבירו הילוך והגיעו לאינספור מצבים קורצים באזור הרחבה של היריבה, שהסתיימו בבעיטות לא חדות או מסירה אחרונה לא חכמה. לכן התחושה של הסלסאו היא שדווקא במשחק הכי טוב שלהם בטורניר הם הודחו.
מבחינת הבלגים, הם יגידו לעצמם שאם ביום כזה הם ניצחו, אז הכול אפשרי. גם ללכת עד הסוף. מצד שני, הפציעה של קווין דה בריינה יכולה להיות משמעותית מאוד עבורם, והם יצטרכו להרים את הרמה שלהם כדי לנצח את איטליה ברבע הגמר.
לגבי הולנד הייתה שאלה גדולה האם היכולת הפנטסטית ביוהאן קרויף ארנה בשלב הבתים ובאווירה הביתית תימשך גם בשלב הנוק-אאוט שמשוחק בחוץ. היא הגיעה פייבוריטית, אך נשאל האם היא תתמודד עם הלחץ. קיבלנו לכך תשובה ברורה עם סימן קריאה. הצ'כים ניטרלו את האורנג' מהרגע הראשון עם לחץ נכון וחכם. המון פיזיות וצפיפות. התסכול הזה והרכות הפיזית הובילה למשחק שבלוני של ההולנדים ולטעות הנוראית של מתיאס דה ליכט.
התגובה של הנבחרת הכתומה להרחקה עוד יותר הוכיחה כמה היא עדיין לא מספיק מאמינה בעצמה. היא פשוט קרסה ונתנה לצ'כיה להנות מכל רגע על המגרש. החבורה של ירוסלב שילהאבי מצידה לא הבריקה, לא מחפשת להתנחמד. הסוס השחור של היורו יגיע מהמפגש בינה לבין דנמרק.
ברמה האישית, אני מעריך יותר את הכדורגל של דנמרק, אבל כמו שלמדנו גם אתמול, ביום נתון, כדורגל יפה לא מבטיח כלום. אופי והתעלות ביום לא מזהיר - דווקא כן.
הולנד, כדורגל יפה לא מבטיח כלום (getty)