המעבר של נועה סלימהוגיץ' לאיטליה בסוף חודש אוקטובר האחרון גרם לאוזניהם של חובבי הכדורגל בישראל להזדקר לנוכח שמו של מועדון העל בו היא חתמה - מילאן. הקשרית רשמה עד כה רק חמש הופעות במדי הקבוצה הבוגרת של הרוסונרי, אך שבוע לאחר הרביעייה המדהימה שלה בניצחון 0:4 במדי קבוצת הנערות סלימהוגיץ' מאמינה שהיא נמצאת רק בתחילת הדרך, ועוד תוכיח את הפוטנציאל שלה גם ברמות הגבוהות. הישראלית בת ה-18 שיתפה את ערוץ הספורט בחוויה שלה עד כה מעבר לים, ומה הציפיות להמשך.
שלושה וחצי חודשים זאת תקופה יחסית קצרה, אבל בטוח שהיא הייתה משמעותית מאוד עבורך. מה הספקת ללמוד על עצמך ככדורגלנית, ועל פערי הרמות בין ישראל לאירופה?
אפשר להגיד באמת שזאת התקופה הכי משמעותית שלי בקריירה עד כה. למדתי על עצמי המון כבן אדם, וגם כשחקנית. אני מאמינה שבזכות העבודה קשה, ההתמדה והביטחון שצברתי במהלך השנים שלי ככדורגלנית אני לגמרי יכולה לעשות את זה. יקח קצת זמן בשביל לצמצם את הבדלי הרמות בין ישראל לאירופה באלמנטים הפיזיים אבל מעבר לזה אני לגמרי שם. לתפוס מקום ב-11 של הבוגרות לא יקרה ישר, אבל אני צעירה, ויש לי זמן להתפתח ללמוד ואני בטוחה שהזמן שלי יגיע.
ה-0:4 נגד ורונה היה בלי ספק המשחק הכי גדול שלך מאז שעברת, רביעייה בתוך 49 דק'. מה היו התחושה שלך תוך כדי ובסיום המשחק?
המשחק הזה היה טירוף. הייתי באדרנלין מטורף בזמן המשחק, אז לא ממש הבנתי את גודל הסיפור של ארבעה שערים בניצחון 0:4, אבל פתאום בסוף הרגשתי שכל האימונים והמעבר, והכל ביחד מתחיל להניב את הפירות שלו, וזו רק ההתחלה שלי.
"רוצה להוכיח שאני שייכת לרמות האלה" סלמיהוגיץ' מול אינטר (Getty(
וברמה האישית, לעשות מעבר למדינה זרה כשאת רק בת 18 זה חתיכת אתגר. איך את מתארת את החוויה שלך מבחינת החיים שמחוץ למגרש?
השלושה וחצי חודשים שלי כאן היו ממש משוגעים מבחינתי. מדינה חדשה, מועדון פאר, שפה חדשה, חברות חדשות, לעזוב את הבית. עברתי הרבה מאוד שינויים למען החלום. אני הכנתי את עצמי שזה יקרה יום אחד, אז אני לא יכולה להגיד שנכנסתי עד כדי כך לשוק, אפשר להגיד שהייתי מוכנה למעבר. האתגרים הכי גדולים בהתאקלמות במדינה חדשה ובקבוצה חדשה במקביל זה שברגעי הקושי את מוצאת את עצמך בסוף לבד עם עצמך, בלי משפחה והחברים הקרובים שלך, בלי להרגיש שיש לך את המקום הבטוח שלך. לאט לאט אני מעכלת את זה, ואני מבינה שזה מה שצריך להקריב בשביל החלום, וזה עניין של זמן שאני אתקלם כמו שצריך וארגיש בבית.
השם "מילאן" מקפיץ כל חובב כדורגל ממוצע בישראל, אך רוב האנשים כמובן מכירים את קבוצת הגברים של המועדון. בתור מישהי שנמצאת "בפנים" איך מתארת את האווירה וההתנהלות בתוך מועדון כל כך גדול?
אני יודעת שהשם מקפיץ הרבה אנשים, ורק כשהגעתי הבנתי כמה שזה בצדק. צוות המאמנים,המתקנים, האימונים, תנאים מסביב, פיזותרפיה, הם שמים לב לכל פרט קטן כדי לקדם אותך אישית. איטליה מדינה מאוד חמה, וגם האנשים פה במועדון מאוד חמים, הם קיבלו אותי ישר בידיים פתוחות, ואני מרגישה בטוחה פה, גם מבחינה מקצועית, וגם מבחינה אישית, שזה לא פחות חשוב.
את נמצאת במועדון מאוד תחרותי שמכוון לצמרת. עד כה הספקת לרשום רק חמש הופעות בקבוצה הבוגרת, ואת משחקת לא מעט בקבוצת נערות. יש לפעמים מחשבות על זה שהמעבר אולי היה "מוקדם" מדי?
אני לא חושבת שיש דבר כזה מוקדם מידי, פשוט צריך להיות מוכן לזה, ולהבין שלא ישר תקבלי דקות. ברור שבסופו של דבר אני רוצה לשחק ואני רוצה לפתוח בהרכב, אבל יש לי דרך לעבור. אני צריכה להתקדם, לצבור ניסיון לאט לאט, להשתפר בדברים היותר חלשים שלי ולהמשיך לפתח את החוזקות. אבל ללא ספק אני לא מצטערת על זה שעשיתי את זה בגיל צעיר. להפך, אני חושבת שזה יתרון.
"יש לנו את הכישרון בכדורגל הנשים בישראל" (getty)
אני בטוח שראית מה היה בארץ בחודשיים האחרונים בכל הנוגע למחאת קבוצות ליגת העל בנוגע לתקציב של כדורגל נשים. בתור שחקנית צעירה, האם יש דברים שהפריעו לך באופן הניהול של הכדורגל בארץ, והיית רוצה לראות שינויים שיהיו מיושמים?
אי אפשר היה לפספס מה שקרה. בתור שחקנית צעירה אני חושבת שיש רק לאן לעלות, ויש לנו את הכישרון בשביל זה, השאלה אם יש את האנשים הנכונים כדי לתת לנו את התנאים והאמצעים הנכונים לעשות את זה.
ובנוגע לעתיד - מה היעדים שהצבת לעצמך להמשך העונה, ובכלל הלאה בקריירה?
המטרות במילאן מבחינה קבוצתית זה ללא ספק לסיים בטופ 2 המקומות הראשונים בליגה כדי להעפיל לליגת האלופות, לקחת את גביע הליגה, ולהיות בצמפיונס ליג, והעובדה שהמועדון שואף לטופ גורם גם לי לשאוף כמה שיותר גבוה, ולדחוף את עצמי. המטרה האישית שלי היא ללמוד כמה שיותר, לשפר את החולשות שלי ולהעצים את הדברים שאני טובה בהם, ולהוכיח קודם כל לעצמי שאני מסוגלת לבלוט גם ברמות האלה.
"לא חושבת שהגעתי למועדון בשלב מוקדם מדי" (getty)