עילאי אלמקייס לא עשה את הדרך הרגילה של שחקן נבחרת ישראל. בגיל צעיר הוא החליט לעבור לגרמניה ולמד כדורגל באקדמיה של הופנהיים. אמנם היו לא מעט מהמורות בדרך, אבל הדרך הזו הובילה אותו למקום במדים הלאומיים עוד לפני גיל 21 ולחוזה העונה באדמירה האוסטרית, אליה הוא מושאל מהופנהיים. פציעות וחוסר מזל גרמו לכך שהוא שיחק בחלון האחרון בנבחרת הצעירה, אבל גם שם הוכיח שיש לו מה לתרום.
אלמקייס, כאמור, התחיל את העונה הנוכחית באדמירה, אבל זה קרה אחרי חוויה פחות טובה בדן האג ההולנדית. "היתה לי עונה לא מוצלחת בדן האג", הוא סיפר בראיון ל"חמש באוויר", היתה לי דלקת בכף רגל והייתי חצי שנה בחוץ. לאט לאט אני חוזר לבטחון ולכושר שלי. אני מקווה לעשות את המיטב כדי לחזור לנבחרת הבוגרת. דברים שם לא הסתדרו, המועדון נכנס לקשיים והיה בלאגן גדול. בדיעבד ההחלטה לא היתה הכי אידיאלית. בשנה האחרונה, בגלל שהייתי יותר מחצי עונה בחוץ, זה עצר את ההתפתחות שלי. לא התאמנתי ושיחקתי. עבדתי מאוד קשה גופנית כדי לחזור למיטבי. אני מתחיל עוד פעם לאסוף דקות ובטחון ואני מאמין שאני בדרך הנכונה".
"האימונים פה מאוד מהנים, הרבה עם הכדור", ציין אלמקייס על התקופה תחת מאמן הנבחרת לשעבר, אנדי הרצוג, "הוא אוהב לשחק התקפי. המטרה היא לחזור להופנהיים אחרי עונה טובה שבה נסיים בפלייאוף העליון ושם לקבל את ההזדמנות ולנסות להוכיח שגם שם יש לי מקום. מטרות העונה? כמה שיותר דקות. מבחינת מספרים, אנסה לתת כמה שיותר כי אני לא שחקן של מספרים. הכי חשוב זה להראות יכולת".
הרצוג. היכרות מוקדמת (אלן שיבר)
אלמקייס לא מתרגש מכך ש"ירד" לצעירה. התקופה בגרמניה עזרה: "ככדורגלן ובמיוחד כזה שגדל בגרמניה, אני יודע שכל הדרך שלי לא היתה קלה. הגרמנים תמיד הוכיחו לי שאין כוכבים. כדי לקרוא לך כוכב צריך לעבוד קשה יום-יום ולהביא את זה למגרש. כשמחנכים אותך ככה, אתה יודע לקום ממשברים. תמיד כיף לי לבוא ולנבחרת וזה היה חלום שלי. ברור שהבוגרת זו מטרה, אבל הצעירה חשובה לי באותה מידה".
"אני מאמין בנבחרת הצעירה", המשיך הקשר הצעיר, "יש לנו נבחרת טובה מאוד. חסרת אגו, כולם עושים למען החבר לקבוצה, כל מי שעולה לספסל נותן הכל. יש לנו צוות מאמנים טוב שמכין אותנו למשחקים ברמה גבוהה. אלון חזן עושה עבודה טובה ויורד לדקויות. ככה זה נראה על המגרש. הראינו שאנחנו יכולים לשחק בגרמניה וגם להעז. חבל שלא הוצאנו שם נקודות, היינו מאוד מאוכזבים למרות המחמאות".
בהופנהיים הכיר אלמקייס מקרוב את מונאס דאבור, וכעת כואב לו לראות את חברו סופג בוז דווקא מהקהל שלו בנבחרת: "מונאס קיבל החלטה להעלות את הפוסט. אני לא יודע אם הוא לקח בחשבון שזה מה שזה יביא. אני לא שולט על מה שאנשים אומרים. מונאס היה ונשאר חבר טוב, אני חושב שהוא התנצל על זה. אני חושב שהוא עשה טעות. זה היה רגע בעייתי וכולם היו מאוד אמוציונאליים. לא היה מישהו שלא חשב שזה יביא תגובות. אני לא יכול להזדהות עם הבוז כי הוא חבר שלי. אני יכול להבין את שני הצדדים, כולל אלו ששורקים לו בוז כי אולי הם הרגישו בגידה, אבל צריך לשים את זה בצד כי הוא מייצג אותנו בכבוד ומבקיע".
דאבור. "לא יכול להזדהות עם הבוז" (אלן שיבר)