ברבות השנים של הכדורסל הישראלי, צמחו לו מאמנים גדולים רבים, אבל עם כל הכבוד המלא לכולם - דמות אחת התבלטה מעליהם. לא רק בגלל כישרון הכדורסל, אלא גם בשל היכולת להותיר חותם. להיזכר לא רק כאישיות מקצועית, אלא גם כאדם יוצא דופן. וזה הסיפור של פיני גרשון, שממש היום חוגג 70 שנה. האיש שעבר בכל השכבות של הכדורסל הישראלי, מימי הבלטות ועד לאימוני הוידאו, אימן ב-11 קבוצות שונות בארץ (ועוד אחת בחו"ל, אולימפיאקוס), ובעיקר סיפק אינספור רגעים אל הנצח. לכבוד יום ההולדת העגול, זה הזמן להיזכר בחמשת הרגעים הגדולים של איש שהוא אגדה.
19 במאי, 1993 - הפועל גליל עליון זוכה באליפות (או: "קצפת ודובדבנים")
נהוג לומר על אנשים שהגיעו רחוק שהם "עשו את הכל, פעמיים". רק מעטים ממש עשו את זה - הרגע שבו פרץ פיני גרשון לתודעה הישראלית, היה רגע שבו עשה היסטוריה כפולה: ב-5 במאי 93' הוא וקבוצתו שברו רצף של 23 אליפויות רצופות למכבי תל אביב (מוטיב חוזר בהיסטוריה של גרשון), עם ניצחון על הצהובים בחצי גמר הפלייאוף; ואת הדובדבן, הוא והגליל השיגו שבועיים אחר כך, כשגברו גם על הפועל תל אביב החזקה של רלף קליין ז"ל, ללא יתרון ביתיות. סטיב מאלוביק, אנדרו קנדי ו"איש הקרח" דורון שפר רקדו על הפרקט בכפר בלום, השיר "משיח" של מרדכי בן דוד הפך ללהיט במגרשי הכדורסל - והגליל העליון היתה לאלופה, בפעם הראשונה בהיסטוריה.
18 באפריל, 1996 - הפועל ירושלים זוכה בגביע המדינה (או: "אמא, הבאתי גביע")
היכל הספורט ביד אליהו. על השעון 25.3 שניות לסוף, על הלוח התוצאה מאוזנת - 65:65. מצד אחד מכבי תל אביב, האימפריה הגדולה והבלתי מנוצחת, מצד שני הפועל ירושלים - שהגיעה למעמד הזה בפעם הראשונה. פסק זמן. המאמן פיני גרשון מתכנן תרגיל, עד שהוא נתקל בהתנגדות מצד הכוכב שלו - מספר 9, עדי גורדון. כמו בסצנה הוליוודית, שנייה לפני שפסק הזמן נגמר, גורדון צועק לגרשון את משפט הזהב: "או שאתה נותן לי גב, או שלא!". גרשון מוותר על האגו, ומנצח בגדול: גורדון קיבל את ה"אופן", ריחף עד הסל - ונתן לירושלים ולגרשון גביע. רגע מדהים של ספורט, הברקה של מאמן שהביאה תואר ראשון למועדון שלא ידע זאת עד אז. "אמא, הבאתי גביע!", צעק גרשון מול המצלמות של הערוץ הראשון, ונכנס שוב אל פנתיאון הרגעים הספורטיביים של ישראל.
הרגע שבו נכנס אל הלב. גרשון אחרי גמר הגביע 1996
13 במאי, 2001 - מכבי תל אביב זוכה בסופרוליג (או: "כשהשאנז אליזה נצבע צהוב")
ההיסטוריה של פיני גרשון ומכבי תל אביב היתה ארוכה ומורכבת. בשני הרגעים הראשונים שראינו כאן, גרשון היה בעמדת האופוזיציונר - ולא רק שם: הוא נחשב להפך הגמור ממכבי, וגם עקץ אותה בלא מעט הזדמנויות. אלא שהחיים, כידוע, מלאי הפתעות - ובסוף 1998, הוא מצא את עצמו על הקווים של מכבי. מצד אחד הקבוצה בה הוא עצמו גדל, מצד שני הקבוצה שהתרגל לנצח בכל כך הרבה מקרים. והחיבור הוביל ל"קליק" כמעט מיידי - בעונת 1999/2000 הוא הביא את מכבי לגמר גביע אירופה, והפסיד רק לעודד קטש ופנאתינייקוס. שנה לאחר מכן, כאשר אירופה פוצלה, ופאו הגיעה ללא קטש - היה ברור ששום דבר לא יעצור את הצהובים הפעם. נייט האפמן, אריאל מקדונלד, אנתוני פארקר, נדב הנפלד וטל בורשטיין פירקו את היוונים של אוברדוביץ' 67:81. פיני גרשון היה לאלוף אירופה. בפעם הראשונה, אבל לא האחרונה.
8 באפריל, 2004 - מכבי תל אביב מנצחת את ז'לגיריס קובנה (או: "נס ז'לגיריס")
זה אמנם לא היה משחק שהביא תואר, אבל במובנים רבים - זה היה המשחק הגדול בקריירה של גרשון. ובאירוניה היסטורית מדהימה, הוא הפך לגדול בזכות שתי שניות ושתי עשיריות. זה הכל. זה נראה כמו ערב טראגי למכבי ת"א, שבנתה את עצמה עם מטרה אחת - להגיע לפיינל פור שייערך בעיר העברית הראשונה, ונראה שהיא מפספסת את זה. 15.7 שניות לסיום המשחק, ז'לגיריס הובילה בהפרש של שש נקודות. ואז, משהו קרה. ברצף מהלכים לא ברור, מצאה את עצמה מכבי מרחק שלשה אחת מכפיית הארכה. 2.2 שניות על השעון. זה הכל. גור שלף שלח מסירת קוורטרבק, דרק שארפ התרומם לשלשה בלתי אפשרית - וזה שוויון 94:94. ההיכל התפוצץ, משל הובקע שער בכדורגל. את האנרגיות האלה סחבה מכבי, יש שיאמרו, כמעט שנתיים. הצהובים של גרשון העפילו לפיינל פור בתל אביב, ולא הסתכלו אחורה. בעזרת השם.
2004 - 2005 - מכבי תל אביב אלופת אירופה. פעמיים (או: "אירופה צהובה")
עם כל הכבוד ליורוליג עמוסת הכישרון של היום, זו היתה קבוצה נדירה. כזו שספק אם עוד תדרוך על המגרשים של אירופה. שאראס, פארקר, וויצ'יץ' ובאסטון היוו "דרים טים" - והצליחו גם לממש את המטרה, הרבה בזכות אותו נס משמיים. אבל אותו נס רק הוכיח שמזל הולך עם הטובים - הקבוצה המוכשרת והחזקה שגרשון בנה ביד אליהו, היתה ראויה לשני הגביעים שזכתה, ולראייה - בגמר הראשון הביסה את סקיפר בולוניה ב-44 הפרש (פער היסטורי במשחק גמר), ובעונה השנייה דהרה אל הגביע כמעט באין מפריע. האיש שהתחיל את הדרך בבית"ר תל אביב ומכבי דרום, הפך למאמן הכדורסל הטוב ביבשת. המעגל נסגר, וגרשון - הפך, לדעת רבים, לגדול המאמנים שידענו.
האופוזיציונר שהפך למלך בצהוב (getty)