אין ספק היום שמשחקי קול אוף דיוטי נחשבים כסדרת משחקי היריות בגוף ראשון הפופולריים בעולם. לאורך שנים קול אוף דיוטי נחשב כ-Twitch Shooter - משחק מגוף ראשון המתגמל שחקנים שמציגים דיוק גבוה, חשיבה מהירה ובכלליות משחקיות מהירה.
במרכזו, המשחק הוא סוג של משחק יריות ארקייד עם פיצ'רים כמו שלל ענק של נשקים, בונוסים המבוססים על הריגות או הצלחת מטרות מסוימות כדי להשיג יתרון על היריב.
איאן Crimsix פורטר, הוא אחד משחקני קול אוף דיוטי המפורסמים ביותר בעולם ונחשב על ידי רבים כשחקן הקול אוף דיוטי התחרותי הטוב ביותר אי פעם עם שלוש אליפויות עולם, יותר מכל שחקן אחר לאורך כל סדרות ותחרויות קול אוף דיוטי לדורותיהן.
הפעם החליט השחקן לרוקן את זעמו על צמד המשחקים החדשים של הסדרה, Warzone והאחרון בסדרה, Call of Duty Cold War, הרגשתו האישית היא שהמשחקים עצמם נהפכו להיות קלים מדי.
במספר ציוצים ששחרר היום לפנות בוקר, יצא איאן נגד הבעיות הקריטיות הפוגעות בחוויית המשחק של סדרת המשחקים - בדגש על מצב הבאטל רויאל Warzone, ו-Cold War.
"זה אבסורד כמה קל משחקי הקוד האלה נהפכו" אמר איאן. על מערכת ה- Aim Assist שנמצאת ב- Cold War התלונן איאן כי היא "סיוט" , כנראה לשחקני העכבר והמקלדת שצריכים לשחק נגד, ועוד הוסיף על היכולת לפגוע למרחקים ב-Warzone שלפי דעתו קלה מדי עקב חוסר הרתע בכלי נשק מסוימים.
לאחר מכן שיחרר עוד ציוץ, הפעם ישירות למפתחי המשחק בה הוא דוחף בהם לקחת דוגמאות ממשחקים יריבים כמו באטלפילד כדי שיקבלו רעיון על איך כלי נשק אמורים באמת לעבוד: "תחפשו ביוטיוב AEK-971 במשחק BF3, שבנוסף להיות הנשק "הטוב" ביותר במשחק, גם נדרשה בשבילו רמת כשרון גבוהה כדי לשלוט על הרתע של הרובה".
ההרגשה האישית של איאן היא שלפי צורת פיתוח המשחק זה נראה כי המפתחים מכוונים להוריד את תקרת הכישרון כדי שיותר שחקנים יוכלו להרגיש שגם הם מצליחים אפילו אם המשחק מחזיק להם את היד מאחורי הקלעים.
חשוב לזכור כי בסופו של דבר כל הטענות הללו הם דעתו האישית של איאן, אך קשה להתווכח עם שחקן במעמדו - וכנראה קיימת אמת מאחורי אותן טענות, במיוחד בסדרת משחקים שמשתמשת באותו מנוע משחק לאורך שנים, גם אם הוא זוכה לעדכונים ושדרוגים.
בנימה אישית... כאחד שרוב חייו בעולם הגיימינג הסתובבו סביב משחקי FPS, לדעתי יש אמת מוחלטת בדבריו אך התלונה לא אמורה לעבור למפתחים אלא למחלקת הפרסום והשיווק של החברה.
תמיד התחברתי יותר לצד התחרותי במשחקים בלי קשר לז'אנר שלהם או למי הם פונים. מבחינתי אין ערך למשחק שבו יש יריבות בין שחקנים כדי להשיג מטרה מסוימת אם החוקים אינם שווים לכלל השחקנים. יתרון לא טבעי לשחקן מסוים במשחק יפגע ביצר הספורטיביות וחוקי "הפייר פליי".
אף פעם לא אהבתי להפסיד במשחקים שהתכוונתי לשחק בהם בצורה רצינית ומקצועית, אך פעם לא התלוננתי על כך שהמשחק לא עוזר לי מספיק. אם הייתי מפסיד הייתי מנסה לשפר את עצמי באמצעות צפייה בשחקנים טובים ממני שמשחקים או הבנה יותר טובה של מפת המשחק ושלל דרכים נוספות
החשיבה הזו של המפתחים שאומרת: "כדי ששחקן לא יתבאס ויוותר על המשחק, אנחנו צריכים להחזיק להם את היד בכל שלב" מרגיש לי באופן אישי כבדיחה אחת גדולה. גם אם מישהו ניצח אותי במשחק ליגה של קאונטר סטרייק, מעולם לא עלתה לי המחשבה של "איך המשחק יכול לעזור לי לנצח אותו" - אלא איך "אני משפר את עצמי".
וזו למעשה גם התשובה לטענותיו של איאן פורטר: קהל שחקנים רחב הוא המטרה העיקרית. וכמה שיותר רחב, יותר טוב - כי מקבלי ההחלטות בחברות הללו הם בסופו של היום אנשי עסקים, ולא בהכרח אנשי תעשייה - והם מעוניינים בכסף והכרה דבר ראשון. לכן הסדרה פונה, ותמשיך לפנות בעיקר לקהל הקז'ואלי.
אני בספק שמפתחי משחק יעדיפו להרים את סף היכולת של השחקנים בסדרת קול אוף דיוטי בשנים הקרובות, לא על עוד קיימת האפשרות שאותו מהלך עשוי להבריח שחקנים, ובסופו של יום להפסד כספי. באקטיוויז'ן אוהבים כסף, ומה לעשות שבסוף הוא זה שמדבר, מכיוון ואנחנו עדיין חיים בעולם קפיטליסטי.