עם הקמת משפחת ה-E טק החשמלית של רנו היה מובן לכולם שיהיו קיצוצים בדרך - כואבים יותר או פחות. על גוויעתה של מכונית המנהלים טליסמן, יורשת לגונה (וכן לאטיטוד, המוכרת לנו בישראל באמצע העשור הקודם) וכן על גניזת רנו סניק וגרנד סניק דיווחנו בשנה הקודמת, אולם כעת קרובה מתמיד המשפחתית הגדולה לסוף דרכה בתעשייה, אחרי שהוכרז כי מרץ 2022 יהיה החודש האחרון בו היא תצא ממפעלי החברה בדואה, צרפת ובכמה נקודות נוספות.
הסטורית, השורשים של טליסמן מפוזרים ולא קוהרנטיים לחלוטין, עם מעורבות טכנולוגית של ניסאן (רצפה), מקבילה קוריאנית (SM7) ועם קולקציה של מעצבים צרפתיים ומנהלים מדיימלר שניסו להטביע שם את חותמם, אולי בניסיון אחרון לחלץ כמה גרושים מקבוצת ה"מנהלים" שהלכה והתקפלה לתוך עצמה מול הקרוסאוברים והג'יפונים. הטליסמן, שהוצגה ב-2015 כיורשת מוגדלת מידות של הלגונה המקורית (שאף היא נלחמה בציפורניה מול גסיסת הקטגוריה), תסיים את דרכה רשמית במהלך חודש מרץ הקרוב.
מספיק להביט על נתוני המכירות של טליסמן כדי לקבל תמונה מייצגת להשפעתה השולית, או חוסר הרלוונטיות שלה בחמש השנים האחרונות ביבשת המערבית. אמנם בשנת הייצור הראשונה (המלאה) הגיעה ל-32 אלף יחידות, אך החל מ-2017 חוותה ירדה תלולה עד שבשנת 2020 הסתכמו מסירות הדגם ב-8,000 יחידות בלבד בכל אירופה - ובשנה הקודמת נעצרה על 6,000 עותקים אומללים.
רנו אינם היחידים לסגת מהסגמנט נסיבות כלכליות ומגמות אופנתיות, אם כי בניגוד לפולקסווגן שהכריזה על חיסול הפאסאט סדאן והשארת דגם הסטיישן הפופולרי, ב-רנו לא ישאירו אף מרכב זמין באולמות המכירה. גם פורד מונדאו כידוע נגנזה באירופה ונראה שהשורדת היחידה, הדומיננטית בסופו של דבר תהיה סקודה סופרב, עד שימציאו אותה מחדש כמכונית חשמלית מלאה.
באותה נשימה (ועם קצת צרידות ואכזבה, לפחות מצידם של הנהגים המשפחתיים) רנו נפרדת מהמיניוואנים סניק וגרנד סניק, מי שהמציאו את המהפכה של המיני MPV האירופי ב-1997 עם שיא מכירות של 320 אלף יחידות ב-2004 . אירועים דומים אגב מתרחשים בימים אלה בחברת סיטרואן, שבמהלך 2022 סוגרת את ייצור סיטרואן גרנד פיקאסו (ספייסטורר) אחרי קרוב לעשר שנים של הדור השני שלו. כל הדגמים מוחלפים על ידי יורשים חשמליים במרכבי קרוסאובר/הצ'בק. זמנים משתנים.