אם לא שמעתם מספיק את השם לברון ג'יימס בימים האחרונים, הכוכב הבלתי מעורער של ה-NBA דאג הלילה (בין שבת לראשון) שידברו עליו עוד קצת. בעיצומו של כל הרעש סביב "ספייס ג'אם" שיצא לאקרנים בסוף השבוע האחרון, לברון החליט לכבד את פיניקס ומילווקי בנוכחותו כשהגיע לאריזונה למשחק מספר 5 בסדרת הגמר.
"אני כאן בשביל כריס פול שהגיע לגמר הראשון שלי", אמר לברון, אבל יש כאלו שיטילו ספק באמירה הזו ויטענו שהוא שם קודם כל כדי לקדם את הגרסה שלו לקלאסיקה של מייקל ג'ורדן מ-1996. כך או כך, הוא לא דמיין שמשחק 6 יחזיר אותו לסט הצילומים.
20 שניות לסיום המותחן, לברון מצא את עצמו ביחד עם כל עולם הכדורסל בעיצומה של סצנת אקשן בלתי נשכחת. הכוכב העולה של פיניקס עם הזדמנות לנצח את המשחק הכי חשוב בתולדות המועדון לעיני הקהל הביתי, ה-MVP של המשחק ג'רו הולידיי (עוד נגיע אליו) חוטף ממנו את הכדור, ה-MVP המסתמן של הגמר יאניס אנטטוקומפו עם המהלך הכי גדול בקריירה שלו מאז... המשחק הקודם, וכריס פול עם עבירה אומללה שמרחיקה אותו מהאליפות לה חיכה 16 עונות. דממה באולם, טירוף בוויסקונסין.
תוך 72 שעות אנטטוקומפו היה אחראי על שני רגעים אייקוניים ששייכים לפנתיאון. כאלו שהופכים שחקן לאגדה, מפרידים אותו מגדולים אחרים ונחקקים לכולנו בזיכרון. הרי בסופו של דבר, ספורט מורכב מפסיפס של רגעים גדולים וליאניס כבר יש שניים כאלה. בגיל 26 בלבד, בגמר הראשון שלו, יאניס יכול למסגר בחדר את הבלוק על דיאנדרה אייטון ואת ההטבעה על פול. וכמה אכזרי זה שדווין בוקר, שהפגיז 82 נקודות בשני המשחקים הללו, הוא זה שהתחיל את שני המהלכים שירדפו את אוהדי הסאנס.
אם תהיתם איך היה נראה "ספייס ג'אם" לו המפלצות היו בצד של הטובים, הגריק פריק גאה להציג:
בואו נחזור אחורה לרגע החטיפה. זאת הייתה הפעם השנייה ברציפות שכוכב של הסאנס מאבד כדור קריטי (במשחק 4 פול) והולידיי חוטף אותו ומוביל מתפרצת שמסתיימת באסיסט מכריע שלו (במשחק הקודם מסר למידלטון). מצד אחד יאניס עם ההטבעה החשובה בחייו כשלברון צופה בו מהשורה הראשונה ומצד שני הולידיי, שהגיע כדי להשאיר את יאניס ולסייע לו לזכות בטבעת, עם החטיפה המנצחת במשחקו הגדול בקריירה. אי אפשר היה לכתוב את זה טוב יותר מבחינת מילווקי ואי אפשר להדגיש מספיק את המשפט המוכר - הגנה מנצחת אליפויות.
פתיחת המשחק לא האירה פנים למילווקי או הולידיי. חמש דקות בלבד בתוך ההתמודדות עבירה שנייה נשרקה לחובתו של הרכז בן ה-31, שנאלץ לצאת החוצה כשההפרש עמד על חמש. תוך פחות מארבע דקות ההפרש זינק ל-16 ונדמה היה שהבאקס יגידו תודה אם הסדרה הזו תלך לשבעה משחקים. מייק בודנהולזר החזיר את הולידיי למרות בעיית העבירות ומאז ההפרש רק ירד. הכוכב פתח בית ספר להגנה (כל ילד שמתחיל לשחק כדורסל חייב לצפות בהופעה שלו) וסיים עם מדד הפלוס מינוס הגבוה במשחק, 14+.
ההבדל בין הולידיי של היום להולידיי של יום רגיל בתקופה האחרונה, היה ההתקפה. בארבעת המשחקים הראשונים בסדרה הוא עמד על 23 מ-69 מהשדה (33%), ובמשחק חמש על 12 מ-20 (60%) בדרך ל-27 נקודות, אליהן הוסיף 13 אסיסטים. ובכלל, נראה שהוא עושה את הפעולה הנכונה בכל פעם מחדש. בדומה לקריס מידלטון, מילווקי קבוצה אחרת כשהולידיי פוגע. במשחקים בפלייאוף בהם הוא קלע 20+ הבאקס במאזן 1:7 ו-6:8 כשהוא קלע מתחת ל-20 נקודות.
יומיים אחרי שהולידיי חגג יום הולדת שמונה, נערך ביוטה משחק מספר 6 של גמר 1998 בין הג'אז לבולס. כ-20 שניות לסיום הדרמה עם 10 שניות על שעון ה-24, ג'ורדן הגיע לעזרה נגד קארל מלון, חטף את הכדור והשאר היסטוריה. 23 שנה אחר כך הולידיי הצטרף ל-MJ ברשימת מהלכי ההגנה הגדולים בתולדות הגמרים. חטיפה שנרשמה גם כן במשחק חוץ כ-20 שניות לסיום עם קצת יותר מ-10 שניות על שעון ה-24. במקרה הזה, ההיסטוריה עדיין מחכה להיכתב.
מה ניצח למילווקי את המשחק?
1. 'הביג 3'. שלישיית הכוכבים של מילווקי הייתה פשוט גדולה על פיניקס. אנטטוקומפו, מידלטון והולידיי רשומים על 88 נקודות ב-58% מהשדה, 20 ריבאונדים ו-24 אסיסטים. בסך הכל, הם היו אחראים על 115 מתוך 123 הנקודות (!) של מילווקי באמצעות נקודות או אסיסטים, והפכו לטריו הראשון אי פעם עם 27+ נק' לפחות כ"א במשחק גמר. כל אחד עשה את התפקיד שלו בדיוק מתי שבודנהולזר היה צריך אותו.
2. פאט קונאטון ובובי פורטיס. כמו שכולנו חשבנו, קונאטון הוא השחקן עם הכי הרבה שלשות בגמר (15) ביחד עם מידלטון. הלילה הוא צלף ארבע ב-67% ופורטיס הוסיף תשע נקודות ב-19 דקות שתמיד מלוות בהרבה אנרגיות חשובות. השניים הללו סיימו עם מדד פלוס מינוס של 17+, לעומת 30- של קאם ג'ונסון, קמרון פיין וטורי קרייג מהספסל בצד השני. ג'ף טיג, אגב, עלה מהספסל הירוק והצליח לרשום מדד פלוס מינוס של 11- בשבע דקות, והוא עד כה בסדרה עומד על 2 מ-10 מהשדה. אחד השחקנים הכי טובים של פיניקס בגמר הזה.
3. הדקות ללא אנטטוקומפו. אם אתם זוכרים, במשחקים הראשונים של הסדרה דיברנו על התלות העצומה של מילווקי ביאניס. גם בהפסדים בפיניקס הקבוצה הובילה כשהוא היה על הפרקט, והתפרקה בלעדיו. הלילה, באופן מפתיע, הבאקס חזרו לחיים דווקא מתי שהסאנס היו צריכים לוודא הריגה. הבאקס עלו לרבע השני בפיגור 16 ללא יאניס, ובמקום שהמארחים יברחו, מילווקי רשמה ריצת 5:21 שאפשרה ליווני לחזור כעבור שש דקות כשלוח התוצאות הראה 49:46. בשבע דקות וחצי בלעדיו במשחק 5, הבאקס היו בפלוס 11. הניסיון שהם צברו בלי הסופרסטאר שלהם בגמר המזרח, מניב פירות על הבמה הגדולה.
קונאטון ופורטיס. האקס פקטורים (Getty)
מה הפסיד לפיניקס את המשחק?
1. כריס פול. הרכז של פיניקס הוא מסוג השחקנים שלא צריכים את דף הסטטיסטיקה כדי להראות כמה הוא גדול. מדי פעם נחמד להשוויץ ביחס אסיסטים/איבודים אבל במקרה שלו ניתן לדעת שהוא ינהל את המשחק, ישפר את השחקנים שמסביבו ויהיה שם כשהקבוצה שלו תצטרך אותו. משחק 5 היה הפוך.
פול סיים עם שורה סטטיסטית משקרת של 21 נקודות ב-60%, 11 אסיסטים ואיבוד אחד בלבד. על פניו משחק קלאסי שלו, אך עד הרבע האחרון בו הוא ניצח על הקאמבק ביחד עם בוקר, הוא לא היה שם. חוץ מזה, CP3 ביצע עבירה טיפשית לחלוטין כשיאניס היה בדרכו לדאנק באלי-הופ. אותה עבירה אפשרה למידלטון אחר כך לסגור עניין מהקו.
במקום שפיניקס תהיה תלויה בפול, בעל הבית שלה, היא הייתה תלויה בפעם השנייה ברציפות בבוקר. בשני המשחקים האחרונים הפלוס מינוס המצטבר של בוקר היה 12+ ושל פול 16-. הלילה ב-6 הדקות ללא בוקר הסאנס היו במינוס 16. הכוכב בן ה-24 כמובן תורם והקבוצה טובה יותר איתו, אבל התפקיד שלו הוא לא לסחוב. למישהו יש ספק איך היו נראים שני המשחקים האחרונים אם פול היה לוקח 61 זריקות וקולע ב-56%? (פול לקח 28 במשחקים 4-5).
2. מהלכי 50-50. אחרי שהפכה במשחק הקודם לקבוצה הראשונה אי פעם שמפסידה משחק גמר בו היא קולעת למעלה מ-50% מהשדה ועוצרת את היריבה שלה על 42% ומטה, פיניקס הפכה גם לראשונה שמפסידה משחק גמר בו היא קולעת למעלה מ-55% משדה ו-60% מחוץ לקשת. חוץ מהעובדה שגם מילווקי התקשתה להחטיא (57% מהשדה ו-14 שלשות ב-50%), הסאנס בכל זאת מפסידים את המשחקים הללו בגלל שהם נופלים בדברים הקטנים, כמו בריבאונד ההתקפה אחרי ההחטאה של יאניס מהקו למשל. מילווקי קטפה חמישה ריבאונדים בהתקפה ברבע האחרון, מספר שפיניקס לא יכולה לחיות איתו בבית שלה ובמשחק הכי חשוב בהיסטוריית הפרנצ'ייז.
3. ההגנה. בקצרה - מילווקי הצליחה להשכיח את האיכות האדירה של פיניקס בצד ההגנתי. הבאקס קלעו המון זריקות קשות מול הגנה מצוינת, אך בשורה התחתונה הסאנס ספגו 120+ נקודות בשניים מתוך שלושת המשחקים האחרונים, מה שלא קרה בכל 18 המשחקים הראשונים שלהם בפלייאוף. זה נתון שלא יכול לחזור על עצמו במשחק הבא.
פסיבי מדי במשחקו הגדול בקריירה (Getty)
האם הסדרה גמורה?
72.4% שכן. האליפות כמעט תמיד הולכת לזו שעולה ל-2:3 במשחק 5, אבל צריך לזכור שכשאנחנו מדברים על פיניקס אנחנו מדברים על קבוצה שעדיין לא הפסידה ארבעה משחקים ברציפות העונה. זאת עלולה להיות ההזדמנות האחרונה בקריירה של כריס פול להיאבק על טבעת שתשנה את המורשת שלו והוא לא יוותר עליה בכל כך קלות.
אם פול לא יהיה בשיאו, קשה לדמיין את השחקנים הצעירים של פיניקס שורדים מול האווירה המחשמלת בפייסרב פורום (וב"דיר דיסטריקט"), ועוד יותר קשה לדמיין את יאניס מאכזב את האוהדים שהאמינו בו מהיום הראשון. 32.3 נקודות ב-61.2% מהשדה, 13 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים, 1.4 חטיפות ו-1.2 חסימות הם המספרים של אנטטוקומפו בגמר, והם מספרים שלא ראינו מעולם במעמד הזה.
מפה לשם, אחרי שספג שלל ביקורות כולל בפלייאוף הנוכחי, יאניס רחוק ניצחון אחד כדי לעשות לפיניקס את מה שטורונטו עשתה לו ב-2019 (2:4 אחרי 2:0) ולזכות באליפות בגיל יותר מוקדם מאשר לברון, ג'ורדן, סטף קרי, שאקיל אוניל וקווין דוראנט.
בין שלישי לרביעי ב-04:00 פרק חדש עשוי להיכתב בסיפורו של הילד הצנום מדראפט 2013 שהופך לאגדה לנגד עינינו. אותו ילד גם חולם להגשים את החזון של קובי בראיינט שנתן לו בעבר שתי משימות: לזכות ב-MVP ולאחר מכן לזכות באליפות. הראשונה מאחוריו, השנייה קרובה מתמיד.