$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אופנוע ורכב משטרתי התנגשו – מי אשם?

השוטרים האשימו את הרוכבת מבלי לבדוק את עומק הראיות. עמיתיהם לעבודה חקרו את נסיבות התאונה והוגש נגדה כתב אישום. מה חשב על זה בית המשפט?

ניר בן טובים   13.10.21 - 14:29
Getting your Trinity Audio player ready...
(צילום אילוסטרציה: אגף התנועה)
(צילום אילוסטרציה: אגף התנועה)

על פניו, מדובר ברשלנות שהובילה להתנגשות בניידת משטרה: על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 29/01/19 בשעה 11:30 לערך, נהגה הנאשמת באופנוע בכביש מס' 40, מכיוון צפון לדרום, והגיעה לצומת לוד מרכז כשהיא בנתיב הימני מתוך 2 נתיבים בכיוון נסיעתה.

באותו צומת, ובכיוון נסיעת הנאשמת, נעצרה ניידת משטרה, זאת מאחר וברמזור בכיוון נסיעתם דלק אור אדום. הנאשמת, כך נטען, נהגה ברשלנות בכך שסטתה שמאלה מנתיב נסיעתה והתנגשה בניידת בדופן הקדמי הימני. כתוצאה מהתאונה, נחבלה הנאשמת וניזוקו כלי הרכב. לאור כך, נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של סטיה מנתיב, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק.

בא כוחה של הנאשמת, טען כי אין בתיק המאשימה ולו בדל ראיה היכולה לבסס את אשמתה של הרוכבת. התביעה מנגד, הביעה כמובן התנגדות חריפה; לטענתה, די בראיות שהוצגו כדי לחייב את הנאשמת להודות במעשים המיוחסים לה: "די בהתאמת הנזקים שנעשתה על ידי עדי התביעה, ובעדותו של נהג הניידת על מנת לקבוע כי ישנן די והותר ראיות לכאורה. התביעה סבורה כי עדותו של עד הראייה מוכיחה כי הנאשמת אחראית לקרות התאונה, ולפיכך צולחת היא את משוכת "האין להשיב לאשמה".

ומה חשב בית המשפט: "לא עלה בידי התביעה להוכיח, ולו לכאורה, את האשמה המיוחסת לנאשמת. לדברי השופט, העובדה כי בתאונה מעורב רכב משטרתי והתאונה ארעה בתחום מרחב שפלה ונחקרה על ידי בוחני התנועה של מרחב שפלה גורמת לתחושת אי נוחות. בהחלט ייתכן כי היה מקום שהתאונה תיחקר על ידי יחידת בוחנים ממחוז אחר, ולו למראית פני הצדק. כמו כן, זה מציין כי התאמת הנזקים מלמדת כי אחד מהרכבים סטה אך לא ידוע מי. עדותם של השוטרים אינה מסירה את העננה מעל הגורם לתאונה. ההיפך הוא הנכון, עדותם חסרה ומחוררת יותר מאשר גבינת אמנטל שוייצרית, וגם זאת בלשון המעטה".   

השופט סבר כי בנסיבות אלה נדמה כי גרסת התביעה באשר לאחריות לגרימת התאונה אינה נתמכת בראיות. "בוחן התנועה חיזק את גרסתם של השוטרים המעורבים מבלי לבססה על ממצאים מזירת התאונה. אין חולק כי הרכבים הוזזו טרם הגעת הבוחן לזירה, ואף אין יודע מי התיר להזיז את הרכבים טרם הגעת הבוחן. בוחן תאונות דרכים שהיה עתיד להגיע לזירה, לא הגיע אליה עד לכתיבת שורות אלה ומכאן שאין בנמצא דוח בוחן. שוטרים נוספים שנכחו בזירה לא ערכו דוחות פעולה ולא נרשמו ברשימת עדי התביעה. הזירה לא תועדה כנדרש אלא רק לאחר הזזת הניידת ממקום התאונה". לנוכח כל האמור לעיל, זיכה השופט את הנאשמת.

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני תעבורה: "התביעה המשטרתית שגתה מן הבסיס כאשר בחרה להגיש כתב אישום על בסיס מסכת ראייתית קלושה. לא צריך להיות משפטן בשביל להסיק שאין בה די בשביל להרים את נטל ההוכחה כי הנהגת אשמה בתאונה".