עלה לו בבריאות: מאחורי העזיבה של קומאן

ארווין קומאן עזב את בית"ר ירושלים. המינוי המפתיע של אלי אוחנה לתפקיד המאמן נמשך זמן קצר, כשאחרי כשלון מקצועי, ההולנדי החליט לעזוב ולפרוש מאימון כדורגל לצמיתות. אי אפשר להגיד שהצעד של קומאן היה מפתיע, כשהתקופה האחרונה כללה בתוכה השתלשלות אירועים, שהגיעה לשיא אמש, והובילה לסיום תפקידו. אז מה באמת הוביל להתפטרות של קומאן? עושים לכם סדר.

כבר לפני פגרת הנבחרות (והשזרוע) שקל קומאן להניח את המפתחות. היה ברור לו שאם בית"ר לא תנצח את מכבי פ"ת הוא היה מבקש לעזוב. הניצחון האריך את השהות שלו בבירה בעוד כמה ימים, אבל ההולנדי למוד הניסיון קרא את התמונה וראה את מה שעתיד לבוא. גם הוא רצה או היה יכול לבצע שינוי מקצועי, הוא לא היה יכול לעשות את זה, בטח לא בתנאים הנוכחיים.

אחרי תצוגת הנפל מול סכנין, קומאן הבין שהזמן עובד נגד הקבוצה שלו, שרק תלך ותיחלש ככל שהעונה תמשיך, אולי בדרך לירידה שהיתה מוסיפה כתם על הקריירה שלו. כשהוא ראה את האפאטיות של השחקנים בדוחא, הוא הבין שהזמן שלו בבית"ר ירושלים הסתיים. גם הוא, בשארית כוחותיו, כבר לא יכול להשפיע וזמן הזמן להניח את המפתחות.

קומאן אף ציין בעצמו אחרי המשחק מול הפועל חדרה (0:0) כי הוא בוחן את הדברים יום אחרי יום. הוא הבין שקשה להפריד בין המועדון לבין מה שקורה בין כותלי בית המשפט המחוזי בראשל"צ. בין המצב המשפטי של הבעלים, משה חוגג, לבין המצב הנפשי של השחקנים, שצריכים לדאוג קודם כל למשכורת שלהם לפני שהם דואגים לרוץ אחרי הקיצוני של היריבה.

לאורך כל הדרך שלו בבית"ר ירושלים זכה קומאן לתמיכה של המנהל המקצועי אלי אוחנה וגם היה אהוב על השחקנים. אבל גם חברו הטוב מהימים היפים במכלן ראה שהוא קמל, שההשפעה שלו על הקבוצה קטנה וכל הסימנים מראים שהוא רוצה ללכת. כל הלחץ מסביב התחיל להשפיע עליו, וכמי שעברו בעיות בריאותיות, הוא לא היה מוכן לקחת סיכונים. קומאן אף הודה בעבר כי אם לא היה לוקח את המועדון מהבירה, הוא היה פורש מאימון. אז הפרישה התאחרה בעוד חודשים ספורים.