בקרב חובבי הכדורסל בעולם, קיים ויכוח ארוך שנים על השאלה "מיהי הקבוצה הגדולה ביותר". אלא שלצד הויכוח הזה, יש ויכוח אחד שללא ספק כבר הוכרע: שיקגו בולס של שנות התשעים היא, כנראה, הקבוצה המדוברת ביותר. הקבוצה שהכילה בתוכה שורה של בני אדם יוצאי דופן - מפיל ג'קסון ודניס רודמן, עד סקוטי פיפן וכמובן מייקל ג'ורדן - ותועדה בסדרת הדוקו ספורט המצליחה בכל הזמנים, "הריקוד האחרון", שעלתה באפריל 2020.
ובאופן טבעי, ולמרות שפרש ממשחק פעיל לפני 13 שנה, גם פיפן ממשיך לעורר סביבו עניין. כזכור, לפני חמישה חודשים הוא התראיין בפודקאסט וטען - בין היתר - שפיל ג'קסון היה לא פחות מאשר גזען, בגלל ההחלטה לתת כדור אחרון לטוני קוקוץ' במשחק פלייאוף מול ניו יורק ניקס. בשבוע שעבר, פיפן השיק אוטוביוגרפיה ושמה באנגלית "Unguarded" (בתרגום חופשי -"לא תחת שמירה"), וגם שם - לא חסך התבטאויות סנסציוניות ופרובוקטיביות למכביר.
"אלך רחוק ואומר שמייק (מייקל ג'ורדן) הרס את הכדורסל", הוא כתב בין דפי הספר. "בשנות ה-80, במגרשים בשכונות, כולם חיפשו להניע את הכדור, למסור כדי לעזור לקבוצה. זה הפסיק בשנות התשעים. כולם רצו 'להיות כמו מייק'. ובכן, מייק לא רצה למסור - הוא לא רצה לקחת ריבאונד, או לשמור על השחקן היריב הטוב ביותר. הוא רוצה שהכל ייעשה עבורו. זו הסיבה שאני מאמין שלברון ג'יימס הוא השחקן הגדול ביותר שהמשחק ראה אי פעם - הוא עושה את הכל, ומייצג את כל מהותו של המשחק".
כמו כן, פיפן התייחס במסגרת הספר גם ל"ריקוד האחרון", ואף טען כי הסדרה "מקטינה אותו", כדי לשרת את ג'ורדן. "אפילו בפרק השני, שהתמקד במעט בצמיחה הקשה שלי ובדרך הלא מובנת מאליה שלי ל-NBA, מיד העלילה חזרה ל-MJ ולנחישות שלו לנצח. לא הייתי שום דבר חוץ מחפץ. הוא קרא לי 'החבר לקבוצה הטובה ביותר'. הוא לא יכול היה להקטין אותי יותר, גם אם רצה. אבל האמנתי למה שראיתי. ביליתי זמן רב עם האיש. ידעתי בדיוק מה מניע אותו. כמה נאיבי הייתי, שציפיתי למשהו אחר".
ואם קודם הוא השווה בין ג'ורדן ללברון, בחלק אחר של הספר הוא השווה בין הבולס לגולדן סטייט ווריירס הגדולה, של המילניום הקודם. באופן טבעי, הוא טען שהוא ברמה שווה לזו של קווין דוראנט - הסמול פורוורד המקביל בגולדן סטייט. "אני או דוראנט? אפשר ללכת לכל כיוון.. המקום היחיד שבו לגולדן סטייט יש עדיפות היתה של סטף קרי על רון הארפר בעמדת הרכז.. שיקגו היתה מנצחת בשישה משחקים".