קריירות של כדורגלנים, בדרך כלל, הם סיפור שהולך בקו ישר. גרף עלייה מתמיד, שמתחיל במחלקות נוער, נמשך בהופעות ראשונות בבוגרים, מתפרץ ברגע שיא אחד, עובר לקבוצות גדולות וגדולות יותר בהדרגה, ואז - אחרי שקיעה ברורה ומתבקשת - נגמר בתליית נעליים, מחיאות כפיים ומסיבת עיתונאים נרגשת. אלא שבתוך כל הסיפורים הללו, הקריירה של מאור בוזגלו - שנגמרה היום - היא יוצאת דופן.
זה היה סיפור שמלא בפניות צדדיות, בהחמצות, בפציעות ארוכות, אבל גם בהצלחות ובלא מעט רגעים מרגשים. דרך ארוכה ומפותלת, שבסופה בוזגלו נפרד בגיל יחסית מוקדם, אבל בהחלט בראש מורם. זו לא היתה קריירה מושלמת, אבל בוזגלו בהחלט השאיר אחריו חותם - בלב של אוהדי הקבוצות בהן שיחק, וגם אצל לא מעט אוהדים נייטרליים.
מהעלייה לבוגרים במכבי חיפה והצ'אנס הראשון אצל אייל לחמן בהפועל פ"ת, הוא נפל וקם: פרץ בסכנין עם אלישע לוי, אבל אז נבלם מול הקיר של מכבי ת"א בעידן אבי נמני; נסע לחו"ל ולא הצליח שם יותר מדי, רק כדי לחזור להפועל באר שבע ולהגיע לתקופת השיא בקריירה שלו, כחלק מהשושלת של ברק בכר. אין כאן יותר מדי הישגים או רזומה עשיר, אבל יש כאן דברים שמעבר לשורה התחתונה הקלאסית.
אין הישגים יוצאי דופן, אבל יש הרבה דברים מעבר לשורה התחתונה הקלאסית (אלן שיבר)
כי בוזגלו, פשוט, היה שחקן שכיף לראות. דמות שסיפקה את הטעם למשחק הכדורגל, עם כדורים חופשיים נהדרים, יכולת כדרור מצוינת, וטאץ' בכדור שיש למעטים על כדור הארץ. כמעט בכל קבוצה שהיה בה, הוא השאיר אחריו משהו ששווה לזכור. לפעמים אפילו רגע אחד, שנראה קצת קטן במבט על - אבל מהו הכדורגל, אם לא משחק של רגעי שיא? ולבוזגלו, לאורך השנים, היו לא מעט כאלה.
ולצד כל אלה, בוזגלו גם היה פורץ דרך מחוץ למגרש: הכדורגלן הראשון שהבין את הכוח של המדיה, שיצר את הקשר עם הקהל דרך הרשתות החברתיות. העידן שבו כדורגלנים אומרים את שלהם באינסטגרם או בפייסבוק, התחיל אצל בוזגלו - שהפנים שבעידן הנוכחי, לא חשוב רק איך אתה משחק, אלא גם איך אתה מצליח לשווק את עצמך. ובכך, ההשפעה שלו על הענף כולו - ועל לא מעט שחקנים אחרים - היתה ברורה.
כשמסתכלים על הקריירה שבאה לסיומה, אפשר בהחלט לשאול - למה לא היה יותר? ואין ספק שעם קצת יותר מזל, בוזגלו היה יכול להפוך לכדורגלן היסטורי. ובכל זאת, קצת כמו במקרה של ראובן עטר, אפשר לא רק להסתכל על מה שיכול היה להיות - אלא גם להודות על מה שהיה: על המבצעים האישיים בדוחא והאליפות ההיסטורית בטרנר, הגול בסנט מארי, הגול בסאן סירו והצמד נגד אתלטיקו מדריד בטדי. לפעמים, אפשר פשוט להגיד תודה על מה שהיה.
תודה, מאור.
היה כיף. בוזגלו (אלן שיבר)