מהפך

אחרי המרוץ הקודם טענתי שרדבול אמנם ניצחו, אך היה זה יותר מקרה של הפסד של מרצדס, בגלל שלטעמי, המכוניות השחורות היו מהירות יותר, א-ב-ל, באוסטריה, רדבול היו מהירים יותר בדירוג ובמרוץ (לפחות ככל שהדברים נוגעים לורשטאפן), ובשבוע הבא יש לנו עוד מרוץ שם! קשה לדמיין מומנטום טוב יותר עבור מקס במאבק הישיר מול לואיס, אבל כל עוד המילטון מסיים שני, לא מדובר ביותר מכך. שימו לב שיש לנו עוד 15 מרוצים, לא כולל מרוצי הספרינט החדשים ומעל כל זה מרחפת פצצת אי וודאות חדשה שפירלי וה-FIA רוקחים עם צמיגים חדשים כבר בבריטניה.

עושה רושם שרדבול מצאו "Sweet Spot" של המכונית עם "כנף ההצמדה הנמוכה" שלא הצליחה בברצלונה, אבל כן בפול ריקאר ובמיוחד ברדבול רינג. ורשטאפן לא רק היה המהיר ביותר כמעט בכל מקצה, אלא אפילו שמר על צמיגיו טוב יותר מאשר המילטון וזה הישג חשוב לא פחות כאשר המרוץ בשבוע הבא יהיה על תרכובות רכות יותר במידה אחת. כלומר, אני מתקשה לראות זווית טובה לסוף השבוע הזה, עבור מרצדס. עדיין, הבדל הביצועים בין המכוניות אינו בלתי הפיך, אפילו לשבוע הבא. מזג האוויר שהבטיח גשם, לא קיים, אבל עשוי לטרוף את הקלפים במרוץ הקרוב.

נקודה מעניינת שמרצדס מעלים כבר מרוץ שני ברציפות, היא הטענה שהונדה שיפרו את ביצועי יחידת הכוח שלהם. לכאורה, מחמאה, אך למעשה, מדובר בהאשמה חמורה, שכן, יחידות הכוח אסורות לפיתוח, אחרי שהובאו לבדיקה הטכנית במרוץ הראשון. מצד אחד, קל להאשים את מרצדס בחיפוש כל אפשרות לתלונה כנגד רדבול (כמו לגבי הכנף האחורית המתכופפת) ו/או המצאת תירוצים, אבל אם הם באמת חושדים במשהו, זו דרך עקיפה לגרום ל-FIA לבדוק מה קורה עם יחידות הכוח של הונדה. הסיפור עם פרארי ב 2018 וב 2019 התחיל בדיוק כך.

אם הונדה ורדבול עושים משהו גבולי, תלונה לא רשמית שכזאת, עשויה לעצור את זה. מנגד אני חייב לציין, שבאופן קבוע, בשנים האחרונות, יחידות הכוח של הונדה ורדבול, כיכבו במסלולים שמצויים בגובה רב יותר מהרגיל, כמו רדבול רינג ומקסיקו סיטי, בהם האוויר דליל יותר. ההסבר שהועלה בנוגע ליחידת הכוח, הוא שמגדש הטורבו של הונדה עובד בסל"ד גבוה יותר ולכן מנוע הבעירה הפנימית המוגדש, מפסיד פחות הספק ביחס למנועים האחרים.

בוטאס
קשה להתעלם מהפרש הביצועים בין נהגי מספר 1 למספר 2 בשתי הקבוצות. עד וכולל הדירוג, בוטאס היה מהיר מאד, אף יותר מהמילטון וגם הצליח לעבור את Q2, על צמיגי המידיום, אבל ביום המרוץ, לואיס פשוט נעלם לו עם שימור צמיגים ברמה אחרת לגמרי. נכון שולטרי קיבל עונש 3 מיקומים על הגריד בשל ניסוי כושל ומסוכן בפיטס, אבל צ'קו והוא עברו את לנדו כמעט בלי התנגדות וההפרש מבני קבוצותיהם עדיין גדל בלי הפסקה. פרז יכול לטעון שהוא זינק על הצמיגים האדומים וסיים ראשון מבין כל אלה שעשו כך, יחד עם העובדה שהעצירה שלו התארכה שלא באשמתו, אבל הדבר החשוב לקבוצות של שניהם, הוא קודם כל הלחץ שהם מפעילים על מספר 1 של הקבוצה השנייה ורק אחר כך, התוצאה שלהם. מהבחינה הזו, שני מספרי ה 2 בקושי איימו על מספרי ה-1 ובוודאי שלא מנעו מהם את האופציה של מעבר לאסטרטגיה של 2 עצירות אם היו רוצים.

הבטיחות בפיטס עלתה שוב לכותרות אחרי המרוץ בפול ריקאר, עם האפשרות, שייקבעו זמני מינימום להחלפת צמיגים. הפיטס הם מקום מסוכן וראינו כמה תאונות ממש לא נעימות, שכללו שברים, מכות והתעופפיות של צוות המכונאים. האירוע של בוטאס, שהסתבסב בפיטס בעת בדיקת זינוק, הוכיח שקיים איום גם של אובדן שליטה בהאצה. זה לא מגע בין מכוניות, אלא פגיעה בצוות (שלא קרתה). מדובר בספורט קבוצתי ולכן המכונאים מודעים לסיכון ושותפים להצלחה או לכישלון, אבל המרדף אחרי כל שבריר שנייה בפיטס, באמת מעלה את הסיכון לאנשים שעובדים כמעט חשופים לגמרי.

דניאל
לנדו נתן סוף שבוע מצויין נוסף בעוד ריקארדו, סבל שוב מתנודתיות לא מובנת. המקלארן נראתה מצויין, עם זמני הקפה מהירים ועקביים, בדירוג ובמרוץ. נוריס והקבוצה זיהו שהוא לא יכול להחזיק את פרז ובוטאס מבלי להרוס את הצמיגים הרכים שלו, אז התרכז במרוץ שלו ונתן להם לעבור. התמורה הייתה שוב הבסט אוף דה רסט. ההחלטה הזו של לנדו, שלא להילחם על המקום השלישי בהתחלת המרוץ, השתלמה בסופו, כאשר סאיינז איים לסגור עליו, אבל לא הצליח (בין השאר בגלל שהסתבך עם המילטון שהיה לפניו פיזית עם הקפה עודפת, אבל מהירות מוגבלת). הוכחה לבגרות של נוריס, בנוסף ליכולות הנהיגה שלו.

אם לא די במסתורין של לאן נעלמה בדירוג המהירות של ריקארדו באימונים, במרוץ, הוא עקף והתקדם מהר עד שנתקל בבעיה לא ידועה ואיבד את כל המיקומים בהם זכה. בראיון אחרי המרוץ, דניאל ממש התקשה להשתלט על עצמו, בכדי שלא לגלות כמה דברים. זה מסקרן מאד, אבל גם מצביע לדעתי על תסכול, משום שריקארדו כבר שיפר מאד את הביצועים שלו, אולם לא מצליח להוכיח את זה עדיין.

גל אדום
פרארי ואוהדיהם יכולים לשחרר אנחת רווחה. הקבוצה הצליחה להימנע מהקטסטרופה של פול ריקאר, ואפילו הציגה ביצועים תחרותיים מעל הצפוי במרוץ, אלא שחשוב לקחת את הדברים בפרופורציה. למעט הקפת הפתיחה של לקלר, פרארי לא ביצעו הקפה נוספת על הצמיגים הרכים כל המרוץ ולפי דעתי זה היה המפתח לביצועים! צריך לזכור שבשבוע הבא, הצמיגים האדומים האלה, יהיו צמיגי המידיום, שכנראה אי אפשר יהיה בלעדיהם.

אמנם נראה שפרארי היו חכמים (או זהירים) בסטאפ בו בחרו, אבל קשה לדעת כיצד המרוץ של לקלר היה מתפתח, אילולא הטעות שלו, ביצירת מגע עם הצמיג האחורי שמאלי של גאסלי. סאיינז לעומתו, לא עבר ל-Q3 ועל כן, האסטרטגיה הנכונה "נכפתה" עליו. זה כיוון נכון מאד עבור פרארי, אבל אני חושש שהם יטו שוב לכיוון הדירוג ושוב יחשפו את עצמם לכישלונות.

בעניין הטעות של לקלר שגרמה לפרישה של גאסלי, אני לא ראיתי און בורד של גאסלי, מבחינת האם פייר כיוון שמאלה קלות, אבל ברור ששארל לכל הפחות טעה בהערכת הכניסה שלו לסליפסטרים של גאסלי. טעות שראינו בעבר נענשת, אבל הפעם השופטים ראו בה תאונת מרוצים. אולי כי בלחץ הזמן, צפו בתאונה רק מהמצלמות החיצוניות. בכל מקרה, גאסלי שילם את מלוא המחיר של הטעות של לקלר, אם כי שלט ניאון מרצד עם המילה "תאונה", היה תלוי מעל המאבק הזה של שלושה לרוחב (אלונסו, גאסלי ולקלר). הנהיגה של שארל לאחר התאונה, הייתה מסוג ההיי לייטס שכל האוהדים אוהבים לראות. נהג בפוקוס מלא, עם מטרה אחת בלבד. העקיפות שלו מבפנים ומבחוץ, היו ממתקים, אם כי, גם בעקיפה שלו על רייקונן, הוא כמעט יצר מגע בין הצמיג האחורי שלו לכנף הקדמית של קימי. אם שארל חולם על יום בו פרארי יספקו לו מכונית שתאפשר מאבק על האליפות, הוא חייב להיפטר מהטעויות והסיכונים המיותרים הללו. זו גם הסיבה שאני בהחלט לא רואה בו את נהג המרוץ.

ויליאמס
אם גאסלי בהחלט יוצא מאוכזב מהמרוץ, לאחר שיכול היה כנראה לתת פייט טוב ללנדו, הנהג המאוכזב ביותר, חייב להיות ראסל. אחרי סוף שבוע מחושב, עם ביצועים מרשימים, הוא זינק עשירי על הגריד עם צמיגי מידיום ולאחר הקפות פתיחה מצויינות, הוא היה במקום השמיני בצדק ותחרותי לחלוטין. לגמרי במאבק על הנקודות, אבל כרגיל, אלת המזל אוהבת להתעלל בג'ורג' ומכונית הויליאמס פתחה בעיה עם מערכת לחץ האוויר (כנראה של המנוע), עד שנאלצה לפרוש. מה ניתן להגיד.

היו הרבה קרבות טובים על המסלול והרבה נהגים נתנו תצוגות מרשימות. כך למשל, לא נראה לי שיש מישהו שחושב שהתצוגה של סטרול הייתה סתם של בן של מיליארדר שרק קנה לו קבוצה. לאנס נתן תצוגה מרשימה מהדירוג דרך כל המרוץ ותוך תצוגה עדיפה על פטל. בצורה דומה, אלונסו שוב הכה את בן קבוצתו, בדירוג ובמרוץ וסיים בנקודות. טסונודה ניצל את הביצועים המצויינים של האלפא טאורי בכדי לסיים עשירי לפני רייקונן באלפא רומיאו, ששוב היו תחרותיים בהרבה במרוץ מאשר בדירוג. ג'יובנאצ'י "אכל אותה" בתאונה עם גאסלי, אבל קימי הוכיח איזה פוטנציאל יש לקבוצה וכמובן שתהיה להן הזדמנות נוספת בעוד שבוע.

לא רק רסיסי תחרותיות

כל הסקירה הזו מחזירה אותי להתחלה ולכך שיש לחגוג את ההצגות שהמילטון וורשטאפן מעניקים לנו. שניהם דחפו אל המגבלות. לואיס ברמה שכמעט והסתיימה בסיבסוב ומקס שדחף את מערכת הבלימה לקצה. אנחנו עדים למאבק בין המלך הבלתי מעורער לטוען לכתר. מאבק שלא ראינו כמותו מאז שומאכר ואלונסו. ושוב, כמו במרוץ הקודם, מקס ורשטאפן הוא הנהג המצטיין.