49 שנים עברו מאז הטבח הנורא במשחקים האולימפיים במינכן של 11 הספורטאים הישראליים ואתמול (שישי) סוף כל סוף בוועד האולימפי העניקו להם את הכבוד הראוי. טקס הפתיחה המרשים בטוקיו כלל בתוכו גם אזכור לקורבנות האסון ואף דקת דומייה נערכה לזכרם ולזכר מיליוני האנשים שמתו מקורונה בשנה וחצי האחרונות.
"זה רגע היסטורי שבאמת אנחנו יכולים להודות ליו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי שעשה מעשה היסטורי, זה פשוט היסטוריה. לא הבנתי למה לא עשו את זה ב-12 האולימפיאדות לפני כן. האמת לא חלמתי שגם תהיה דקת דומייה. לקראת האולימפיאדה תומס (יו"ר הוועד האולימפי) אמר לי שיהיה שדרוג להנצחה. את מחכה כל כך הרבה שנים ואת אומרת 'ציני לא ציני? אמיתי לא אמיתי?' ואף אחד לא ידע. באתי לאלכס גלעדי ואמרתי אם לא יהיה טקס בשביל מה לי להגיע עד לטוקיו? והוא אמר לי לא יבטלו את הטקס ויהיה את הטקס של הי"א ויהיה הפתיחה ואת באה. אבל הוא לא אמר שיהיה כזה אירוע ואז זה היה כזה בום אדיר, אדיר!".
"הגוף לא פסק לרעוד, והבכי, אנשים מסביב לא הבינו.. אבל באמת את מרגישה שאת סוגרת מעגל, הרגשתי את נוכחותם של הי"א שהם שם! זה רגע שאנחנו באמת יכולים להגיד, הגענו! כל אולימפיאדה הגענו בכוחות עצמנו ונגד כל הסיכויים ובכל זאת זה כאב נוראי להגיע לאולימפיאדות, ויחד עם זה שם סיפרו את סיפור מינכן וזו הייתה במה בינלאומית, וכל התקשורת בעולם הייתה עם רוח גבית. התקשורת הישראלית זה הבית שלנו והיא מאוד עזרה במאבק כשהוועד האולימפי הבינלאומי התעלם מאיתנו לאורך כל השנים".
"בלונדון הפכנו את הקערה על פיה, הפעלנו את כל העולם, היה לנו צבא משלנו, אספנו חתימות והלכנו איתן לועד האולימפי ושאלנו אם זו הייתה משלחת של מדינה אחרת הייתם נוהגים באותה צורה? אז אמרו לנו 'אולי לא'.
כ"כ נעלבנו, כ"כ נפגענו ואז באך הזמינו אותנו לפגישה ואמר 'אני מקווה שריו לא תהיה כמו לונדון'. אמרנו לו 'תלוי בך' בקיצור, פרצנו לדלת פתוחה, איש יקר שהבין שאנחנו צריכות, והוא עשה את המעשה ההיסטורי, אין פה חכמות. ולגבי המשחקים האולימפיים בהמשך בפריז לדוגמה, צעד צעד בואי נשתכר מהטיפה הזו ואני מקווה שנהיה בריאים ותודה רבה".
"סוף סוף נעשה צדק לבעלים", אמרו אמש השתיים. "בנים ואבות שנרצחו במינכן. עברנו 49 שנים של מאבקים ומעולם לא הרמנו ידיים. אילנה רומנו ואני הנמצאות באיצטדיון לא יכולות לעצור את הדמעות. לרגע הזה חיכינו".
"אין לי מילים אפילו לתאר איך אני מרגישה. אני עדיין בשוק שזה באמת קרה. אם אתה הולך במשך 49 שנה ומנסה להגיע למשהו, לאיזו תוצאה וסוף סוף זה פה", הוסיפה שפיצר. "לא ידענו שהוא הולך לעשות את זה. היינו בכל האולימפיאדות, דפקנו על כל הדלתות, נכנסו, כתבנו, עשינו ותמיד קיבלנו 'לא' ולא הבנו, אמרתי שהם חלק מהמשפחה האולימפית. זה לא משנה שהם היו ישראלים או יהודים, הם חלק מהמשפחה ותכבדו אותם. וזה לא קרה".
"תמיד אמרו לנו שאנחנו רוצים להכניס פוליטיקה לספורט, באתם מוקדם מדי. אנחנו לא יכולים, תמיד קיבלנו המון לא ולא הבנו. אמרנו להם שנבוא עד שיעשו את הדבר הנכון, אנחנו לא נוותר ואפילו אנחנו כבר זקנות. התחלנו בגיל 27, עכשיו אנחנו בנות 75. אמרנו תעשה כבר, אם לא תעשה נבוא גם בצרפת ב-2024, נופיע עוד פעם", סיכמה שפיצר.