שנה אחת בלבד פאולו סוזה בילה בישראל, אבל היה חלק משלל רגעים גדולים במכבי תל אביב. הניצחון האדיר על פרנקפורט בליגה האירופית, ה-0:3 בקריית אליעזר וה-2:3 המשוגע בעשרה שחקנים מול הפועל תל אביב בדרבי הם רק חלק מהם וכעת בטור אישי ומיוחד למגזין "Coaches' Voice" סיפר הפורטוגלי על החוויה בישראל, העבודה עם ג'ורדי קרויף וכמובן גם על ערן זהבי.
"לא חשבתי על כך שאני לוקח סיכון כשמכבי ת"א הגישה לי הצעה. זה עניין של הזדמנויות, אני שמח כל עוד אני עובד והדבר העיקרי שאני מתמקד בו הוא השחקנים: איך אני יכול לעזור להם להתפתח, איך אני רוצה שיביעו עצמם על המגרש. כל מה שדרוש כדי שתהיה לקבוצה שלי זהות משלה ותשיג תוצאות טובות".
"זו הייתה עבורי הזדמנות להכיר תרבות אחרת ומתברר שהיא הייתה תובענית מאוד. זה לא היה פשוט, אבל האנשים עשו את ההבדל, זה היה מדהים. גיליתי דברים שלא ציפיתי לגלות על המדינה, תל אביב, האנשים והכדורגל. בישראל אוהבים כדורגל, יש שם תשוקה לזה, האצטדיונים תמיד מלאים, האנשים מלאי חיים ואנרגיה ותמיד שרים, גם ברחובות".
"ג'ורדי קרויף היה זה שיצר איתי קשר ראשון, אחר כך פגשתי את הבעלים מיץ' גולדהאר. בילינו אחר צהריים שלם בלונדון והשתכנעתי לקחת את ההצעה. במכבי ת"א חיכו לי, הם היו בטוחים שהם רוצים אותי וזה מה ששכנע אותי להגיע. 'ניקח את ההצעה ונעשה עבודה טובה', אמרתי לצוות האימון שלי".
"עבור מאמן, זה היה תענוג לעבוד עם מנהל ספורטיבי שיש לו ידע כה רחב בכדורגל. אני וג'ורדי עברנו תהליך על מנת להכיר אחד את השני טוב יותר. הוא איש תובעני מאוד וגם יש לו אישיות חזקה, בדיוק כמו לי. עבדנו זה לצד זה, היו לנו רעיונות שונים בנוגע למשחק והיינו צריכים להשיג קונצנזוס בנוגע לדברים שאני רציתי בתור מאמן והוא בתור מנהל ספורטיבי".
סוזה חוגג עם מכבי ת"א את הניצחון על פרנקפורט. "האנשים עשו את ההבדל" (אלן שיבר)
"בסופו של דבר נהנינו מהתפקידים שלנו ומההישגים אליהם הגענו יחד. זה משהו שיישאר לנצח. זה לא היה פשוט, אבל החיבור בינינו היה מדהים. מבחינתי ומבחינת מכבי ת"א זו הייתה זכות לעבוד עם מישהו כמו ג'ורדי, משום שהוא הבין מה הולך לקרות בכל שלב ואת ההשלכות של דברים. בנוסף, הוא החדיר משמעת בקבוצה והחל תהליך שהמשכנו לאחר מכן. אנחנו חברים עד עצם היום הזה ויש בינינו כבוד הדדי. גדלנו יחד בקבלת ההחלטות ובדרך בה ראינו את השחקנים והמשחק עצמו".
"המועדון, השחקנים והליגה עצמה היו צריכים ללמוד דברים טקטיים חדשים והם התפתחו תודות למאמנים הזרים שהביאו רעיונות חדשים לכדורגל הישראלי. זה לא היה פשוט להתמודד עם שחקנים בישראל, להבין את המחשבות והמנטליות שלהם. ישנה גם הגבלת זרים, פרט טוב מבחינת ההשקעה בכדורגלן המקומי, אבל זה הפך את הקבוצות ללא מאוזנות. היה קשה לשמור על הריכוז של השחקנים הצעירים כי התרבות המקומית די תובענית. משמעת וארגון די חשובים וזה היה שיעור חשוב מבחינתי".
"תמיד אהבתי לייצר ציפיות, עוד מימיי כשחקן. אני מציב לעצמי מטרות, זה ב-DNA שלי: יש לי מנטליות של ווינר. לעזור לשחקנים שלי להבין את המשחק ולהבין אותם בעצמי לא היה פשוט. עזרתי להם להתפתח, להיות יותר חכמים טקטית ולהבין את המורכבות של המשחק: לשחק כדורגל אטרקטיבי, לשלוט ביריב עם החזקת כדור, לייצר מצבים ולמצוא את הזמן והמקום הנכון לקחת את ההחלטות הנכונות, זה מכני".
"העבודה הייתה בעיקר מנטלית ואחרי זה מגיע הפן הפיזי, עבד לצידי פסיכולוג שעזר לי לתקשר ולהבין את השחקנים שלי טוב יותר. רבים מהם, ערן זהבי בעיקר, עדיין שומרים איתי על קשר. זהבי התפתח משמעותית בתקופה הקצרה שלו באיטליה. הדרך בה הוא למד להבין את המשחק, איך שהוא פיתח את המיומנויות והתצוגות שלו, התקופה הזו עזרה לו לממש את הפוטנציאל שבו".
"היה תענוג לעבוד עם מנהל ספוריבי כמו קרויף"
"אין פרס טוב יותר למאמן משחקן שמבין שהוא משתפר תחתיו. שיחקתי במכבי ת"א ב-4-3-3, כפועל יוצא של ימיי כשחקן. ברגע שהבנתי את האופי של השחקנים שלי, התחלתי להתפתח וליצור מערכים חדשים והשחקנים נהנו לשחק משום שהם שלטו ביריבות עם החזקת כדור ויצרו המון מצבי הבקעה. זה היה יוצא מן הכלל. בסוף דצמבר 2013, יצאנו לרצף של 12 ניצחונות ב-13 משחקים וזכינו באליפות. בנוסף, הצלחנו להעפיל מבית לא קל בליגה האירופית שכלל את פרנקפורט, אפואל ניקוסיה ובורדו, מועדון בו עבדתי מאוחר יותר".
"לזכות באליפות אחרי עבודה קשה, לנצח במשחקים ולהבקיע שערים היה מענג במיוחד. עזבתי את מכבי ת"א רק בשביל הזדמנות להמשיך ולגדול. באזל הייתה חוויה שונה לחלוטין ממה שחוויתי בתל אביב. הרעש עבר מ-100 אחוזים ל-0. זה היה מועדון מסודר מאוד. השנתיים הללו, בישראל ובשווייץ היו יוצאות מן הכלל. אלה לא היו רק הזכיות באליפויות, המועדונים הללו נתנו לי לצבור נסיון בליגה האירופית ובאלופות. הבנתי את הכדורגל במדינות הללו טוב יותר, מה שדורשים מהמאמנים שלהם ואיך הם בונים את הסגלים שלהם. זה השפיע עליי מאוד והפך אותי למאמן מנוסה יותר".
"התקופה באיטליה עזרה לזהבי לממש את הפוטנציאל שבו"