אין תירוצים: חיפה חייבת לעבור

מספר דברים לפני שניגש לניתוח של מה שהתרחש על הדשא. ראשית, פשוט כיף לחזור ולראות משחק של קבוצה ישראלית לעיניי 25 אלף צופים במוקדמות ליגת האלופות. שנית, מכבי חיפה הגיעה אחרי אליפות גדולה וקיץ טוב בגזרת הרכש, שהתבטא באיוש מהיר של עמדות המגן הימני, הקשר האחורי והחלוץ. צריך לתת מחמאות לברק בכר ויענקל'ה שחר על חלון ההעברות האחרון, כשגולת הכותרת בנושא הוא עלי מוחמד. השחקן שהגיע מבית"ר ירושלים הראה במהירות כמה הוא מוסיף מבחינת קצב, אינטנסיביות ויכולת הקבוצה לשחק לעומק. בסך הכל חיפה איכותית יותר, אבל הפער הצטמצם בזכות העובדה שקייראט נמצאת בעיצומה של הליגה וכושר המשחק שלה טוב יותר משל מכבי חיפה.

אפשר היה לראות זאת כבר בתחילת ההתמודדות. הקזחים פתחו טוב יותר והירוקים התקשו להיכנס למשחק. ברק בכר עלה במערך 4-3-3 עם אמצע חזק שמורכב מנטע לביא, מוחמד אבו פאני, ועלי מוחמד, כצ'ארון שרי ועומר אצילי באגפים. אך למרות זאת, הקזחים הגיעו לכמה מצבים מסוכנים בפתיחה ולא היו רחוקים מיתרון מוקדם. השינוי של הירוקים הגיע דווקא עם החילוף הכפוי של לביא ברודריגס. הספרדי סידר את המשחק של האלופה והכניס את חיפה לעניינים עם מסירות חכמות, כשנקודת המפנה הגיעה בדקה ה-28 עם הכדור הארוך לדוניו שהחמיץ מול השוער. מאותו הרגע ראינו מכבי חיפה אחרת, כשהדובדבן שבקצפת היה עומר אצילי, שבפעולה אישית נהדרת הצליח להשפיע על המשחק בדקה חשובה ולהוריד את הקבוצה להפסקה עם יתרון משמעותי.

במחצית השנייה האורחים נכנסו לעניינים, התחילו ללחוץ והתקרבו לשער של ג'וש כהן. השוער, שלרוב מפגין יציבות ויכולת גבוהה, סבל ממשחק לא טוב עם הרבה איבודי כדור לא אופייניים במשחק הרגל. בסופו של דבר, הגיע השוויון של קייראט אחרי סגירה לא טובה של רמי גרשון ואורי דהן בכדור הקרן. הירוקים לא אמרו נואש, ויכולים לקחת לחיוב את הכניסה של דולב חזיזה, שהוסיף הרבה יצירתיות בחלק ההתקפי, אבל לא הצליחו להשיג את שער הניצחון.

בסיום תיקו מאכזב ששיקף את מה שראינו על כר הדשא. לא זו התוצאה שבכר ציפה לה במשחק הראשון נגד הקזחים. באופן אישי, פחות אהבתי את שינוי השיטה לשלושה בלמים בדקה ה-68 עם כניסתו של דהן במקומו של עלי מוחמד, וזאת למרות שאני מעריך את היכולת של בכר לבצע התאמות תוך כדי המשחק. הפעם זה העניק דחיפה מנטלית לקייראט ואת האמונה שהם יכולים להשוות ואולי גם לנצח. בתוספת החילופים הטובים של המאמן הקזחי, חיפה נלחצה אחורה.

ברק בכר אוהב לעלות באירופה במערך 4-3-3 עם שלישייה חזקה ואינטנסיבית באמצע. במשחק החוץ הוא יצטרך להמר ולעלות עם שחקן יצירתי במרכז המגרש, במיוחד כשיש לו את עלי מוחמד על המגרש. בשביל לעבור לשלב הבא, בכר חייב שחקנים יוצרים על הדשא - זה המפתח. אין סיבה לשחק על הארכה ופנדלים, טוב יעשה המאמן אם לא יעלה עם שרי באגף, אלא באמצע, כשחזיזה יכנס במקומו לאחד הצדדים. עם מוחמד - אפשר להמר על עוד שחקן יצירתי על הדשא, וכשדוניו מצטרף אליו, חיפה יכולה ללחוץ הרבה יותר את הקישור הקזחי המוגבל טכנית. אם והירוקים יעשו זאת בגומלין, אפשר יהיה לחטוף הרבה כדורים בחצי היריבה.

לסיכום, צפוי למכבי חיפה משחק קשה משמעותית ברביעי. אך על אף אחוזי ההצלחה המעולים של קייראט בביתה, בסופו של דבר הסגל של אלופת המדינה איכותי יותר משל היריבה הקזחית. זה לא יהיה קל, אבל שום תירוץ לא יתקבל. ברק בכר יהיה חייב להעניק עוד ביטחון ולשפר את כושר המשחק של החניכים שלו. בסופו של דבר, אני מאמין שמכבי חיפה יכולה וצריכה לעשות את זה ולעבור את המשוכה הקזחית.