שעת צהרים שגרתית בצפון תל אביב. נהג רכב מתועד על ידי מצלמות האכיפה דוהר במהירות של 131 קמ"ש, כ – 70 קמ"ש מעל המותר באותו קטע כביש. ניחא, כי היה מדובר על כביש מהיר או על שעה בה ילדים אינם שוהים בקרבת מעברי החציה והמדרכות, אולם הנהג לחץ על דוושת ההאצה באדישות מוחלטת לסביבתו, תוך סיכון מוחשי של עוברי הדרך. לאור כך, הוגש כנגד הנהג כתב אישום, מתוך תקווה כי פסילת רישיון לתקופה של מספר חודשים תגרום לו שלא לחזור על מנהגיו המסוכנים. אז כיצד יתכן כי בסופו של יום, הנהג שוחרר לדרכו, ללא כל ענישה?
האירוע התרחש בחודש אפריל 2020, אולם מסיבה שאינה ברורה, כתב האישום כנגדו הוגש רק כעבור 8 חודשים. לכאורה, מדובר על היבט חסר חשיבות, אולם מסתבר כי קיימת הוראה בחוק, סעיף קטן אך מאוד משמעותי, שאפשר לו, ולנהגים רבים אחרים להימלט מאימת הדין. הכוונה היא להוראה בחוק סדר הדין הפלילי שקובעת כי כתב אישום, דו"ח או הודעה על ביצוע עבירה שמתבססת על צילום רכב פרטי חייבת להישלח לנאשם עד ארבעה חודשים ממועד העבירה. כן, היבט טכני לחלוטין, ששיחק היטב לידיו של הנהג.
התביעה המשטרתית הבהירה כי מדובר על ניצול ציני של החוק. לדבריה, במערכות המחשוב של משטרת ישראל מופיעים שורה של אישורי מסירה שמלמדים כי כתב האישום נשלח לנהג בדואר רשום, עוד בטרם חלפו 4 חודשים. עוד נטען כי המדינה, באמצעות מחלקת התביעות המשטרתית, אינה צריכה כלל להוכיח כי הנאשם קיבל את ההודעה, אלא די בהוכחה כי זו נשלחה אליו. ומה חשב בית המשפט? כב' השופטת צפורה משה הבהירה כי חלק מאישורי המסירה לא צורפו לתיק למרות הזדמנויות חוזרות שנתנה לתביעה, ואילו האישורים שכן הוגשו לא מפורטים ולא ברור מהם מה תוכן ההודעה שנשלחה לנאשם.
לצד זאת, היא ציינה כי זה נכון שלמשטרה עומדת "חזקת המסירה", כלומר, שדי בכך ששלחה הודעה בדואר רשום, והיא לא צריכה להוכיח שהנאשם חתם על קבלתו. לצד זאת, נפסק כי על מנת שחזקה זו תתקיים, עליה לספק ראיות בנוגע לאותו דבר הדואר שנשלח ומה הקשר בינו לבין העבירה שמיוחסת לנאשם בכתב האישום. בחובה הזו, נקבע, התביעה לא עמדה. מעיון באישורים המצויים בתיק המשפט, עולה כי על פניו נשלח לנאשם דואר רשום במועדים הקבועים בחוק אך "לא ברור מהו מהות אותו דבר דואר שנשלח, על אף שצויין מספר דו"ח הזהה למספר הדו"ח נשוא כתב האישום", כך השופטת העירה.
בסופו של פסק הדין, הדגיש בית המשפט כי החובה שמוטלת על המשטרה להוכיח כי היא אכן שלחה את הדו"ח, מהווה חלק בלתי נפרד מעקרונות הצדק וההגינות שחלים על ההליך הפלילי, "ואין די באישור משלוח דואר רשום בעלמא". לפיכך, בסופו של יום, בקשת הנאשם התקבלה והשופטת ביטלה את כתב האישום. עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום התעבורה, מומחה לדיני ביטוח ויו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין מציין בעקבות ההחלטה: "לכל נהג, עבריין תנועה כבד ככל שיהיה, מגיע משפט צדק - וכך נעשה גם במקרה הזה. חרף עבירת התנועה החמורה, ונסיבות ביצועה מהן לא ניתן להתעלם, בית המשפט ביטל את האישום - ובצדק. אומנם מדובר על פגם טכני בלבד, אולם די היה בו בשביל לחלץ את הנהג מענישה כבדה ופסילת רישיון לפרק זמן ארוך".